אגודת אנשי הדת הלוחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגודת אנשי הדת הלוחמים
جامعه روحانیت مبارز
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1977–הווה (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות אסלאמיזם, כיתתיות, אנטי-ציונות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין עריכת הנתון בוויקינתונים
rohaniatmobarez.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגודת אנשי הדת הלוחמיםפרסית: جامعه روحانیت مبارز) היא קבוצה פעילה פוליטית באיראן, אך לא מפלגה פוליטית במובן המסורתי.

האגודה מעולם לא נרשמה כמפלגה פוליטית; עם זאת, היא פועלת כחברה מקוטעת ופעלה באופן פעיל בזירת הבחירות, מתחרה על הקולות. היא הייתה מפלגת הרוב בפרלמנט הרביעי והחמישי לאחר המהפכה האיראנית.

לאגודה יש השפעה רבה על מוסדות שאינם נבחרים כגון מערכת המשפט, מועצת שומרי החוקה ומשמרות המהפכה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה נוסדה בשנת 1977 על ידי קבוצה של אנשי דת עם כוונות להשתמש בתרבות ובמסורות האסלאמיות כדי להפיל את השאה. אף על פי שלא ברור מי בדיוק היו החברים המייסדים של הקבוצה, נטען כי נכללו בהם עלי ח'אמנאי, מורתזא מוטהארי, מוחמד בהשתי, מוחמד-ג'וואד באהונר ואכבר האשמי רפסנג'אני.[2][3]

האגודה הייתה אחת הקבוצות הרפובליקניות הבודדות שפעלו טרם מלחמת איראן–עיראק. לאחר פירוק מפלגת הרפובליקה האסלאמית הייתה האגודה הארגון הפוליטי הפעיל היחיד במדינה. עם הופעתן של חילוקי דעות בין הפלגים בממשלתו של מיר-חוסיין מוסאווי, הארגון חולק, וב-1988 הוקמה ההתאחדות של אנשי הדת הלוחמים.[4]

האגודה סובלת ממחלוקות לא פתורות בין האליטות שלה. חסן רוחאני, נשיא איראן מאז 2013, היה חבר בסיעה למרות שהוא לא פעיל ולא השתתף בישיבות הרגילות שלהם מאז הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות ב-2009, דבר שנכון גם לגבי אכבר האשמי רפסנג'אני.[5] אולם האגודה תמכה ברפסנג'אני ורוחאני בבחירות למועצת המומחים האיראנית ב-2016 וכללה את שניהם ברשימתה, [6] למרות גיבוי יריבו של רוחאני, אברהים ראיסי, בבחירות לנשיאות ב-2017.[7]

מטרות ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הפגישה בין אנשי דת ובזארים שהתנגדו למדיניותו החילונית של השאה,[8] ולאחר המהפכה שמה לה למטרה לשמר את המהפכה והישגיה. תמיכה באפוטרופסות של המשפטן האיסלאמי וארגון המדינה הם חלק ממטרות הקבוצה. העמותה אינה מכירה בעצמה כמפלגה פוליטית ומכאן שאין לה כל אסטרטגיה או מדיניות כתובה. האגודה מפרסמת בעיקר את עמדותיה הפוליטיות סביב זמן הבחירות.[2]

לחברי האגודה היו תפקידים חשובים בממשלות השונות של איראן. עד 2004, ארבעה מתוך שמונת נשיאי איראן נבחרו מתוכה.[2]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת המומחים האיראנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מושבים שינוי
1998
69 / 86
Steady [9]
2006
69 / 86
Steady [10]
2016
66 / 88
3 Decrease [11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Asayesh, Hossein; Halim, Adlina Ab.; Jawan, Jayum A.; Shojaei, Seyedeh Nosrat (במרץ 2011). "Political Party in Islamic Republic of Iran: A Review". Journal of Politics and Law. Canadian Center of Science and Education. 4: 221–230. doi:10.5539/jpl.v4n1p221. ISSN 1913-9047. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Staff writers (2004). "Performance history and strategies of Combatant Clergy Association (Part 1)". Hawzeh Pegah (בפרסית) (135). נבדק ב-19 בספטמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "ایسنا - پیام تبریک جامعه مدرسین به مردم و حسن روحانی". Isna. 16 ביוני 2013. נבדק ב-17 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Haddad Adel, Gholamali; Elmi, Mohammad Jafar; Taromi-Rad, Hassan (2012-08-31). Political Parties: Selected Entries from Encyclopaedia of the World of Islam (באנגלית). EWI Press. ISBN 9781908433022. נבדק ב-17 בספטמבר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Mahnaz Malekuti (29 בדצמבר 2012). "Elections divide cleric coalition in Qom". Rooz Online. נבדק ב-20 בספטמבר 2016 – via The Iran Project. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Arash Karami (23 בפברואר 2016). "Why this election of Iran's Assembly of Experts is more important than ever". Al-Monitor. נבדק ב-20 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Principlists Shift toward Conservative Candidate Ebrahim Raisi", Iranian Diplomacy, 23 באפריל 2017, נבדק ב-24 באפריל 2017 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Kandil, Hazem (2016-08-15). The Power Triangle: Military, Security, and Politics in Regime Change (באנגלית). Oxford University Press. ISBN 9780190239206. נבדק ב-18 בספטמבר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ "جریان شناسی ادوار انتخابات مجلس خبرگان" (בפרסית). Fars News Agency. 13 בינואר 2016. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2016. נבדק ב-22 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "تاثیر حمایت جامعه مدرسین در رای آوری نامزدهای خبرگان/کدام اعضای کنونی نامزد جامعه مدرسین نبودند؟". Khabaronline (בפרסית). 1 במרץ 2016. נבדק ב-1 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "طیف بندی‌های خبرگان پنجم را بشناسید/ 3 منتخب اختصاصی جامعه مدرسین و 16 منتخب اختصاصی خبرگان مردم". Khabaronline (בפרסית). 1 במרץ 2016. נבדק ב-1 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)