באהבה, סיימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באהבה, סיימון
Love, Simon
באהבה, סיימון.JPG
כרזת הסרט "באהבה, סיימון"
מבוסס על "סיימון מוצא את דרכו" מאת בקי אלברטלי
בימוי גרג ברלנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה וויק גודפרי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ניק רובינסון
קתרין לנגפורד
אלכסנדרה שיפ
ג'ורג' לנדבורג
מיילס הייזר
קיינן לונסדייל
לוגן מילר
ג'ניפר גארנר
ג'וש דוהאמל
טוני היל
טליתה באטמאן
ג'ואי פולארי
מקנזי לינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רוב סימונסן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום John Guleserian עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
הקרנת בכורה 16 במרץ 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 110 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט להטב"י עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 17 מיליון דולר[2][3]
הכנסות 57.5 מיליון דולר[4]
הכנסות באתר מוג'ו untitledgregberlantifilm
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באהבה, סיימוןאנגלית: Love, Simon) הוא סרט דרמה קומית רומנטית אמריקאי משנת 2018 שביים גרג ברלאנטי על פי תסריט מאת אייזק אפטקר ואליזבת ברגר, המבוסס על הספר "סיימון מוצא את דרכו" מאת בקי אלברטלי. בסרט מככבים ניק רובינסון, קת'רין לנגפורד, ג'ניפר גארנר, ג'וש דוהאמל ואחרים. עלילת הסרט מתמקדת בסיימון ספיר, נער מתבגר וארוניסט הלומד בשנה האחרונה בבית ספר תיכון, שנאלץ לתמרן בין חבריו ומשפחתו לבין תלמיד שמגלה את סודו וסוחט אותו באיומים שיחשוף את סודו לכל בית הספר, ובמקביל הוא מנסה לגלות את זהותו הסודית של תלמיד אחר, בו התאהב לאחר היכרות באינטרנט.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של מרדי גרא ב-27 בפברואר 2018, ועלה לאקרנים ברחבי ארצות הברית ב-16 במרץ 2018, בהפצת פוקס המאה ה-20. המבקרים שיבחו את הסרט ורבים השוו אותו לסרטי הקומדיה הרומנטית של ג'ון יוז.[5] זהו הסרט הראשון של אולפן הוליוודי גדול המתמקד בסיפור אהבה רומנטי בין בני נוער להט"בים.[6]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון ספיר (ניק רובינסון) הוא נער מתבגר בן 17, הומוסקסואל וארוניסט הלומד בשנה האחרונה בבית ספר תיכון בפרבר של אטלנטה, ג'ורג'יה. יש לו משפחה קרובה ואוהבת: ההורים אמילי (ג'ניפר גארנר) וג'ק (ג'וש דוהאמל), והאחות נורה (טליתה באטמאן), כמו גם שלושה חברים טובים: ניק (ג'ורג' לנדבורג ג'וניור) וליאה (קת'רין לנגפורד), שאותם הוא מכיר מאז גן הילדים, ואבי (אלכסנדרה שיפ) - תלמידה חדשה בבית הספר. מכולם הוא מסתיר את סודו: היותו הומוסקסואל.

יום אחד, ליאה מודיעה לסיימון על הודעה של אנונימי שפרסם בבלוג אינטרנטי תלמיד הומוסקסואל ארוניסט הלומד בבית הספר שלהם, שמזדהה רק בשם הבדוי "בלו" (הצבע כחול, בסלנג: עצוב). סיימון מתחיל לתקשר איתו באמצעות דואר אלקטרוני, כשהוא מזדהה רק בשם הבדוי "ז'אק" (ככל הנראה: בהשראת המשחק סיימון אמר), והשניים מגלים זה לזה פרטים אישיים על חייהם. כעבור זמן, הודעות הדוא"ל שלהם מתגלות בטעות על ידי תלמיד אחר בבית הספר, מרטין (לוגאן מילר), אשר מאוהב באבי. לאחר שמרטין מגלה את סודו של סיימון, הוא סוחט אותו באיומים שיחשוף את סודו לכל בית הספר הסוד שלו, אלא אם כן הוא יסכים לעזור לו להשיג את אבי. סיימון מתחיל לחשוד כי בראם (קיינן לונסדייל), אחד מחבריו ללימודים, הוא "בלו".

