לאהוב את וינסנט
 | |
| בימוי |
דורותה קוביילה יו וולצ'מן |
|---|---|
| הופק בידי |
איבן מאטגרט שון בוביט יו וולצ'מן |
| תסריט |
ג'ק דנאהל דורותה קוביילה יו וולצ'מן |
| עריכה | דורותה קוביילה |
| מדבבים |
סירשה רונן (Marguerite Gachet) Jochum ten Haaf (וינסנט ואן גוך) Robert Gulaczyk (וינסנט ואן גוך) Bill Thomas הולי ארל Martin Herdman Piotr Pamula (פול גוגן) ג'ון סשנס כריס או'דאוד איידן טרנר ג'רום פלין (פול גאשה) הלן מקרורי אלינור טומלינסון דאגלס בות' Cezary Łukaszewicz (תיאו ואן גוך)  |
| מוזיקה |
קלינט מנסל |
| צילום |
טריסטאן אוליבר |
| מדינה |
פולין, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
הולו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 13 באוקטובר 2017 |
| משך הקרנה |
94 דק' |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, דרמה, סרט ביוגרפי |
| תקציב | 5.5 מיליון דולר |
| הכנסות | 42.1 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 lovingvincent |
| פרסים | פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט המונפש הטוב ביותר |
|
lovingvincent | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לאהוב את וינסנט (באנגלית: Loving Vincent) הוא סרט קולנוע מונפש ואקספרימנטלי משנת 2017 המתאר את קורותיו של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, ובפרט את נסיבות מותו. זהו סרט הקולנוע הראשון באורך מלא שמצויר כולו ידנית בצבעי שמן לפי סגנונו של ואן גוך. את הסרט כתבו וביימו דורותה קוביילה (אנ') ויו וולצ'מן (אנ') בהפקה בריטית-פולנית שמומנה על ידי קרן קולנוע פולנית ומיזם גיוס כספים מ-Kickstarter[1].
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2008, קוביילה שהגתה את הרעיון ליצירת סרט מאויר בציורי שמן רצתה תחילה סרט קצר באורך שבע דקות. היא הגתה את הרעיון לסרט ממכתביו הרבים של ואן גוך. הסרט מורכב מכ-65,000 ציורי שמן שנוצרו על ידי 125 אמנים מרחבי העולם, אולם בסיום הפקת הסרט נותרו רק כ-1,000 ציורים. הפקת הסרט נעשתה בדרך של צילום סצנות במסך ירוק, ולאחר מכן נוספו ציוריו של ואן גוך. בסיום הפקת הסרט, כל צייר צייר על בסיס קנבס את הסצנות המיועדות לו. עקב העבודה המרובה, תהליך הפקת הסרט לקח כ-6 שנים[2].
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סרטי האנימציה הבינלאומי באנסי, וזכה בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט המונפש הטוב ביותר וכן למועמדות לפרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-90[3]. כמו כן, הסרט זכה להצלחה כלכלית מרשימה עם הכנסות של 42.1 מיליון דולר על בסיס תקציב של 5.5 מיליון דולר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשנה לאחר מותו של וינסנט ואן גוך, הדוור ג'וזף רולין ביקש מבנו, ארמנד, להעביר את מכתבו האחרון של ואן גוך לאחיו, תיאו. ג'וזף תוהה מדוע וינסנט התאבד וזאת לאור שרק שבועות בודדים לפני מותו הוא סיפר לאחיו במכתביו שמצבו הנפשי ובריאותו השתפרו. תחילה ארמנד לא רוצה להעביר את מכתביו של וינסנט, אך לבסוף הוא מתרצה לאחר הפצרותיו של ג'וזף. ארמנד נסע לשכונת מונמארטר שבפריז, ושם הוא פגש את פייר טאנגי שסיפר לו שתיאו מת כחצי שנה לאחר מותו של וינסנט. הוא הציע לארמנד לפגוש את ד"ר פול גאשה. וינסנט גר עם גאשה לאחר שחרורו מהאשפוז במוסד, ושניהם חלקו אהבה לציור. כמו כן, גאשה פקד את הלווייתו של וינסנט.
