אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי
בימוי | ג'יי רואץ' |
---|---|
הופק בידי | דמי מור, מייק מאיירס, ג'ניפר טוד, סוזן טוד |
תסריט | מייק מאיירס, מייקל מקולרס |
עריכה |
דברה ניל-פישר ג'ון פול |
שחקנים ראשיים |
מייק מאיירס הת'ר גרהאם מייקל יורק רוברט וגנר רוב לאו ויל פרל |
מוזיקה | ג'ורג' סטנלי קלינטון |
צילום | יולי שטייגר |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | ניו ליין סינמה |
חברה מפיצה | ניו ליין סינמה |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 11 ביוני 1999 |
משך הקרנה | 95 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט פרודיה, סרט ריגול |
תקציב | 33,000,000 דולר[1][2] |
הכנסות | 312,016,858 דולר[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | austinpowers2 |
פרסים | פרס הקולנוע של MTV לנבל הטוב ביותר (מייק מאיירס) |
סרט קודם | אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון (1997) |
סרט הבא | אוסטין פאוורס - גולדממבר (2002) |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי (באנגלית: Austin Powers: The Spy Who Shagged Me) הוא סרט משנת 1999 בבימויו של ג'יי רואץ', בכיכובו של מייק מאיירס. הסרט הוא השני מבין סדרת סרטי קומדיה אשר הפכו לסרטי פולחן בסוף שנות ה-90 ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21.
שם הסרט הוא למעשה משחק מילים של הסרט "המרגלת שאהבה אותי" משנת 1977 והוא מכיל אזכורים רבים לסרטי "ג'יימס בונד" נוספים, בהם "יהלומים לנצח" (אקדח הלייזר ומכונת השכפול), "אתה חי רק פעמיים" (הבסיס הסודי אשר ממוקם בלוע הר הגעש), "מונרייקר" (ההרפתקאה בחלל החיצון), "האיש בעל אקדח הזהב" (דמותו של מיני מי מבוססת על דמותו של ניק נק) והסרט "בשרות הוד מלכותה" (קטע הפתיחה בסרט בו ונסה קנזינגטון מתה).
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הסרט, דוקטור רשע חוזר מהחלל החיצון למפקדה שלו בסיאטל. ד"ר רשע מוצג בפני שכפול ננסי של עצמו לו הוא קורא מיני מי. עם זאת, ד"ר רשע פיתח מכונת הזמן באמצעותה הוא מתכנן לחזור לשנות השישים ולגנוב את המוג'ו של אוסטין ובכך לגזול ממנו את מקור החוזק שלו.
בינתיים, אוסטין פאוורס נמצא בירח דבש עם אשתו הטרייה, ונסה קנזינגטון (מגולמת על ידי אליזבת הרלי). אוסטין מגלה כי היא למעשה אחד מהרובוטים של ד"ר רשע שנשלחה לחסל את אוסטין, אבל בסופו של דבר היא משמידה את עצמה. הוא בוכה בתחילה מעט אבל לאחר מכן נכנס ללובי של המלון בעירום וחוגג את היותו רווק.
לאחר שד"ר רשע מגיע לשנות השישים יש קטע משעשע כשהוא רואה את מספר שתיים צעיר אך פראו פראביסינה הזקנה נראית עדיין באותו הגיל בו נראתה בשנות התשעים (דוקטור רשע: "מספר שתיים! אתה נראה כל כך צעיר! פראו! את נראית כל כך... [שתיקה]").
באותו זמן מתחילה גם המריבה בין סקוט רשע, לבין מיני-מי, השיבוט הננסי של דוקטור רשע.
