אדה בלאקג'ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדה בלאקג'ק

אדה בלאקג'ק (במקור דלטוק (Delutuk), ‏ 1898 - 29 במאי 1983) הייתה אישה משבט האינופיאטים, שחייתה במשך שנתיים כמנודה באי וראנגל צפונית לסיביר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה בלאקג'ק ג'ונסון נולדה בסלומון אלסקה וגודלה על ידי מיסיונרים שלימדו אותה לקרוא ולכתוב אנגלית. כבר בגיל צעיר עברה מערבה לעיר נום. היא התחתנה והביאה לעולם שלושה ילדים, אך רק אחד מהם שרד את גיל הינקות. לאחר זמן מה היא התגרשה מבעלה הראשון. בעקבות הגירושים היא נותרה חסרת כל ונאלצה למסור את בנה לבית יתומים. בשנת 1921 היא הצטרפה למשלחת שחצתה במסעה את ים צ'וקצ'י והגיעה לאי וראנגל.

המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארגן המשלחת, ויהלמור סטפנסון, שלח במשלחת חמישה חוקרים (וביניהם אדה) בניסיון לטעון לבעלות קנדית על אי וראנגל. הוא בחר את חברי המשלחת על בסיס הידע האקדמי שלהם וניסיונם. הוא העדיף את המועמדים בעלי הידע הרב ביותר בגאוגרפיה ובמדעים לצורך המשלחת.

ב-15 בספטמבר 1921, חברי המשלחת נעזבו על האי כדי לטעון לבעלות עליו לטובת קנדה או בריטניה. המשלחת כללה חמישה אנשים: אדה שהייתה הטבחית והתופרת של המשלחת, שלושה אמריקנים: לורן נייט, מילון גייל ופרד מאורר, וגבר נוסף קנדי - אלן קראופורד. מאורר נכח על אי בעבר בשנת 1914 במשך שמונה חודשים, לאחר שמשלחת של הספינה קרלוק התרסקה אל האי.

התנאים באי החלו להיות קשיים מיום ליום. לאחר שמנות המזון שלהם אזלו, חברי המשלחת לא הצליחו לצוד מספיק בעלי חיים כדי לשרוד. ב-28 בינואר 1923, שלושה מארבעת הגברים במשלחת החליטו לחצות מרחק של 700 מיילים (כ-1,120 קילומטרים) מן האי על גבי ים צ'וקצ'י הקפוא כדי להזעיק מזון ועזרה. הגבר היחיד שנשאר לצד אדה היה לורן נייט, הוא חלה בצפדינה (עקב מחסור בוויטמין C) ואדה סעדה אותו עד למותו ב-23 ביוני 1923. לא היה זכר לשלושת הגברים שעזבו את האי, וכך אדה נשארה לבדה על האי ללא נפש חיה מלבד חתול המשלחת ויק.

אדה שרדה לבדה בתנאי הקור הקיצוניים באי עד שצוות חילוץ הגיעה אליה ב-19 באוגוסט 1923. בעיתונות באותם ימים היא תוארה כ"רובינזון קרוזו הנשית". עם כסף שהיא חסכה, היא לקחה את בנה הצעיר בנט לעיר סיאטל כדי לרפאו משחפת. בהמשך חייה התחתנה והביאה לעולם ילד נוסף, בילי. לבסוף היא חזרה לאזור הארקטי בו נולדה וחייתה שם עד מותה בגיל 85.

אדה הייתה אישה שקטה והיא שנאה את הקרקס התקשרותי שקם סביב סיפור הישרדותה, ואת ניסיונו של מארגן המשלחת, סטפנסון, להרוויח מכך. מלבד שכר אותו קיבלה על השתתפותה במשלחת וכן עבור עורות של בעלי חיים אותם מכרה, היא לא קיבלה אגורה ממאמרים ומספרים שנכתבו על חייה.

אדה מתה בפאלמר והיא נקברה באנקורג' אלסקה.