במסיבת האלווין, סיימון מנסה להתיידד עם בראם, בחושבו שבראם הוא "בלו", אבל בהמשך הערב הוא נכנס בטעות לחדר שבו בראם מתמזמז עם אחת מהאורחות של המסיבה, וסיימון מסיק מכך שבראם הוא סטרייט. ניק מגלה לסיימון שהוא מתכנן להציע לאבי לצאת איתו, וסיימון משקר לו שיש לה חבר מבוגר שלומד בקולג'. בסוף הערב, ליאה מלווה את סיימון השיכור לביתו. השניים מנהלים שיחה אינטימית, שגורמת לסיימון לחשוב שהיא מעוניינת בניק.

סיימון נפגש עם אבי ומרטין בדיינר מקומי, לאחר שהוא משכנע אותה שיעשו ביחד חזרות לקראת המחזמר של בית הספר, שהם משתתפים בו. סיימון משוחח עם המלצר שלהם, לייל (ג'ואי פולארי), חברם ללימודים, והוא מתחיל לחשוב שלייל הוא "בלו". באותו הלילה, סיימון יוצא מהארון בפני אבי.

במשחק פוטבול בבית הספר, סיימון פוגש במקרה בלייל. לפני שסיימון מספיק לשאול את לייל אם הוא "בלו", לייל מביע עניין רומנטי באבי, וסיימון מסיק מכך שלייל הוא סטרייט. סיימון הנסער מוציא את העצבים שלו על מרטין, ומייעץ לו לעשות מהלך גדול בחיזוריו אחר אבי. רגע לפני שמשחק הפוטבול מתחיל, מרטין קוטע את שירת המנון ארצות הברית ומכריז בפומבי בפני כל קהל הצופים שהוא מאוהב באבי, ומציע לה לצאת איתו. לאחר שאבי מסרבת, מרטין חש מושפל והופך למושא ללעז עז ולשיימינג ברשתות החברתיות.

בערב חג המולד, כדי להסיח את דעתם של תלמידי בית הספר מההשפלה שספג, מרטין עושה אאוטינג לסיימון בכך שהוא מפרסם את הודעות הדוא"ל שלו באתר רכילות של בית הספר. אחותו של סיימון מגלה זאת ומנסה לנחם אותו, אך הוא מתפרץ עליה. כמו כן, סיימון מנתק קשר עם חבריו, ומסרב לענות לטלפונים שלהם או להשיב למסרונים הרבים שהוא שולחים לו. למחרת, בבוקר חג המולד, סיימון יוצא מהארון בפני הוריו, שמגלים כלפיו אהבה וקבלה.

אחרי החגים, ניק ואבי, עכשיו זוג, מתעמתים עם סיימון על שקריו אחרי שגילו שהוא ניסה להפריד ביניהם מכיוון שהוא נסחט על ידי מרטין. ליאה מתוודה בפני סיימון שהיא מאוהבת בו, ולא בניק, והיא כועסת עליו שיצא מהארון בפני אבי ולא בפניה. לאחר שהוא נדחה מצד חבריו, סיימון מקבל הודעת דוא"ל אחרונה מבלו, שכועס עליו שהתכתבויות ביניהם דלפו ופורסמו באינטרנט ומודיע לו שהוא מנתק איתו קשר.

בקפטריה של בית הספר, שניים מהתלמידים לועגים לסיימון ולאית'ן (קלארק מור), תלמיד נוסף בבית הספר שהוא הומוסקסואל גלוי. סיימון ואית'ן חולקים זה עם זה חוויות משותפות שלהם על היציאה מהארון, והם מנחמים זה את זה. סיימון מתנצל בפני ליאה. הוא מפרסם הודעה באתר אינטרנט של בית הספר, בה הוא מתנצל בפני חבריו, וגם בפני "בלו", ומבקש ממנו להיפגש עימו בקרנבל סוף השנה של בית הספר.

אחרי הופעת המחזמר של בית הספר, ליאה, ניק ואבי מתפייסים עם סיימון ומזמינים אותו ללכת איתם לקרנבל. סיימון עולה לבדו על מתקן של גלגל ענק, מחכה שם ל-"בלו" שיצטרף אליו. אחרי שנגמרים לו הכרטיסים, מרטין מגיע, מתנצל בפניו על מעשיו ורוכש עבורו כרטיס נוסף. רגע לפני שהגלגל הענק שב לפעול, בראם מגיע ומתיישב לצד סיימון, ומתוודה בפניו שהוא "בלו" ומסביר שהנשיקה שלו עם בחורה שסיימון ראה, במסיבת ההאלווין, הייתה רק אי-הבנה שנבעה ממצב שכרות. השניים רוכבים יחד על הגלגל הענק, ומתנשקים לעיני כל חבריהם, המעודדים אותם ומריעים להם.

