אברהם מלניקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אברהם מלינקוב)
אברהם מֶלְנִיקוֹב
אברהם מלניקוב
לידה 16 ביוני 1892
סקורני, בסרביה
פטירה 27 באוגוסט 1960 (בגיל 68)
חיפה, ישראל
מקום קבורה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
יצירות ידועות האריה השואג (1934)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם מֶלְנִיקוֹב (16 ביוני 189227 באוגוסט 1960) היה פסל בתקופת היישוב. יצירתו הנודעת ביותר היא אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות כפר גלעדי - תל חי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבסרביה בשנת 1892. עלה לארץ ישראל בשנת 1918, כחייל בגדודים העבריים. עסק בפיסול מצעירותו, ולאחר כיבוש באר שבע על ידי הבריטים, יצר פסל של הגנרל אדמונד אלנבי, שהוצב בגן עירוני בבאר שבע; הפסל נהרס במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט.

מלניקוב השתתף בתערוכות מגדל דוד, שנערכו מדי שנה בשנות העשרים וביטאו את הרוח של האמנות העברית הנוצרת בארץ ישראל. הוא יצר סגנון מיוחד של זיקה לשורשיו של העם היהודי יחד עם ראשוניות פרימיטיבית הרחוקה מהמורשת האירופית, ושהושפעה מאמנות הפיסול של אשור הקדומה.

מלניקוב נבחר לוועד הראשון של אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, יחד עם יוסף זריצקי וראובן רובין.[1]

בשנת 1925 הגיע מלניקוב לגליל ונפגש עם אנשי גדוד העבודה בראשותו של יצחק שדה. כשראה את קבר האחים של חללי תל חי, כשהוא חשוף וללא מצבה, הציע להקים עליו פסל גדול ממדים שישמש כאנדרטה. חוצבי גדוד העבודה חצבו אבן ענקית וגררו אותה לאתר הקבורה. בוריס שץ, מייסד "בצלאל", ארגן סתתים שעזרו למלניקוב בסיתות האנדרטה. שנים עמל מלניקוב בעבודת הפיסול ויצר את אנדרטת הארי השואג, שהפכה לסמל לאומי. האנדרטה נחנכה בטקס רשמי מלא ביום ז' באדר תרצ"ד 22 בפברואר 1934.

בשנות השלושים ירד מלניקוב לאנגליה, אך לא זכה להצלחה ולהכרה באמנותו. בלונדון פיסל אישים מפורסמים, בהם: ארתורו טוסקניני, ליידי מלצ'ט ובנה, המדינאים ארנסט בווין ווינסטון צ'רצ'יל, הלורד קונוויי מאלינגטון, שרה צ'רצ'יל, הסופר גילברט מארי, ואחרים. מרבית מפסליו "האנגליים" של מלניקוב (כמאתיים) הושמדו בהפצצה אווירית של חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1941-1940. למעשה, גם מהפסל "ישו הכושי" (מתווה גבס, 1949-1948) נותר תצלום בלבד, וכך גם מפסל החרס "הקבצן" (תאריכו אינו ידוע), או מדיוקן המשוררת היידית מלכה לוקר (גבס, 1936).

בשנת 1959 חזר ארצה, ונפטר בחיפה שנה לאחר שובו, בגיל 68.[2] הוא נטמן לצד רעייתו שרלוטה לבית ניסנהולץ (נפטרה בשנת 1949) בכפר גלעדי, למרגלות יצירתו הנודעת האריה השואג. מלניקוב הותיר אחריו בת אחת.

בפארק הלאומי ברמת גן נמצא פסלו של מלניקוב "יהודה המתעורר".

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם מלניקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]