אורית אבידב-אונגר

אורית אבידב-אונגר
לידה	15 בדצמבר 1965 (בת 58); ישראל
מקום מגורים	ישראל
תרומות עיקריות
	דקאן, פרופסור חבר, בבית הספר לחינוך המכללה האקדמית אחוה; חברה בוועד החינוך הארצי של מדינת ישראל; חברת צוות ההקמה של המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית "אבני ראשה"

אורית אבידב-אונגר (נולדה ב-15 בדצמבר 1965) היא אשת חינוך ישראלית, פרופסור ודקאן בבית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, חברה בוועד החינוך הארצי של מדינת ישראל וחוקרת בתחום של הובלת שינויים והטמעת טכנולוגיות בארגוני חינוך. מחקריה הרבים בתחום פורסמו בבמות בינלאומיות יוקרתיות. אבידב-אונגר מובילה מערכות חינוך באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל, שותפה להכנת ניירות מדיניות לרפורמות שהוביל משרד החינוך, כדוגמת עוז לתמורה, אופק חדש ורפורמת התקשוב. עוסקת בכתיבת תוכניות לימודים ותוכניות אקדמיות, מומחית לשילוב בין ידע-אקדמי מבוסס מחקר, ידע פרקטי-מעשי והיכרות מעמיקה עם מערכת החינוך על כל שלביה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב-אונגר נולדה בדצמבר 1965, במושב באר טוביה לנאוה וגדי קינן וסיימה את תיכון באר טוביה בשנת 1983. אבידב-אונגר הייתה חברה בתנועת המושבים מכיתה ד' ועד י"ב והדריכה חניכים רבים. עם סיום לימודיה בתיכון התגייסה לצה"ל כמדריכת שריון ואף השתתפה בתצוגה של טנקים לחיילים מתגייסים. השתחררה כקצינה בדרגת סגן-משנה בשנת 1987.
עם סיום השירות הצבאי, המשיכה אבידב-אונגר ללימודים אקדמיים. ב-1989 סיימה בהצטיינות תואר בוגר במנהל מדיניות וחינוך וספרות עברית באוניברסיטת תל אביב המשיכה ללימודי תעודת הוראה בחוג להכשרת עובדי חינוך והסמכה להוראה בבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב כשבמקביל למדה לתואר מוסמך במנהל החינוך ומדיניות החינוך, באוניברסיטת תל אביב וסיימה גם אותו בהצטיינות בשנת 1993. את הדוקטורט בנושא: "תופעת ההעצמה בקרב מורות ממלאות תפקיד, המושג ורכיביו" השלימה אבידב-אונגר באוניברסיטה העברית, ירושלים.

אבידב-אונגר נשואה ואם לשני ילדים מנישואים קודמים.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב-אונגר, חוקרת בתחום של הובלת שינויים בארגוני חינוך, בדגש על האתגרים בהטמעת חדשנות פדגוגית למערכות חינוך בהתאמה למיומנויות המאה ה-21. מחקריה בתחום פורסמו בבמות בינלאומיות יוקרתיות, היא מובילה מערכות חינוך באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל, שותפה להכנת ניירות מדיניות לרפורמות שהוביל משרד החינוך, כדוגמת עוז לתמורה, אופק חדש ורפורמת התקשוב הן כיועצת והן כשותפה. פרופ' אבידב-אונגר מובילה ומחוללת שינויים בזירה של פיתוח מקצועי ולמידה מתמשכת של מורים בפועל ובהכשרה של פרחי הוראה בכיוון של יזמות, חדשנות ומנהיגות, הן במגזר דוברי העברית והן במגזר דוברי הערבית. עוסקת בכתיבת תוכניות לימודים ותוכניות אקדמיות, לשילוב בין ידע-אקדמי עשיר מבוסס מחקר, ידע פרקטי-מעשי והיכרות מעמיקה עם מערכת החינוך על כל שלביה: מהגנים, בתי הספר ועד האקדמיה.
בתוקף תפקידה כדקאן בית הספר לחינוך בהמכללה האקדמית אחוה, שותפה אבידב-אונגר משנת 2020 בפורום נשיאי המכללות לחינוך בישראל.