ארמנד מגיע לאובר-סור-אוּאז, היכן שגאשה התגורר, אך התברר לו שהלה נסע למספר ימים. ארמנד החליט להישאר בכפר עד לשובו ולשהות בפונדק שבו וינסנט נפטר. בפונדק הוא פגש את אדלין רבוקס שחיבבה את וינסנט וגם הופתעה ממותו הפתאומי. היא הציעה לארמנד לפגוש את הדייג המקומי שסיפר לו שוינסנט התיידד עם בתו של ד"ר גאשה, מרגריטי. כשארמנד פגש את מרגריטי, היא הכחישה את הקשר וכעסה עליו ברמזו שוויכוח בין אביה לווינסנט גרם להתאבדותו הפתאומית.
במהלך מפגשיו של ארמנד עם מכריו של וינסנט, הוא התוודע לתיאוריה שבה שוינסנט נורה ולא התאבד. הוא שמע על בחור בשם רנה שנהג להציק לווינסנט. רנה היה שיכור לעיתים קרובות ונהג להחזיק רובה. ד"ר מאזרי שבדק את וינסנט טען שלפי פצע הירי בגופו של וינסנט, לא הייתה אפשרות ממשית של התאבדות בדרך של ירי עצמי אלא כתוצאה מירי של אדם אחר. ארמנד מספר את התאוריה הזו למרגריטי שהתוודתה על חברות קרובה לווינסנט, אך היא סבורה שרנה לא רצח את וינסנט.
לאחר השתלשלות האירועים, ארמנד נפגש לבסוף עם ד"ר גאשה שהבטיח לשלוח את המכתב של וינסנט לאלמנתו של תיאו, ג'ואנה. גאשה הודה שהשניים התווכחו על פחדנותו של גאשה להגשים את חלומו כצייר ועל תלותו הכלכלית של וינסנט באחיו תיאו. גאשה סבר שוויכוח זה הוביל להתאבדותו של וינסנט. כשארמנד שב לביתו, הוא ואביו מתקבלים מכתב תודה בשם ג'ואנה על שליחת מכתבו האחרון של וינסנט. המכתב נחתם "באהבה וינסנט" (Loving Vincent).
צוות שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט גליסזיאק - וינסנט ואן גוך
- דאגלס בות' - ארמנד רולין
- ג'רום פלין - ד"ר פול גאשה
- סירשה רונן - מרגריטי גאשה
- הלן מקרורי - לואיז שאבלייאר
- כריס או'דאוד - ג'וזף רולין
- ג'ון סשנס - פייר טאנגי
- אלינור טומלינסון - אדלין רבוקס
- איידן טרנר - הדייג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לאהוב את וינסנט
לאהוב את וינסנט, ברשת החברתית פייסבוק
לאהוב את וינסנט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לאהוב את וינסנט, ברשת החברתית אינסטגרם
"לאהוב את וינסנט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לאהוב את וינסנט", באתר נטפליקס
"לאהוב את וינסנט", באתר AllMovie (באנגלית)
"לאהוב את וינסנט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לאהוב את וינסנט", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"לאהוב את וינסנט", באתר Metacritic (באנגלית)- "לאהוב את וינסנט", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"לאהוב את וינסנט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
אורי קליין, "לאהוב את וינסנט": מרצ'נדייז ברמה גבוהה, באתר הארץ, 19 במרץ 2018- נירית אנדרמן, לשחזר את הטירוף של וינסנט ואן גוך, 65 אלף פעמים, באתר הארץ, 6 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורון שמיר, השבוע בקולנוע: רן דנקר עוצמתי ו"לאהוב את וינסנט" מרתק ויזואלית, באתר הארץ, 7 במרץ 2018
- ^ אבנר שפירא, ציורי ואן גוך קמים לתחייה בסרט אנימציה חדש, באתר הארץ, 3 בפברואר 2015
- ^ שירה מייקין, האם הסרטים המועמדים לאוסקר עומדים במבחן בכדל?, באתר הארץ, 4 במרץ 2018
| בקרת זהויות |
|
|---|