חייו של סיימון חוזרים אט אט לשגרה, והוא מתחיל במערכת יחסים רומנטית עם בראם. בוקר אחד, אחרי שסיימון אוסף במכוניתו את ניק, ליאה, אבי ובראם, הוא מציע להם שבמקום ללכת לבית הספר, הם יצאו יחד ל-"הרפתקה קטנה".

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר "סיימון מוצא את דרכו" מאת בקי אלברטלי, עליו מבוסס הסרט.
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
ניק רובינסון סיימון ספיר בן 17, תלמיד תיכון, הומוסקסואל ארוניסט
ג'וש דוהאמל ג'ק ספיר אביו של סיימון
ג'ניפר גארנר אמילי ספיר אמו של סיימון
קת'רין לנגפורד ליאה ברוק אחת מחבריו הטובים של סיימון
אלכסנדרה שיפ אבי סוסו אחת מחבריו הטובים של סיימון
ג'ורג' לנדבורג ג'וניור ניק אייזנר אחד מחבריו הטובים של סיימון
קיינן לונסדייל אברהם "בראם" גרינפלד אחד מחבריו ללימודים של סיימון, בסוף מתגלה כבלו.
מיילס הייזר קאל פרייס אחד מחבריו ללימודים של סיימון, סיימון חושד שהוא בלו.
לוגאן מילר מרטין אדיסון אחד מחבריו ללימודים של סיימון, סוחט אותו כדי שישדך אותו לחברתו אבי, ובתמורה לכך לא יפרסם את ההתכתבויות שלו עם בלו.
טליתה באטמאן נורה ספיר אחותו של סיימון
טוני הייל מר וורת' סגן מנהל בית הספר בו לומד סיימון
נטשה רות'וול מיס אולברייט המורה למשחק של סיימון
דרו סטרקי גארט לאפלין אחד מחבריו ללימודים של סיימון
קלארק מור אית'ן הומוסקסואל גלוי, אחד מחבריו ללימודים של סיימון
ג'ואי פולארי לייל מלצר בדיינר, אחד מחבריו ללימודים של סיימון, סיימון חושד שהוא בלו.
מקנזי לינץ טיילור מטרניך אחת מחבריו ללימודים של סיימון

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הצילומים החל ב-6 במרץ 2017 באטלנטה, ג'ורג'יה.[7] הצילומים הסתיימו רשמית ב-23 באפריל 2017.‏[8]

ביודעו עד כמה יקר יהיה עלות המוזיקה לסרט, החליט הבמאי גרג ברלנטי לסיים את הצילומים יומיים מוקדם מהמתוכנן. על ההחלטה, הוא אמר: "ידעתי שחלק משמעותי מהסרט נעשה כמחווה לסרטים שיש להם פסקולים גדולים כאלה ... בזמנו, הייתי שומע שוב ושוב את הקלטת עד שזה הייתה נשחקת. הפסקול היה הדבר שהעביר את הרגשות של הסרט, אז זה תמיד היה ברשימת המשאלות שלי - שיהיה פסקול שמשקף זאת, זה היה מאוד יקר אז כולם רצו לוודא שאני עושה את הדבר הנכון. רציתי יותר כסף להשקיע במוזיקה".[9]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הפסקול של הסרט כולל שירים של בביצועם של מו, טרוי סיון, ויטני יוסטון, חמישיית הג'קסונים ועוד. השיר שמופיע ברצועה הראשונה של הפסקול, "Alfie's Song (Not So Typical Love Song)" בביצוע להקת Bleachers, היה השיר הראשון מהאלבום שיצא כסינגל, ב-16 בינואר 2018.‏[10][11]