המכללה האקדמית אחוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב-אונגר החלה את דרכה בתפקידים אקדמיים במכללה האקדמית אחוה בשנת 1993 כמנחה בכירה וחברת הצוות הבכיר במכון לפיתוח מנהיגות בצד רכזת השתלמויות. החל משנת 1994 ועד היום, חברת סגל בכירה ומרצה בתוכנית למנהל מערכות חינוך לתואר B.Ed ו M.Ed, מובילה כתיבת תוכנית לתואר שני (שקיבלה אישור מל"ג המועצה להשכלה גבוהה לפיתוח) הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי ומלמדת קורסים לתואר שני.
בין השנים 1995–2003, כיהנה אבידב אונגר כסגנית מנהל המכללה לחינוך וחברת הנהלת המכללה.
כמנהלת המרכז לפיתוח מקצועי ולימודי המשך, הקימה מרכז לפיתוח מקצועי וניהלה אותו במשך 9 שנים. במסגרת תפקידה זה, הובילה כתיבת תוכנית לתואר שני M.Ed במינהל החינוך (תוכנית שאושרה על ידי המל"ג), הקמת מרכז מורים אזורי, פרויקט "אינטל חינוך לעתיד" – להכשרת מורים לתקשוב, פרויקט התערבות חינוכי במגזר הבדואי ברהט, מערך ייעוץ אקדמי ללימודי המשך לקראת תואר אקדמי B.Ed, בניית תוכנית לימודים ייחודית למסלול הסבת אקדמיים להוראה, ארגון מערך פדגוגי ומינהלי לפיתוח עו"ה, בעלי תפקידים ומנהלים במערכת החינוך, בניית שת"פ עם ארגון המורים למערך השתלמויות ופיתוח מקצועי לעו"ה, בנייה והוראה בקורסים להכשרת מנהלי בתי ספר.
החל משנת 1998 מילאה אבידב-אונגר תפקידים נוספים כגון: ראש תוכנית החומש למגזר הבדואי במחוז דרום, מרצה ומרכזת בקורסים להכשרת מנהלי בתי ספר. בתוקף תפקיד זה, הייתה שותפה לוועדות המיון, השתתפה בפורום הארצי להכשרת מנהלים בראשות בית הספר לעובדי הוראה בכירים וריכזה את עבודות הגמר לתואר שני (M.Ed) בתוכנית למינהל מערכות חינוך.
בשנים אלו ניהלה אבידב-אונגר גם מרכז מורים אזורי במכללת אחוה שהוקם במסגרת יישום דו"ח מחר 98^[1]
לאחר שהובילה את כתיבת המכרז והזכייה בו. המרכז נתן שרות ל 722 בתי-ספר ו 32 גני ילדים.
בשנת 2001 יזמה והובילה פרויקט משותף להכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיית המידע עם אינטל העולמית ואינטל קריית גת. הפרויקט זכה להכרה בינלאומית וארצית רחבה, כולל השקה על ידי שרת החינוך הגב' לימור לבנת. בשנת 2012 החלה לכהן כראש רשות המחקר במכללה וחברת הנהלה וחברת המועצה האקדמית העליונה של המכללה.
אבידב-אונגר מונתה לדקאן בית הספר לתארים מתקדמים בשנת 2017. שנתים לאחר מכן, נבחרה פרופ' אבידב-אונגר לכהן כדקאן בית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, והיא משמשת בתפקיד זה עד היום.

האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב-אונגר משנת 2005 ועד היום משמשת כמרכזת הוראה במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה בתוכנית התואר השני בקורס שכתבה ופיתחה: "שינוי ארגוני במערכות למידה".

משרד החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 מילאה אבידב-אונגר כמה תפקידים במשרד החינוך. במשך שנתיים (2007–2009), חברה לצוות ההקמה של המכון למנהיגות בית ספרית – אבני ראשה, יחד עם יד הנדיב. עד שנת (2012) הייתה יועצת לסמנכ"ל מינהל הכשרה והשתלמות עובדי הוראה, בנושא בניית מדיניות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה וכן יועצת אקדמית ומובילת תהליך לכתיבת הסטנדרט לניהול בית ספר, בכפוף ללשכת המשנה למנכ"לית שלומית עמיחי.
שימשה כעשור החל מ 2005 כיועצת אקדמית לסמנכ"ל המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה, בנושאים של מדיניות בנושא פיתוח עובדי הוראה, פיתוח מקצועי במסגרת "אופק חדש", הקמת יחידת תכנון, הקמת המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, מדיניות מורים ועוד. בשנת 2014 התבקשה על ידי שר החינוך שי פירון והמנכ"לית מיכל כהן להצטרף לצוות משימה בנושא שותפות אקדמיה-שדה בהובלת סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, ולשמש כיועצת מלווה של הצוות.

