אהרן צבי פרופס
 | |
| אהרן צבי פרופס | |
| לידה |
25 במאי 1904 ילגבה, לטביה |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1978 (בגיל 73) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
אהרן צבי פְּרוֹפֶּס ("גרישה") (בכתיב יידי: פּראָפּעס; י"א בסיוון תרס"ד, 25 במאי 1904 – כ"ה בטבת תשל"ח, 4 בינואר 1978), הידוע גם כ"הבית"רי הראשון", היה איש תנועת בית"ר ומייסד מפעלי מוזיקה בישראל[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חייו ופעילותו הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרן צבי פרופס נולד בשנת 1904 בעיר מיטבה שבפלך קורלנד, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (כיום ילגבה, בלטביה), בן לפייגה לבית קרופמן ולמשה יוחנן, חובב ציון, בן למשפחת המדפיסים פרופס מאמסטרדם.
בצעירותו למד בגימנסיה עברית בריגה, וסיים את לימודיו בסמינר למורים שם. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת פראג שבצ'כוסלובקיה. כבר בנעוריו הצטרף לתנועת "צעירי ציון" ונפשו נלכדה ברעיונות הציוניים. בשנת 1923 ארגן פרופס קבוצת אקטיביסטים צעירים אשר תמכה במשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בנובמבר אותה שנה ביקר ז'בוטינסקי בריגה והרצה בפניה על תוכניתו להכשרת הנוער היהודי ככוח צבאי שיגיע לארץ ישראל להגשמת המטרות הלאומיות. לאחר ביקורו החלו להתארגן בגוש מלוכד קבוצות מבתי ספר שונים ובראש ועד מנהיגי הקבוצות עמד פרופס. כאשר הוחלט על הקמת "הסתדרות תרומפלדור" נבחר פרופס להיות נשיאה. התואר "הבית"רי הראשון" הוענק לו על ידי צעירי בית"ר ביום השנה החמישי להיווסדה. ב-1929, לאחר גידול משמעותי בהיקף שורותיה, נבחר פרופס כאחד מחברי המפקדה העליונה של בית"ר העולמית. ב-1938, בכינוס העולמי השלישי של בית"ר, נבחר פרופס כאחד מקציני שלטון בית"ר (הנהגת התנועה). במשך שנותיו בפולין היה עורך היומון הבית"רי "המדינה". פרופס כיהן כנציב הראשון של בית"ר עד שנת 1939, אז הוחלף במנחם בגין. באותה שנה הגיע פרופס בשליחות התנועה לרומניה וממנה עלה לארץ ישראל[2]. בהגיעו לארץ נעצר פעמיים על ידי משטרת המנדט הבריטי על פעילותו הרוויזיוניסטית. לאחר שנאלץ לעוזבה הגיע פרופס לניו יורק, ושם הניח יסוד לסניפי בית"ר בארצות הברית[3].
היה נשוי למרים לבית אהרונשטאם.
פועלו האמנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1935 ייסד פרופס שתי אגודות בשם "זמיר" בוורשה ובתל אביב תחת רעיון של קיום מפגשי מקהלות יהודיות מרחבי העולם[4]. רעיון זה יצא אל הפועל בשנת 1952 כאשר ייסד פרופס את "הזמריה", אספה עולמית של מקהלות יהודיות, בקונצרט גדול ברמת גן. בזמריה הראשונה השתתפו למעלה מ-40 אלף איש[5]. מאז מתקיימת הזמריה מדי שלוש שנים. בשל התמעטות המקהלות היהודיות בעולם, הפכה הזמריה פתוחה למקהלות באשר הן. היה זה הראשון מבין שלושה מפעלי אמנות שייסד.
פרופס, אשר לא היה מוזיקאי אך היה חובב מוזיקה, העלה רעיון נוסף לגבי חזונו להעלאת ישראל על מפת המוזיקה העולמית. לאחר שתהה לאיזה כלי מוזיקלי לא נערכות תחרויות בינלאומיות, עלה בו הרעיון לקיום תחרות בינלאומית בנבל, כלי המזוהה גם עם דוד המלך ועם המזרח התיכון הקדום. מאז נערכת תחרות הנבל הבינלאומית בישראל פעם בשלוש שנים.
בשנת 1961 ייסד פרופס פסטיבל קיץ למוזיקה שנערך בתיאטרון קיסריה[6]. בשנת 1964 גדל היקף הפסטיבל והוא קיבל את השם "פסטיבל ישראלי"[7], לימים הפך ל"פסטיבל ישראל", פסטיבל אמנות הבמה הממלכתי של ישראל הנערך עד ימינו[8]. במסגרת הפסטיבל יזם את הענקת "מדליית מצדה", פרס למוזיקאים. את המדליה הראשונה קיבל המלחין היווני מיקיס תאודורקיס ב-1972[9].
אהרן צבי פרופס נפטר בכ"ה בטבת תשל"ח. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק[1].
בערי ישראל קרויים רחובות על שמו. בבית הספר לדוגמה על שם הנרייטה סולד הוקם חדר מוזיקה לזכרו[10].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה בלע, 'אהרון צבי פרופס – זאב ז'בוטינסקי עליו ואליו', האומה כב, 73–74 (1984): 96–99.
- 'בונה בית"ר ומרחיב שורותיה: עשר שנים לפטירתו של הבית"רי הראשון, אהרן צבי פרופס, בארץ ישראל: מדיניות, חברה, כלכלה, ינואר-פברואר 1988, 64.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אהרן צבי פרופס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אהרן פרופס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1862
- "הזמריה" - מפעלו של אהרן פרופס, חרות, 27 ביולי 1961
- זאב רב נוף, שיחה עם אהרן צבי פרופס, דבר, 28 ביוני 1970
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "הבית"רי הראשון" הובא למנוחות: "אנו מצדיעים לך, מורה דרכנו" – ספד בגין לפרופס, מעריב, 6 בינואר 1978
- ^ א. פרופס בארץ, הירדן, 11 באוגוסט 1939
- ^ אהרן פרופס לאמריקה, המשקיף, 1 בנובמבר 1939
- ^ פסטיבל כל־יהודי לזמרה - בשנה הבאה, חרות, 24 בספטמבר 1951
- ^ 40 אלף ב<<זמריה>>, הארץ, 11 באוגוסט 1952
- ^ שמואל סולר, "ביצוע מעולה" בתיאטרון הרומי בקיסריה, מעריב, 23 ביולי 1964
- ^ ע. אבישר - מנהל אגודת הפסטיבל, למרחב, 12 באפריל 1964
- ^ מיכל סנונית, זרועות חובקות עולם, על המשמר, 23 ביולי 1971
- ^ מנהל הפסטיבאל הישראלי אהרן פרופס מעניק מדליית מצדה למלחין מ. תיאודורקיס, על המשמר, 1 באוגוסט 1972
- ^ חנה ידור, נחנך חדר מוסיקה עי'ש צבי פרוסט דיל, מעריב, 5 בינואר 1981