הסרט כולל מספר שירים נוספים, שלא מופיעים באלבום הפסקול, ביניהם "Waterloo Sunset" בביצוע הקינקס, "No" בביצוע מייגן טריינור, "As Long as You Love Me" בביצוע ג'סטין ביבר, "Add It Up" בביצוע Violent Femmes,‏ "Bad Romance" מאת ליידי גאגא בביצוע התזמורת הצועדת של אוניברסיטת מישיגן ועוד.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של מרדי גרא ב-27 בפברואר 2018, ומאוחר יותר הוקרן גם בפסטיבל הסרטים של גלאזגו ובפסטיבל הקולנוע הקווירי במלבורן.[12][13] הסרט מופץ על ידי פוקס המאה ה-20 והוא עלה לאקרנים בארצות הברית ובקנדה ב-16 במרץ 2018, באוסטרליה ובניו זילנד ב-29 במרץ 2018, בברזיל ב-5 באפריל 2018, בבריטניה ובאירלנד ב-6 באפריל 2018, בקולומביה ב-12 באפריל 2018, במקסיקו ב-13 באפריל 2018, והוא צפוי להיות מופץ במדינות נוספות בתאריכים שונים במהלך שנת 2018.‏[14]

לאחר הפצתו של הסרט, מספר סלבריטאים, ביניהם ג'ניפר גארנר, קריסטן בל, ניל פטריק האריס, ג'ואי גרייספה, מאט בומר, רובי רוג'רס, בנג' פסק, טיילר אוקלי, מרטין גרו, אנדרו ראנלס וג'סי טיילר פרגוסון, רכשו כרטיסים של אולמות קולנוע שלמים, על מנת לאפשר לאנשים לצפות בסרט בחינם, כי הם האמינו שהסרט מעביר מסר חשוב.[15]

זהו הסרט הראשון של אולפן הוליוודי גדול המתמקד בסיפור אהבה רומנטי בין בני נוער להט"בים.[16][17]

צפייה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירות הסרט לצפייה ביתית החלו ב-17 בינואר 2018, והוא החל להיות מופץ באופן רשמי בגרסה דיגיטלית ב-29 במאי 2018, וב-12 ביוני 2018 בגרסאות DVD ו-Blu-ray.‏[18][19]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות ורווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-23 ביולי 2018, הסרט הכניס 40.8 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ו-25.2 מיליון דולר בשאר העולם, כך שסך הכנסותיו עומד על כ-66 מיליון דולר, לעומת תקציב הפקה של 10–17 מיליון דולר.[2][4] סרט זה מדורג במקום ה-14 ברשימת סרט הנעורים הרווחיים ביותר מאז 1980, ועבור פוקס המאה ה-20 זהו הסרט השלישי הרווחי ביותר, אחרי "אשמת הכוכבים" ו-"רומיאו וג'ולייט".[20]

הקרנות טרום-טרום-בכורה של הסרט החלו ביום שבת ה-10 במרץ, בטרם הפצתו באופן רשמי ביום שישי ה-16 במרץ, במהלכן הכניס 800 אלף דולר מהקרנות ב-927 אולמות קולנוע.[21] בארצות הברית ובקנדה, הסרט עלה לאקרנים באותו שבוע עם "טומב ריידר" ועם "I Can Only Imagine", ועל פי התחזיות היה צפוי להכניס בין 10 ל-12 מיליון דולר מ-2,401 אולמות קולנוע בסוף השבוע הראשון להקרנתו.[22] הסרט הכניס 4.6 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו (כולל הקרנות טרום-בכורה ביום חמישי ה-15 במרץ).[23] בסך הכל הסרט הכניס כ-11.8 מיליון דולר, וסיים במקום החמישי בהכנסות בקופות באותו סוף שבוע. 58% מקהל הצופים בסוף שבוע זה היו נשים, ו-59% מהצופים היו מתחת לגיל 25.‏[2] בסוף השבוע השני שלו, הכנסות הסרט ירדו בכ-33% ל-7.8 מיליון דולר, והוא סיים במקום השביעי.[24] בסוף השבוע השלישי להקרנתו, הסרט הכניס 4.8 מיליון דולר והגיע למקום התשיעי.[25]

