היום השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היום השלישי
Independence day movieposter.jpg
שם במקור: Independence Day
בימוי: רולנד אמריך
תסריט: דין דבלין
רולנד אמריך
שחקנים ראשיים: ראו פירוט
מוזיקה: דייוויד ארנולד
חברת הפצה: פוקס המאה העשרים
הקרנת בכורה: 1996
משך הקרנה: 145 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 75 מיליון דולר
הכנסות: $817,400,000
פרסים: פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר
פרס סאטורן לסרט המדע בדיוני הטוב ביותר לשנת 1996
דף הסרט ב-IMDb

היום השלישי (במקור באנגלית: Independence Day, יום העצמאות) הוא סרט פעולה בדיוני המתאר פלישת חייזרים לכדור הארץ. הסרט רווי באווירה פטריוטית אמריקנית והוא יצא להקרנה ב-3 ביולי 1996, יום לפני יום העצמאות האמריקאי. הסרט ידוע בסצינות הפיצוץ המרשימות בהן ספינות החייזרים מפוצצות מספר מונומנטים אמריקאיים.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט עוקבת אחר מספר דמויות בצירי עלילה מקבילים, אשר דרכיהן מצטלבות בעוד שהן מנסות להציל את כדור הארץ מפלישת חיזרים. עלילת הסרט נפתחת ב-2 ביולי, עת חלליות חודרות לאטמוספירת כדור הארץ ומתמקמות מעל ערי בירה וערים מרכזיות אחרות בעולם. נשיא ארצות הברית מנסה להרגיע את הציבור, אשר חצוי בין המברכים על התגלית המדהימה לבין החוששים מפלישה הממהרים לפנות את הערים הגדולות.

דייוויד, מדען ומהנדס אלקטרוניקה יהודי מבריק אך לא מוצלח, מגלה כי החיזרים השתלטו על מערכת הלוויינים של כדור הארץ ומשתמשים בהם כדי לשדר ספירה לאחור. הוא מסיק כי כאשר השעון יגיע ל-0 - החייזרים יפתחו במתקפה על הערים הגדולות בכדור הארץ והאנושות כולה. יחד עם אביו ממהר דייוויד לוושינגטון הבירה, שם אשתו לשעבר עובדת, בתקווה שיצליח בעזרתה להגיע לנשיא. לנוכח העדויות של דייוויד, ולאחר שמסוק שנשלח לאותת לחללית מופל על ידה - מורה הנשיא על פינוי הערים הגדולות בארצות הברית. ההוראה באה מאוחר מדי והספירה לאחור מגיעה לסופה זמן קצר לאחר מכן. עם תומה החלליות משמידות את הערים בעזרת כלי נשק אימתניים ומתחילות לנוע לעבר הערים הבאות.

הנשיא, פמלייתו ודייוויד ואביו נמלטים באייר פורס 1 לאזור 51, בסיס סודי בנבדה. הנשיא מגלה כי חללית קטנה יותר התרסקה בקרבת הבסיס (תקרית רוזוול) ובה החיזרים התוקפים, ככל הנראה במשימת סיור מקדימה. במקביל יוצא חיל האוויר האמריקאי למתקפת מטוסי קרב על החללית שהשמידה את לוס אנג'לס. הטייסים מגלים כי הספינות מצוידות בשדה כוח המגן עליהן מכל נזק, וכי הן מסוגלות לשגר חלליות קרב משלהן, בעלות נשק רב עוצמה ומגן משלהן.

הטייסת מושמדת כולה לבד ממטוסו של סרן סטיב הילר (ויל סמית'), אשר לאחר מרדף בקניון מצליח לגרום לחללית הרודפת אחריו להתרסק וללכוד את החיזר הטייס. בעזרת שיירת קרוואנים אשר נמלטת מהערים הגדולות הוא מצליח להגיע לאזור 51, שם מדעני המקום לוקחים את החיזר השבוי לנתיחה. החיזר מתעורר במהלך הנתיחה ומשתלט על אחד המדענים. לפני שזה נהרג על ידי השירות החשאי, החייזר מגלה לנשיא כי הגזע העוין עובר מפלנטה לפלנטה בחיפוש אחר משאבים וכי בכוונתם להשמיד את המין האנושי.

הנשיא מבין שאין כל ברירה מלבד להלחם בחייזרים, אך גם התקפה גרעינית לא גורמת לכל נזק לספינות הענק. לבסוף מציע דייוויד להשתמש בחללית שהתרסקה ברוזוול כדי לטוס אל חללית האם השוכנת במסלול היקפי מסביב לכדור הארץ ולהשתיל בעזרתה וירוס מחשבים למערכת החייזרים.

למחרת, היום השלישי להופעת החיזרים, הוא 4 ביולי, יום העצמאות של ארצות הברית, דייוויד וסרן הילר יוצאים למשימה בעוד שארצות הברית מתאמת מתקפה גלובלית עם צבאות העולם. בשעה היעודה מחדירים הילר ודייוויד את הווירוס למערכות החיזרים ושדה הכוח המגן על כלל ספינותיהם נעלם. לאחר מכן הם משחררים פצצה תרמו-גרעינית לחלל ספינת האם, ובורחים בחלליתם בטרם ספינת האם מתפוצצת. במקביל צבאות העולם עטים על החלליות שבשמי כדור הארץ, ומשמידים אותן.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עלה לאקרנים, בהתאם לרוח הפטריוטית שבו, ב-3 ביולי 1996, ערב יום העצמאות של ארצות הברית. היה זה יום רביעי בשבוע, ומאחר ויום העצמאות הוא יום שבתון, זכה הסרט לסוף שבוע מוארך במיוחד עד ליום ראשון - ובתוך חמישה ימים גרף הכנסות בסך 85 מיליון דולר.‏[1] כעבור 3 שבועות בלבד עבר את רף ה-200 מיליון דולר‏[2] והצלחתו הרבה הביאה להקרנתו באולמות הקולנוע האמריקאים משך חצי שנה.‏[2] סך הכנסות הסרט מהקרנותיו בארצות הברית הוא 306 מיליון דולר.‏[3]

הסרט הצליח גם מחוץ לארצות הברית והוקרן בעשרות מדינות ברחבי העולם, אשר הוסיפו להכנסותיו עוד כחצי מיליארד דולר, ובכך אלו הגיעו לכ-817 מיליון דולר.‏[4] בישראל גרף הסרט כ-4 מיליון דולר.‏[4]

סרטי ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהסרט הפך לשובר קופות, הודיעו רולנד אמרייך ודין דבלין על רצונם להפוך את הסרט לטרילוגיה, אך הפרויקט התעכב לאחר שאמרייך עבד על "היום שאחרי מחר" ולבסוף בוטל. לאחר מספר שנים נודע כי הסרט השני ייצא לאקרנים בקיץ 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]