בינתיים אוסטין פוגש את הסוכנת שתעבוד איתו, פליסיטי שאגוול, והם מתאהבים. הם חוזרים ביחד אל שנות השישים כדי לעצור את דוקטור רשע. דוקטור רשע מאיים על נשיא ארצות הברית בכך שאם לא ישלמו לו כופר של $100,000,000,000 (סכום-כסף אשר אינו קיים בשנות השישים) הוא ישמיד את וושינגטון הבירה בעזרת לייזר ענקי המוצב על הירח, "כוכב המוות" כלשונו, ומדגים את עוצמת הלייזר על ידי קטע מהסרט "היום השלישי". במהלך השיחה נוצרות אי-הבנות רבות בגלל השימוש של דוקטור רשע במושגים משנות התשעים.
קטע מרכזי שמהווה פרודיה על סדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים" הוא כאשר דוקטור רשע עוצר את אוסטין פאוורס רגע לפני שהוא יורה בו ואומר לאוסטין פאוורס בקול עמוק ומחריד: "אוסטין, הנני אביך!" - המשפט המזוהה ביותר עם דארת' ויידר מסדרת "מלחמת הכוכבים". אולם מיד לאחר מכן כשאוסטין שואל אותו האם זו היא האמת, דוקטור רשע עונה שאין לכך הוכחות מוצקות.
דוקטור רשע מתכנן להשמיד את וושינגטון הבירה. הוא יורה ואוסטין מצליח להסיט את התותח והלייזר לא פוגע בכדור-הארץ, אך פליסיטי מתה, לכן הוא חוזר בזמן עשר דקות, פוגש את עצמו והם ממציאים תוכנית שבה אוסטין מהעבר יציל את העולם ואוסטין מהעתיד מציל את פליסיטי, הם חוזרים לשנות התשעים ואוסטין מגלה שדוקטור רשע לא גנב לו את המוג'ו כלל.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מייק מאיירס - אוסטין פאוורס / דוקטור רשע / ממזר שמן
- הת'ר גראהם - פליסיטי שאגוול
- מייקל יורק - באזיל אקספוזישן
- רוברט וגנר - מספר שתיים
- רוב לאו - מספר שתיים (בשנות השישים)
- סת' גרין - סקוט רשע
- מינדי סטרלינג - פראו פארביסינה
- ורן טרויר - מיני-מי
- אליזבת הרלי - ונסה קנזינגטון-פאוורס
- ג'יאה קאריידס - רובין שפיץ-סוואלוס
- ויל פרל - מוסטפא (שנות השישים)
- אוליבר מאריהד - האלוף-משנה הבריטי
- קלינט האוארד - מפעיל המכ"ם ג'ונסון
- קריסטן ג'ונסון - איוואנה המפאלוט
הופעות אורח קצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברט בכרך - עצמו
- אלביס קוסטלו - עצמו
- ג'רי ספרינגר - עצמו
- רבקה רומיין - עצמה
- וודי הרלסון - עצמו
- טים רובינס - בתור הנשיא
- וילי נלסון - עצמו
פסקול הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Beautiful Stranger" - Madonna
- "My Generation" - The Who (live)
- "Draggin' the Line" - R.E.M.
- "American Woman" - Lenny Kravitz
- "Word Up" - Melanie B - credited as "Melanie G (aka Scary Spice)"
- "Just The Two Of Us" - Dr. Evil (Dr. Evil mix) (Mike Myers)
- "Espionage" - Green Day
- "Time of the Season" - Big Blue Missile/Scott Weiland
- "Buggin'" - The Flaming Lips
- "Alright" - The Lucy Nation
- "I'll Never Fall in Love Again" - Burt Bacharach/Elvis Costello
- "Soul Bossa Nova (Dim's Space-A-Nova)" - Quincy Jones & His Orchestra
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר נטפליקס
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", באתר אידיבי
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הוצאות והכנסות הסרט אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי באתר Box Office Mojo
- ^ ריצ'רד נאטלה, מרגיש 'גרובי': אוסטין פאוורס, המרגל שהוא מס' 1, באתר הלוס אנג'לס טיימס, 14 ביוני 1999 (באנגלית)
פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – קומדיה | |
---|---|
|