אגוסטינה סגטורי יושבת בקפה דו טמבורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגוסטינה סגטורי יושבת בקפה דו טמבורין
In het café: Agostina Segatori in Le tambourin
Vincent van Gogh - In the café - Agostina Segatori in Le Tambourin - Google Art Project 2.jpg
צייר וינסנט ואן גוך
תאריך יצירה 1887
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 55.5 אורך × 46.5 רוחב
מספר יצירה s0017V1962 (מוזיאון ואן גוך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגוסטינה סגטורי יושבת בקפה דו טמבורין הוא ציור בצבעי שמן של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, שנוצר בשנת 1887. אגוסטינה סגטורי הייתה בעלת בית הקפה בפריז שאותו ואן גוך פקד רבות. במקום התאספו אמנים רבים, ויצירותיו של ואן גוך הוצגו בו. עקב מצבו הכלכלי הירוד, הצייר נהג לשלם תמורת שירותי המקום בציוריו לקישוט. בשלב מסוים סגטורי פשטה את הרגל, וציוריו של ואן גוך ניתנו לנושים תמורת חובה של בעלת הקפה. ביצירה הזו ניכר סגנונו הייחודי של הצייר אף שטרם זכה להצלחה או הכרה כלשהם.

אודות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1886 ואן גוך עזב את הולנד ועבר לפריז. הצייר הושפע רבות מאמנים הולנדיים ומעברו לעיר הגדולה חשף בפניו סגנונות ציור שונים, כגון אימפרסיוניזם, סימבוליזם, פוינטיליזם ואוקיו-אה. הוא התרועע עם אמנים רבים כמו קאמי פיסארו, אנרי דה טולוז-לוטרק, אמיל ברנאר, פול גוגן ואחרים. כמו כן, הוא הוקסם מיצירותיהם של אמנים יפניים כמו הירושיגה וקצושיקה הוקוסאי. המפגש עם אמנים רבים והחשיפה לסגנונות רבים הובילו את ואן גוך ליצור סגנון שהושפע ממה ראה, וכך הוא יצר סגנון ציור שהיה ייחודי לו כצייר.[1]

בציור אגוסטינה, שהייתה בשנות ה-40 לחייה, מעשנת סיגריה, ועל שולחנה מוגשת כוס בירה. זוהי הכוס השנייה שהיא שותה כפי שניתן להבחין בצלחת נוספת מתחת לכוס הבירה. ניכר מבגדיה, מתסרוקתה ומאיפורה כי היא אישה מודרנית. באחד מהכיסאות הסמוכים לשולחנה מונחת מטריה. ברקע ניתן לראות הדפסים יפניים שואן גוך יצר. הסצנה של אישה יושבת בבית קפה הייתה מקובלת בקרב חוג האימפרסיוניסטים.[2][3] המעבר לצבעים בהירים יותר בציורים ושימוש בנושא ברור שיקפו את השינוי שעבר ואן גוך. עד כה הצייר השתמש בצבעים כהים וקודרים ובדמויות טראגיות. ניתן לראות בשינוי הזה כמגמה גם בציור דיוקנו של פר טנגי משנת 1887.[4]

ואן גוך נהג לפקוד את בית הקפה שנוהל על ידי סגטורי. בעברה היא דיגמנה לאמנים כמו אדואר מאנה וז'אן-בטיסט קאמי קורו.[5] באמצעות הכסף שחסכה מעבודה זו, היא פתחה ב-1885 בית קפה איטלקי שיועד לאמנים. בית הקפה ממוקם ליד כיכר קלישי, קרוב למקום שואן גוך ואחיו תיאו גרו. הצייר התאהב בסגטורי שהייתה מבוגרת ממנו ב-12 שנים. בהמשך, היא חלתה ובית הקפה פשט את הרגל. הציורים של ואן גוך שקישטו את בית הקפה ניתנו לנושים. כיום, היצירה מוצגת במוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wallace, R (1969). The World of Van Gogh (1853-1890). Alexandria, VA, USA: Time-Life Books. pp. 40, 69.
  2. ^ Leaf, A; Lebain, F (2001). Van Gogh's Table: At the Auberge Ravoux. New York: Artisan. pp. 40, 44. ISBN 1-57965-182-8.
  3. ^ Galbally, A (2008). A remarkable friendship: Vincent van Gogh and John Peter Russell. Australia: Melbourne University Publishing. p. 153.
  4. ^ Maurer, N (1999) [1998]. The pursuit of spiritual wisdom: the thought and art of Vincent van Gogh and Paul Gauguin. Cranbury: Associated University Presses. p. 55. ISBN 0-8386-3749-3.
  5. ^ Crispino, E (2008) [1996]. Van Gogh. Minneapolis, MN: Oliver Press, Inc. p. 32.