מכון מופ"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, החלה אבידב-אונגר להוביל כמה תחומים במכון מופ"ת כגון: ראש תחום התפתחות מקצועית של עו"ה (2008–2010), יו"ר ועדת ההיגוי של רשתות המחקר – ועדה המתאמת בין צוותי המחקר מהמכללות האקדמיות לחינוך לבין משרד החינוך, רשות המחקר ומכון מופ"ת (2010–2014), ריכוז פורום פיתוח פרופסיונאלי והכשרת אקדמאים להוראה (2008–2012), ריכוז פורום דרגות קידום 7–9 (2012 – הווה), שופטת מאמרים בכתב העת "דפים" ומשמשת כשופטת הצעות מחקר במסגרת רשות המחקר של מכון מופ"ת (2013 – הווה).

החל מ-2013-היום, שופטת מאמרים בכנס הבנלאומי: International Conference on Teacher Education, העוסק בהכשרה ובפיתוח מקצועי של מורים, חינוך משנה מציאות, מכון מופ"ת. בכנס האחרון,^[2] משמשת כחברת ועדת ההיגוי וכראש תחום של מורי מורים.

תפיסת עולם חינוכית ומקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אבידב-אונגר משלבת בתפקידיה עולמות של טכנולוגיות למידה, הובלה של תהליכי שינוי וחדשנות פדגוגית, הכשרה ופיתוח מקצועי של מנהלים, בעלי תפקידים, מורים ומורי מורים, וניהול אקדמי ומקצועי בכיר.
מאמינה במנהיגות, יזמות, מקצועיות, העצמה וחדשנות. ההנהגה והניהול לתפיסתה של פרופ' אבידב-אונגר צריכים להיות מעוגנים בבניית אמון ושותפויות עם בעלי העניין במערכת ומחוצה לה. לתפיסתה, עלינו לפעול כל העת לשיפור מתמיד של מערכות החינוך והלמידה תוך אימוץ חשיבה ה"יוצאת מהקופסה" למיצוי פוטנציאל של הלומדים, לצמצום פערים ומתן הזדמנויות כערכים מובילים בחינוך. על מערכות החינוך לפעול מתוך גישה של פרסונליזציה בלמידה המתמשכת של מורים כתהליך פרקטי ויישומי להעצמת המורה ובסיסו מעמד מקצועי ההוראה כפרופסיה.
התרומה העיקרית של פרופ' אבידב-אונגר בתחומים אלה היא בהנהגתה האיתנה בתפקידים האקדמיים שהיא ממלאת במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כחברה בוועד החינוך הארצי של מדינת ישראל, במעורבותה בוועדות החינוך השונות ובתפקידים הציבוריים שמילאה והיא ממלאת ובמעורבותה במערכת החינוך כאשת חינוך, כחוקרת וכשותפה בעבודת בתי ספר כיועצת או כעמיתה, כמו גם בהעצמת סטודנטים ואנשי חינוך בכל הדרגים.

מינויים אקדמיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001 – הווה, מרצה בכירה בהמכללה האקדמית אחוה
2012 – 2016 ראש רשות המחקר, חברת הנהלת המכללה האקדמית אחוה
2013 – הווה, חברה במועצה האקדמית העליונה של המכללה האקדמית אחוה
2017 – 2019 דקאן בית הספר לתארים מתקדמים בהמכללה האקדמית אחוה
2017 – הווה, פרופ' חבר בהמכללה האקדמית אחוה
2019 – הווה, דקאן בית הספר לחינוך המכללה האקדמית אחוה, חברה בהנהלת המכללה ובפורום דיקני המכללה
2022 – מינוי כחברה בוועד החינוך הארצי של מדינת ישראל

