אהרן צ'רניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן צ'רניבסקי
לידה 25 במאי 1887
חרקוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1966 (בגיל 78)
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן צֶ'רְנְיַבְסקי (לעיתים נכתב צ'רניאבסקי; Tcherniavsky;‏ 25 במאי 18873 בינואר 1966) היה פיזיקאי, מרצה בטכניון ומנהל הטכניון (בשנים 19271929).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רניבסקי נולד בחרקוב, אז באימפריה הרוסית, לציפורה ומיכאל (חיים) צ'רניבסקי. למד באוניברסיטת ז'נבה, וב-1912 קיבל בה תואר דוקטור למדעים פיזיקליים. מ-1907 שימש אסיסטנט במכון הפיזיקלי באוניברסיטה, עד שב-1913 התמנה למרצה וכיהן בתפקיד זה עד 1919, אז עלה לארץ ישראל. בתל אביב עבד כמורה בגימנסיה הרצליה והיה בין מייסדי 'האגודה להשתלמות במדע' בתל אביב, שהוקמה על מנת לאפשר לתלמידיו המשך לימודים גבוהים בארץ. בין שאר פעילויות האגודה הוקמה ספרייה מדעית קטנה, שברבות הימים הייתה בסיס לספריית פבזנר. במקביל, שימש בשנים 1920–1923 מורה לפיזיקה במשרה חלקית ב"בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) לזכר א.ל.לוינסקי", תחת ניהולו של יצחק אפשטיין.

בעקבות מאורעות תרפ"א התמנה צ'רניבסקי, על ידי מאיר דיזנגוף, לעמוד בראש ועדה שתטפל בנפגעים הרבים ובכל צורכיהם.

כתב מינוי לאהרון צ'רניבסקי לעמוד בראש ועדה לטיפול בנפגעי תרפ"א ביפו

בשנת 1923 ביקר בפלשתינה אלברט איינשטיין. בזכות מעמדו של צ'רניבסקי כמרצה לפיזיקה, ובין הראשונים אשר לימד את תורת היחסות של איינשטיין באוניברסיטת ז'נבה, הוא שימש כמארחו ומלווהו של איינשטיין בביקורו כאן.

לאחר ש'האגודה להשתלמות במדע' נתקלה בקשיים כספיים, נתקבלה הצעתו של שמואל פבזנר, ממקימי הטכניון ומראשי ועד הדר הכרמל, לשכן את ספריית האגודה בבניין הטכניון בחיפה. ב-1923 עבר צ'רניבסקי עם משפחתו לחיפה, יחד עם האגודה להשתלמות במדע[1]. בתחילה עבד כמורה בבית הספר הריאלי ולאחר פתיחת הטכניון ב-1924 היה המרצה הראשון לפיזיקה ומכניקה בטכניון, שכלל אז שתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בין השנים 29–1927 כיהן צ'רניבסקי כמנהל הטכניון. בשנת 1929 יצא צ'רניבסקי בשליחות הטכניון לשווייץ כדי לשכנע את התורמים למוסד לחזור בהם מדרישתם ללמד בטכניון בשפה הגרמנית.

בשנת 1954 פרש צ'רניבסקי מעבודתו בטכניון והקדיש חלק ניכר מזמנו להוראה בבית ספר לילדים נפגעי שיתוק מוחין.

על שמו רחוב בשכונת יזרעאליה בחיפה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא למכניקה / א. צ'רניבסקי, תל אביב: אמנות, תרצ"ז (יצא שוב בתשי"ב)
  • גלגולי האנרגיה בטבע, ירושלים: ר' מס (סדרת "ספרית מס למדע פופולרי"), 1936 (יצא שוב ב-1965)
  • אלברט איינשטיין: חייו ותורתו, תל אביב: דביר (סדרת "דביר לעם"), תשי"ד[2]
  • בין מדע ודת / א' צ'רניבסקי, תל אביב: י' צ'צ'יק, 1965[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן צ'רניבסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.