בבריטניה, הסרט הגיע למקום הרביעי בהכנסות בסוף השבוע הראשון להקרנתו, עם 1.6 מיליון דולר.[26] גם באוסטרליה הסרט הגיע למקום הרביעי בהכנסות בסוף השבוע הראשון להקרנתו, והרוויח 916,697 דולר,‏[27] וכך גם בברזיל, עם 804,567 דולר.‏[28] במקסיקו, הסרט הגיע למקום השלישי בהכנסות בסוף השבוע הראשון להקרנתו, שם הכניס 982,391 דולר.‏[29]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל ציון של 91%, המבוסס על 174 ביקורות, עם ממוצע של 7.3 מתוך 10. על פי דעת הרוב, הסרט הוא סרט התבגרות "מהווה נקודת ציון דרך של הכללה".[30] באתר Metacritic לסרט יש ציון ממוצע משוקלל של 72 מתוך 100, בהתבסס על ביקורות "חיוביות בדרך כלל" של 38 מבקרים.[31] בסקר דעת קהל באתר CinemaScore, הסרט קיבל ציון ממוצע הגבוה ביותר שיש של "A +", וזהו סרט אחד מתוך 80 בלבד בהיסטוריה של אתר זה שהשיגו כזה ניקוד.[23]

בנג'מין לי (הגרדיאן) העניק לסרט 4 מתוך 5 כוכבים, וכינה אותו "סרט מקסים שיהיה חביב על הקהל".‏[32] ציון זהה העניק גם פיט המונד מ-Deadline Hollywood, שכתב כי לקהל "מובטח להתאהב בסרט ההתבגרות המתוק הזה".[33]

מולי פרימן מ-Screen Rant גם כן העניקה לסרט 4 מתוך 5 כוכבים, והוסיפה כי הסרט הוא "קומדיה רומנטית צעירה, מצחיקה, נוגעת ללב, שהופכת מיד לקלאסיקה מודרנית עבור הדור של היום".[34] ג'וש ווינינג מה-GamesRadar+ העניק גם הוא ציון של 4 מתוך 5 כוכבים, ותיאר את הסרט כ-"חם, רגיש ומרתק עבור קהל הצופים של סרטי התבגרות" ו-"אחת מקומדיות הנעורים הרעננות ביותר מזה זמן רב".[35]

מרדית גולדשטיין מהבוסטון גלוב העניקה לסרט 3.5 מתוך 4 כוכבים, וכתבה כי הסרט הוא "קומדיה רומנטית מתוקה ומודרנית שמצליחה לנתב את הקלאסיקה של סרטי הנוער של ג'ון יוז המנוח, אבל רק את החלקים הטובים".[36] קולין קוברט (Star Tribune) נתן לסרט 3 מתוך 4 כוכבים, וכתב: "אם ג'ון יוז היה הולך לעשות סרט התבגרות‎ להט"בי מתוחכם, סביר להניח שזה היה דומה לזה."[37]

גם ברוס דמרה מה-Toronto Star העניק לסרט 3 מתוך 4 כוכבים, וקבע: "הליהוק הוא באיכות גבוהה, התסריט - עם תעלומה מפתה בלב העלילה - הוא בעל מבנה טוב במיוחד והסיפור פוגע במטרה ... מצחיק, חם לב ומעודד".[38] בריאן טרויט (USA Today) נתן לסרט 3.5 מתוך 4 כוכבים, וכתב: "צעירים ומבוגרים, אתלטים ומרובעים, חנונים ופריקים, וכל מי שביניהם צריך להיות מסוגל למצוא משהו לאהוב ב-באהבה, סיימון".[39]

ג'ויס סלטון מעמותת Common Sense Media, מוסד ללא כוונת רווח מסן פרנסיסקו המסייע להורים באמצעות קידום מדיה וטכנולוגיה בטוחה לילדים, העניקה לסרט 4 מתוך 5 כוכבים, ותיארה אותו כ-"עדין, מתוק, ובעל השפעה". העמותה גם העניקה לסרט את "The Common Sense Seal", אות הכרה בכך שהסרט מציעה למשפחות חוויית מדיה יוצאת דופן.[40][41]‏ אמ.ג'יי. מאתר Mashable כתב כי הסרט "מרגיש כמו רגע קלאסי שאתה הולך לרצות לראות שוב ושוב".[42]

מקס וייס ממגזין Baltimore העניק לסרט 3 מתוך 4 כוכבים, וכינה אותו "מתוק, מצחיק, לבבי".[43] קווין סקוט מהירחון Exclaim! העניק לסרט ציון 7 מתוך 10 נקודות, וציין כי בסרט יש את "הכמות הצפויה של רגשנות, הפורטת באפקטיביות על מיתרי הלב".‏[44]

