אהל שם (מפעל תרבות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנין "אהל שם" בשנת 2012
שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין)

אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 עבר המשורר חיים נחמן ביאליק לגור דרך קבע בתל אביב, ותרם להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. ב-1926 החלה בעידודו מסורת "עונג שבת", מפגשי תרבות של אמנים וסופרים (בעיקר בליל שבת), במסגרתם הועברו הרצאות בספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים, באופן שכוון לקהל הרחב והמשכיל. עם התגברות ההתעניינות הציבורית התעורר הצורך במשכן קבע להתכנסויות אלה.

התעשיין והנדבן הציוני שמואל בלום הרים את הכפפה והחליט להקים בית תרבות עברית כתרומה לקהילה, ולכבוד יובל השישים של ביאליק. בלום תרם המגרש הגדול שבבעלותו ברחוב בלפור ואף תרם גם את עלות בניית הבניין (הבניה נוהלה בידי הקבלן סם וילסון).

בל"ג בעומר תרפ"ח (1928) הונחה אבן הפינה, ובחודש מאי 1929[1] נחנך בנין "אהל שם" ובמרכזו אולם המכיל 1,000 מקומות ישיבה.

בשנותיו הראשונות שימש אולם "אהל שם" למטרות "עונג שבת" וגם כבית כנסת בערבי שבתות ובחגים. בין המרצים המשתתפים במפגשי "עונג שבת" נמנו השופט פרופ' משה זילברג, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, הסופר שמואל נבון, הסופר שמואל טשרנוביץ, המשורר יצחק ליב ברוך, המוזיקאים מנשה רבינא ויריב אזרחי, והחזנים שלמה רביץ ויוסף רוזנבלט.

מסוף שנות ה-30 עד להקמת היכל התרבות ב-1957 היה אולם "אהל שם" משכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית ואחר כך התזמורת הפילהרמונית הישראלית[2]. בין המוזיקאים שהופיעו בו היו הפסנתרן ארתור רובינשטיין והכנרים יהודי מנוחין, ברוניסלב הוברמן ויאשה חפץ. באפריל 1948, כשבועיים לפני הכרזת העצמאות, הוקלט באולם המנון "התקווה" בביצוע התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, הקלטה שבוצעה על ידי חברת "צליל" ואשר שימשה במשך שנים רבות את "קול ישראל", במיוחד כאות סיום יום השידורים בחצות, ואת שגרירויות ישראל ברחבי העולם.

בשנים הבאות שימש האולם להצגות יידיש ולהצגות ילדים, כבית קולנוע[3][4] ולעתים הושכר למופעי סוף שנה של בתי ספר. תקופה מסוימת הוצגו במקום הצגות של תיאטרון הבימה.

מאמצע שנות החמישים ירבו להופיע באהל שם דז'יגאן ושומאכר, ולאחר פרוק הצמד המשיך להופיע לבדו שמעון דז'יגאן.

בשנת 1960 הופיע הזמר חוזליטו באהל שם.

בשנת 1963 מיזגו את האולם, אירוע בולט בתל אביב, דאז.

בין השנים 1960 - 1965 שימש אולם "אהל שם" כמשכנה של תוכנית הבידור של "קול ישראל" "בידור 60" (61, 62 ... עד 65), שהוקלטה בו באופן פומבי אחת לשבועיים. התוכנית שודרה בקביעות ב"גל הקל" של אותן שנים (רשת ב' של היום). משתתפת קבועה בתוכניות אלה הייתה תזמורת הבידור של "קול ישראל" שנוסדה בשנת 1960 בידי משה וילנסקי, והוכשרה לשמש תזמורת קלה בידי המנצח והמעבד ההולנדי הנודע דולף ואן דר לינדן. על התזמורת ניצחו בין השאר: משה וילנסקי, משה עצמון, לאסלו רוט, אדי הלפרן, אלי רובינשטיין ואחרים.

אחת למספר חודשים שודרה התוכנית בשידור חי מאולם "אהל שם". כל תוכנית החלה ב"אות התוכנית", שהולחן בידי משה וילנסקי. מנחי התוכנית היו עפרה סמואל ועזריה רפופורט. בדרך כלל הם הינחו את התוכנית לסירוגין ולעתים יחדיו. בתוכנית הופיעו אמנים ישראלים כשושנה דמארי, חנה אהרוני, רחל אטאס, רבקה רז, אריק איינשטיין, רביעיית מועדון התיאטרון ורבים אחרים. כמו כן התארחו גם זמרים והרכבים מחו"ל: לוס פרגוואיוס, לוס מצ׳וקמבוס ועוד.

ב"אוהל שם" אף הוקלטו "הקלטות הגיבוי" של התוכנית, כלומר אותם קטעים מוזיקליים שאמורים להחליף את הקטעים המוקלטים פומבית, אם משהו ישתבש או יימחק.

ב-2010 הקצתה עיריית תל אביב את הבניין לתיאטרון אורנה פורת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]