אגודת המפגש הבין דתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגודת המפגש הבין דתי
אגודת המפגש.jpg
פעילות עמותה ליצירת שיח בין דתי
מדינה ישראל
מטה הארגון ירושלים
מייסדים יהודה סטולוב
תאריך הקמה 2001
https://interfaith-encounter.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגודת המפגש הבין דתי (בערבית: جمعية اللقاء بين الديانات, באנגלית: Interfaith Encounter Association – IEA) היא עמותה רשומה ללא מטרת רווח שפועלת לגשר בין יחידים וקהילות דרך שיח בין דתי בישראל. פעילות העמותה מתקיימת בכל רחבי הארץ והשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית, ללא משנה פוליטית.

מטרות ואידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה פועלת ליצירת שיח בין דתי בין קבוצות מדתות ותרבויות שונות, גילאים ורקעים שונים. היא א-פוליטית וללא דרישות סף או דמי חבר. באופן זה האגודה פועלת ליצירת שינוי לטובה ביחסים שבין הקהילות והאזרח הפשוט, כבסיס לכל פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מטרת העל של העמותה היא קידום שלום בארץ ישראל, ובניית פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על ידי יצירת שיח בין דתי ובין תרבותי בין הקהילות השונות בישראל. על ידי יצירת קבוצות שיח רבות, האגודה שואפת ליצירת אפקט מצטבר שיגרום לשינוי מלמטה למעלה בחברה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה בשנת 2001 על ידי יהודה סטולוב (אנ'), והיא מנוהלת על ידו משעת הקמתה ועד היום, לצד שותפים נוספים. ההחלטה להקים את העמותה התקבלה על רקע האינתיפאדה השנייה ואסון התאומים, מאורעות מתוקשרים של אלימות דתית קיצונית. מייסדיה חשו צורך להקים עמותה שתיצור שלום, צדק ויציבות בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו, דווקא דרך השיח הבין דתי, וראו באמונה הדתית ובמסורות התרבותיות גשר המאחד בין אנשים שונים. בעיני מייסדי העמותה, דו-קיום אמיתי יושג רק כאשר כל צד יכיר את האחר וילמד לכבד אותו, באמצעות מפגש ישיר ובלתי אמצעי.

האגודה צמחה לאורך שנות פעילותה. בשנת 2001 היא כללה רק שתי קבוצות שיח וכ-300 משתתפים, וכיום היא מונה מעל 100 קבוצות וכ-6,000 משתתפים.

מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמותה יש שלושה מקבלי שכר, ושאר פעיליה (כשבעים איש) מתנדבים.[2] בשנת 2018 קיימה האגודה 414 מפגשים ואירועים, ב-101 קבוצות שונות. להערכת האגודה, מעל 4,000 השתתפו בפעילות.[3] פעילויותיה השונות כוללות בין השאר: קבוצות של נשים, צעירים, מנהיגים דתיים, מחנכים, מיילדות, מוזיקאים ועוד, שיח ישראלי-פלסטיני, כנסים של יומיים או יותר, סיורים לימודיים ועוד.[4]

קבוצות מפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הפעילות של העמותה היא ביצירת קבוצות שיח ברחבי הארץ, ביישובים יהודים וערביים, ורוב הפעילויות מתנהלות בתוך תחומי הקו הירוק. רוב הקבוצות מונות בין עשרה לשלושים משתתפים מדתות שונות. מרבית המשתתפים הם יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובהאים. חלק מהקבוצות נפגשות בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים, וחלקן אחת לכמה חודשים. את המפגש הקבוצתי מנהל צוות רכזים שמשמש כראש הקבוצה, ותוכן המפגש משתנה אך אינו פוליטי. בקבוצה חברים דתיים וחילונים גם יחד, ואולם השיח מתבסס על העניין המשותף בדת, במסורת ובתרבות. חלק מהקבוצות מיועדות לנשים בלבד, או לגברים בלבד, וחלקן מעורבות. קיימות גם מספר קבוצות נפרדות לבני נוער, וכן למנהיגים דתיים כמו ראשי ישיבות וכמרים.

פעילויות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מקיימת גם כנסי שיח חד פעמיים בבתי ספר ולציבור הרחב בפורמטים משתנים. בנוסף, היא מקיימת מפגש שנתי של כל קבוצות השיח. מעבר ליצירת שיח, העמותה מארגנת שלושה פרויקטים נוספים:

  • מבצע חמץ: לקראת חג הפסח, יהודים דתיים מבערים את החמץ. הלכתית, עליהם להיפטר מכל מאכלי הדגנים שנמצאים בבתיהם, לרוב בשריפה. העמותה החליטה למנוע את בזבוז המזון, ולקראת כל חג פסח, היא פונה אל יהודים ומבקשת מהם לתרום את החמץ לנזקקים, ומדגישה שמדובר במשפחות מוסלמיות ונוצריות ממזרח ירושלים. המשפחות הנזקקות גם הן מודעות לכך שהמזון מגיע מיהודי מערב ירושלים.
  • דיבייט למען השלום: העמותה מביאה יחדיו בני נוער ערבים ויהודים מכל רחבי הארץ כדי לנהל דיבייט בסגנון מודל האו"ם, בו הם דנים בפתרונות לסוגיות בינלאומיות בוערות.
  • הר קדשי: מיזם מחקרי-רעיוני של העמותה, שחותר להפיכת הר הבית ממקום נפיץ ומכשול בפתרון הסכסוך למקום המעודד שלום בין-דתי. מטרתם היא לצייר חזון של הר הבית כמקום כזה, ולהשיג מרבנים תמיכה בו, הלכתית ורעיונית. התפרסמו כמה מאמרים בנושא במסגרת המיזם, בין השאר בכתב העת ההלכתי תחומין.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה קיבלה מספר פרסים, וביניהם:[1]

  • אונסק"ו הכירו בעמותה כארגון התורם ל'תרבות השלום'.
  • העמותה זכתה בפרס האנושות מיסודה של קרן קציני הדת (פברואר 2006). הפרס ניתן לעמותה ולמנהלה יהודה סטולוב בפרט, "ככבוד לכל אלו שחירפו נפשם על מנת להגן על בני דת או גזע אחרים מהם".
  • נג'יבה סירחאן ואסנת ארם-דפנה, רכזות קבוצת המפגש כרמיאל – מג'ד אל-כרום, קיבלו את האות לנשים מקדמות שלום מטעם מרכז טננבאום להבנה בין-דתית (אוקטובר 2007).
  • האות לקידום הדתות במסגרת פרויקט INTR°A ניתן לעמותה, וכלל גם מענק כספי (אוקטובר 2007).
  • הסרט "מפגש בין-דתי בגליל", אותו הפיקה העמותה כדי להציג את פרויקט חילופי התלמידים שלה, זכה בציון לשבח במסגרת "הפסטיבל למוזיקה, קולנוע ושלום בעולם השני", שאורגן על ידי התנועה לדמוקרטיה כלל-עולמית (אפריל 2008).
  • במסגרת חגיגות שישים שנה למדינה, ועידת הנשיא מנתה את העמותה כחלק משישים המיזמים שהוגדרו כ'משנים את פני המחר' (מאי 2008).
  • הפרס ע"ש פרופ' ר' ברגמן ליצירתיות בסיעוד הוענק לד"ר אניטה נובל על קבוצת המפגש של עובדי רפואה שהיא מפעילה באגודה (יוני 2014).
  • הפרס לשלום במזרח התיכון ע"ש ויקטור ג'. גולדברג הוענק למנכ"ל ולסמנכ"ל על פועלם בעמותה (יוני 2015).

אפקטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מאמרים נכתבו על האגודה ועל השאלה האם קיום שיח בין דתי משפיע על המשתתפים בו. מחקרים שנעשו באוניברסיטת בר-אילן מצאו שלמפגשים בקבוצות השיח של אגודת המפגש הבין דתי יש השפעה חיובית על הדעות של שני הצדדים אחד על השני, והרצון לקיום שיח עולה. למשל, באחד המחקרים התבקשו המשתתפים לחוות את דעתם על מאפייני אישיות כלליים של הקבוצה השנייה, לפני ואחרי המפגש. חוות הדעת נעשתה חיובית יותר לאחר המפגש בין שתי הקבוצות. מצד שני, המחקרים גם מצאו שהמשתתפים בשיח היו מלכתחילה בעלי רצון לקיום שיח ויצירת קשר עם הצד השני.[5][6] בכל זאת, גם אם המשתתפים פתוחים יותר מהממוצע, נראה שלקבוצות שיח יש השפעה חיובית על קידום הרצון לשלום וקיום הדדי בקרב המשתתפים בהן.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אתר אגודת המפגש הבית דתי
  2. ^ אגודת המפגש הבין דתי (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, www.guidestar.org.il
  3. ^ אגודת המפגש הבין דתי, דף מידע, ‏2016
  4. ^ עלון של האגודה, https://interfaith-encounter.org/brochures/hebrew.pdf
  5. ^ Dr. Ben Mollov and Dr. Chaim Lavie, [https://interfaith-encounter.org/researches/IEA%20Evaluation%20Quantitative%20Assessment%202014.pdf Results Summation—Quantitative Data Composite IEA Dialogue Groups 2014]
  6. ^ Laya Schwartz, [https://interfaith-encounter.org/researches/On%20the%20Effectiveness%20of%20the%20enterprise%20of%20IEA.pdf Interfaith Encounter Association- Can Jesus, Moses and Mohammed be friends? On the Effectiveness of the enterprise of the Interfaith Encounter Association]
  7. ^ Frida Kerner Furman, Religion and Peacebuilding: Grassroots Efforts by Israelis and Palestinians, Journal of Religion, Conflict, and Peace Volume 4. Issue 2, Spring 2011