פיטר דברוז' (וראייטי), על אף שמתח ביקורת על כך שהסרט הוא ממוצע בביצועיו, מצא לנכון לשבח את תוכנו כ-"פורץ דרך בכל כך הרבה רמות, לא פחות מזה" אך הוסיף שאם לא כן - "הסרט היה נראה מוכר מדי".[45] ג'סי הסנגר מאתר הבידור The A.V. Club העניק לסרט דירוג של C + וכתב שהסרט אכן נוגע ללב, אך כחוויה בידורית - אין בו דבר ש-"דגראסי לא עשו כבר טוב יותר".[46]

בקי אלברטלי, מחברת הספר סיימון מוצא את דרכו עליו מבוסס הסרט, צפתה בקטע מהסרט בהקרנה מוקדמת, ושיבחה אותו באומרה: "זה מצחיק ורלוונטי וחסר זמן ומקסים וישר וכואב ורומנטי כל כך, הסרט אומר בדיוק את מה שרציתי לספר".[47][48]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמד (ים) תוצאה הערות
פרס טריילר הזהב 31 במאי 2018 הטריילר הרומנטי הטוב ביותר "באהבה, סיימון" מועמדות [49]
[50]
פרסומת הטלוויזיה הרומנטית הטובה ביותר מועמדות
שלט החוצות הטוב ביותר מועמדות
הטיזר הטוב ביותר זכייה
הקמפיין לזכויות אדם 12 במאי 2018 פרס הברית למען שוויון ניק רובינסון זכייה [51]
פרסי הסרטים והטלוויזיה של MTV 18 ביוני 2018 הנשיקה הטובה ביותר ניק רובינסון וקיינן לונסדייל זכייה [52]
פרסי בחירת הנוער 2018 12 באוגוסט 2018 פריצת הדרך הקולנועית הטובה ביותר ניק רובינסון זכייה [53][54]
הסרט הנבחר: קומדיה "באהבה, סיימון" זכייה
הכימיה הטובה ביותר בסרט קולנוע ניק רובינסון וקיינן לונסדייל מועמדות
פרס בחירת בני נוער למוזיקה-R&B והיפ הופ Love Lies- חאליד ונורמני זכייה

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלספר "סיימון מוצא את דרכו" יש ספר המשך בשם "Leah on the Offbeat", אשר בו ליאה היא הגיבורה, טרם פורסמו תוכניות רשמיות על הפקת סרט המשך לסרט. באופן לא רשמי, בקי ברלנטי, הסופרת, ציינה כי לאחר שראתה את הצלחתו של הסרט, היא לא בהכרח מתנגדת לסרט המשך, באומרה כי "תודה לאל שהסרט מצליח מספיק כדי שאנשים יבקשו בכלל משהו כזה, אהבתי לעבוד עם האנשים האלה על הסרט הזה כל כך הרבה, הייתי רוצה לבלות איתם יותר זמן, זה יהיה טוב!"[55] קת'רין לנגפורד, שגילמה את דמותה של ליאה בסרט, נשאלה על סרט המשך, ואמרה כי "זו תמיד שאלה של מי עושה את זה [את הסרט], אבל אם התסריט טוב וליוצר יש חזון גדול, אז אני לגמרי בפנים, אני תמיד בעניין של לספר סיפור טוב".[56]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Love, Simon (12A)". British Board of Film Classification. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2018. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 D'Alessandro, Anthony (18 במרץ 2018). "'Black Panther' Keeps B.O. Treasure From 'Tomb Raider'; How 'I Can Only Imagine' Hit A $17M High Note". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2018. 
  3. ^ Barnes, Brooks (15 בפברואר 2018). "'Black Panther' Poised to Shatter a Hollywood Myth". The New York Times. The New York Times Company. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2018. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Love, Simon (2018)". Box Office Mojo. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2018. 
  5. ^ Waters, Michael (13 במרץ 2018). "'Love, Simon': What the critics are saying". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018. 
    Lee, Benjamin (27 בפברואר 2018). "Love, Simon review - coming-out comedy is a landmark teen classic". The Guardian. Guardian News and Media. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
    Franklin, MJ (27 בפברואר 2018). "'Love, Simon' is the comforting coming out hug every gay teen wishes they had". Mashable. Ziff Davis. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
    Slaton, Joyce. "Love, Simon Movie Review". Common Sense Media. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
    Goldstein, Meredith (15 במרץ 2018). "'Love, Simon' says a lot, and it's all good". The Boston Globe. Boston Globe Media Partners. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
    Covert, Colin (15 במרץ 2018). "Sweet teen comedy 'Love, Simon' offers a lot to love". Star Tribune. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
    Demara, Bruce (15 במרץ 2018). "Love, Simon turns teen 'coming out' story into a funny, sweet journey". Toronto Star. Toronto Star Newspapers. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
    Truitt, Brian (15 במרץ 2018). "Review: 'Love, Simon' charms by giving gay teen romance the John Hughes treatment". USA Today. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  6. ^ Stack, Tim. "'Love, Simon': Your first look at 2018's major studio gay teen romance". Entertainment Weekly (Time). בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2018. 
    Lang, Brent (9 במרץ 2018). "'Love, Simon' Stars Say Gay Teen Romance Will Save Lives". Variety (Penske Business Media). בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2018. 
  7. ^ Project Casting (26 בינואר 2017). "'Simon vs. The Homo Sapiens Agenda' Open Casting Call". Project Casting. בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2017. 
  8. ^ תבנית:Cite tweet
  9. ^ LeDonne, Rob (16 במרץ 2018). "'Love, Simon' Music, From Deep Cuts to Surprise Global Hits". Billboard. Billboard Music. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2018. 
  10. ^ Rice, Nicholas (16 בינואר 2018). "Bleachers Release 'Alfie's Song (Not So Typical Love Song)' From 'Love, Simon' Soundtrack: Listen". Billboard. Billboard Music. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2018. 
  11. ^ "Love, Simon (Original Motion Picture Soundtrack) by Various Artists". Apple Music. Apple. 16 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2018. 
  12. ^ "Love, Simon (12A)". Glasgow Film Festival. 3 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2018. 
  13. ^ H., Troy (22 במרץ 2018). "Love, Simon: Melbourne Queer Film Festival (MQFF) Centrepiece Presentation". Meetup. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2018. 
  14. ^ "Simon vs the Homo Sapiens Agenda". ComingSoon.net. CraveOnline Media. 4 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2017. 
  15. ^ Fernandez, Alexia (31 במרץ 2018). "Jennifer Garner, Jesse Tyler Ferguson & More Stars Buyout Theaters for Love, Simon". People. Time. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2018. 
  16. ^ Stack, Tim. "'Love, Simon': Your first look at 2018's major studio gay teen romance". Entertainment Weekly (Time). בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2018. 
  17. ^ Lang, Brent (9 במרץ 2018). "'Love, Simon' Stars Say Gay Teen Romance Will Save Lives". Variety (Penske Business Media). בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2018. 
  18. ^ Wilson-Taylor, James (17 בינואר 2018). "'Love, Simon': Cast, Release Date, Trailer, Soundtrack And Everything You Need To Know". PopBuzz. Global. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2018. 
  19. ^ "Love, Simon DVD Release Date". DVDs Release Dates. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2018. 
  20. ^ "Teen Romance Movies at the Box Office". Box Office Mojo. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2018. 
  21. ^ D'Alessandro, Anthony (11 במרץ 2018). "Greg Berlanti Gay Teen Romance Pic 'Love, Simon' Posts Strong Sneak Previews". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2018. 
  22. ^ Fuster, Jeremy (13 במרץ 2018). "Will 'Tomb Raider' Be the Movie to Finally Knock 'Black Panther' From Box Office Perch?". TheWrap. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2018. 
  23. ^ 23.0 23.1 D'Alessandro, Anthony (16 במרץ 2018). "'Tomb Raider' Rings Up $2.1M On Thursday – Box Office". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018. 
  24. ^ D'Alessandro, Anthony (25 במרץ 2018). "Does 'Pacific Rim: Uprising' Break Even At The Global B.O.?; 'Black Panther' Sets Marvel Record – Sunday Postmortem". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2018. 
  25. ^ D'Alessandro, Anthony (1 באפריל 2018). "How Warner Bros. Sold 'Ready Player One' On The Spielberg Spirit & Beat Tracking With $53M+ 4-Day – Sunday Postmortem". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2018. 
  26. ^ "United Kingdom Box Office: April 6–8, 2018". Box Office Mojo. IMDb. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2018. 
  27. ^ "Australia Box Office March 29 – April 1, 2018". Box Office Mojo. IMDb. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2018. 
  28. ^ "Brazil Box Office April 6–8, 2018". Box Office Mojo. IMDb. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2018. 
  29. ^ "Mexico Box Office April 13–15, 2018". Box Office Mojo. IMDb. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2018. 
  30. ^ "Love, Simon (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2018. 
  31. ^ "Love, Simon Reviews". Metacritic. CBS Interactive. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018. 
  32. ^ Lee, Benjamin (27 בפברואר 2018). "Love, Simon review – coming-out comedy is a landmark teen classic". The Guardian. Guardian News and Media. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
  33. ^ Hammond, Pete (9 במרץ 2018). "'Love, Simon' Review: Winning Comedy About Gay High Schooler Is One From The Heart". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
  34. ^ Freeman, Molly (26 בפברואר 2018). "Love, Simon Review: A Modern Teen Rom-Com Classic". Screen Rant. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
  35. ^ Winning, Josh (6 במרץ 2018). "Love, Simon Review: 'Honest and Good-Natured Without Ever Being Patronising'". GamesRadar+. Future Publishing. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2018. 
  36. ^ Goldstein, Meredith (15 במרץ 2018). "'Love, Simon' says a lot, and it's all good". The Boston Globe. Boston Globe Media Partners. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  37. ^ Covert, Colin (15 במרץ 2018). "Sweet teen comedy 'Love, Simon' offers a lot to love". Star Tribune. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  38. ^ Demara, Bruce (15 במרץ 2018). "Love, Simon turns teen 'coming out' story into a funny, sweet journey". Toronto Star. Toronto Star Newspapers. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  39. ^ Truitt, Brian (15 במרץ 2018). "Review: 'Love, Simon' charms by giving gay teen romance the John Hughes treatment". USA Today. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  40. ^ Slaton, Joyce. "Love, Simon Movie Review". Common Sense Media. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
  41. ^ "The Common Sense Seal". Common Sense Media. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
  42. ^ Franklin, MJ (27 בפברואר 2018). "'Love, Simon' is the comforting coming out hug every gay teen wishes they had". Mashable. Ziff Davis. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2018. 
  43. ^ Weiss, Max (16 במרץ 2018). "Review: Love, Simon". Baltimore. RoseBud Entertainment. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2018. 
  44. ^ Scott, Kevin (15 במרץ 2018). "Love, Simon". Exclaim!. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  45. ^ Debruge, Peter (26 בפברואר 2018). "'Love, Simon' Review: Ground-Breaking Romcom Features Gay Protagonist". Variety. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
  46. ^ Hassenger, Jessie (27 בפברואר 2018). "Love, Simon often plays like sweetly progressive, second-rate TV". The A.V. Club. The Onion. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
  47. ^ תבנית:Cite tweet
  48. ^ תבנית:Cite tweet
  49. ^ "2018 Golden Trailer Awards Awards". Deadline Hollywood. 9 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2018. 
  50. ^ Hipes, Patrick (1 ביוני 2018). "‘Black Panther’ Wins Best In Show At Golden Trailer Awards". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2018. 
  51. ^ "HRC to Honor Actor Nick Robinson with the HRC Ally for Equality Award at 13th Annual Las Vegas Gala". Human Rights Campaign. 9 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2018. 
  52. ^ Bell, Crystal (3 במאי 2018). "2018 MTV MOVIE & TV AWARDS NOMINATIONS: SEE THE FULL LIST". MTV. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2018. 
  53. ^ Evans, Greg (22 ביוני 2018). "Teen Choice Awards: ‘Black Panther’, ‘Solo’, ‘Riverdale’ Lead Nominations – List". Deadline (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2018. 
  54. ^ Thompson, Avery (13 ביוני 2018). "Teen Choice Awards Nominations 2018: Taylor Swift, Ariana Grande & More — List". Hollywood Life (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2018. 
  55. ^ Daw, Stephen (3 באפריל 2018). "Love, Simon Director Greg Berlanti Talks Deleted Gay Bar Scene & Teases Potential Sequel". Billboard. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  56. ^ Zuckerman, Esther (15 במרץ 2018). "Katherine Langford Relates to the Insecurity of Love, Simon's Leah and Considers the Potential for Her Own Spinoff Sequel". W. בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2018.