הובלת צוותים ותוכניות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית התערבות במגזר הבדואי – תוכנית החומש הארצית, משרד החינוך (1999–2001)
תוכנית ארצית – Intel Teach to The Future, אחוה המכללה האקדמית לחינוך בשיתוף עם אינטל. (2001)
מרכז מורים "מבט למחר" (1998-2002)
תוכניות להכשרה ופיתוח של מנהלים, מפקחים ומנהלי רשויות חינוך – במסגרת היישום של דוח דברת במערכת החינוך, משרד החינוך (2006)
תוכניות להכשרה ופיתוח של מנהלים, מפקחים ומנהלי רשויות חינוך – במסגרת היישום של דוח דברת במערכת החינוך, משרד החינוך, לשכת הסמנכ"ל (2007)
תפיסת תפקידו של מנהל בית ספר במדינת ישראל: דו"ח ועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך^[3]
מדיניות הפיתוח המקצועי ב"אופק חדש" בדרגות הגבוהות (5–7), משרד החינוך, האגף להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראות (2010)
צוות כתיבת המדיניות לפיתוח מקצועי של עו"ה בחינוך העל יסודי במסגרת רפורמת "עוז לתמורה", משרד החינוך, האגף להכשרה ופיתוח מקצועי לעו"ה (2012)
צוות הכתיבה של מדיניות משרד החינוך לבניית מתווה התפתחות מקצועית לסגני מנהלים במסגרת "אופק חדש" (2012)
צוות גמישות פדגוגית, הבוחן חלופות לניהול עצמי של מנהלים לניהול הפיתוח המקצועי, משרד החינוך (2013)
צוות כתיבה של מדיניות בנושא שותפויות אקדמיה – כיתה במשרד החינוך (2014)
כתיבת תוכנית לתואר שני בהוראה ( M.Ed ) למידה בעידן הדיגיטלי, המכללה האקדמית אחוה. (2015)

הצטיינות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1994 מלגת הצטיינות לתלמידי תואר שני, החוג למנהל החינוך, אוניברסיטת תל אביב
1989 סיום תואר ראשון בהצטיינות, אוניברסיטת תל אביב
1991 מצטיינת הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
1993 סיום תואר שני בהצטיינות, אוניברסיטת תל אביב
1998 מלגת הצטיינות קרן לובין לתואר שלישי, האוניברסיטה העברית, ירושלים
2014 קבלת פרס מרצה מצטיין המכללה האקדמית אחוה
2015 קבלת מכתב הצטיינות על מצוינות בהוראה בבית הספר לתארים מתקדמים המכללה האקדמית אחווה
2019 הצטיינות במחקר המכללה האקדמית אחוה

מענקי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011–2014 – מדיניות כוחות ההוראה בישראל – יישום והטמעה של מדיניות פיתוח מקצועי, בשיתוף ד"ר רוני ריינגולד. מכון מופ"ת.
2012–2015 – רשת טכנולוגיה חינוכית לבחינת הטמעת הטכנולוגיה בהכשרת אקדמית של מורים במכללות האקדמיות לחינוך, בשיתוף ד"ר ד"ר אולזין גולדשטיין (ראש צוות); ד"ר אסנת דגן, ד"ר מירב אסף, ד"ר אסמה גנאים, גב' ברטה טסלר, ד"ר אלונה פורקוש-ברוך, ד"ר יהודה פלד, גב' רות פלד, פרופ' מירי שונפלד. מכון מופ"ת.
2014–2015 – הפורומים המקצועיים של המכללות האקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות כקהילות לומדות. בשיתוף ד"ר אורית דהן, ד"ר עינת גוברמן, רות סרלין. מכון מופ"ת
2015–2016 – פיתוח מקצועי של מורים בישראל – מנהיגות מורים. בשיתוף ד"ר אילנה מרגולין (ראש רשת), ד"ר לירון דושניק, ד"ר חיות רגב, ד"ר ורד רפאלי, ד"ר הדס ברודי-שרודר, ד"ר דנה סלינגר-אזולאי. מכון מופ"ת.
2016–2017 – שימוש בכלי תקשוב בהוראת השפה העברית בקרב מורים בבתי ספר יסודיים – השלכות על הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים, בשיתוף ד"ר עליזה עמיר, מכון מופ"ת.
2019–2020 – שילוב משחק דיגיטלי בהוראה בהכשרת מורים: נקודת המבט של קובעי מדיניות ומורי מורים: הגדרת התופעה ומאפייניה, האוניברסיטה הפתוחה.
2020–2021 – מאפיינים של תהליכי פיתוח מקצועי להוראה מקוונת בבתי ספר יסודיים, בשיתוף פרופ' אינה בלאו, ד"ר תמר שמיר-ענבל. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.
2020–2021 – שותפויות אקדמיה-כיתה בהכשרת מורים במכללות ובאוניברסיטאות – מודלים של שותפות, אתגרים והזדמנויות, בשיתוף פרופ' חיים שקד, ד"ר עידית ליבנה, ד"ר יעל גרינשטיין, ד"ר דניאל ניקטרין. מכון מופ"ת.
2021 – שימוש בטכנולוגיית למידה ניידת (ML) בהוראה מקוונת: אפיון החוויות המעצבות בתהליך האימוץ של הוראה מבוססת ML והטמעתה בהוראה מקוונת בבית הספר – בקרב פרחי הוראה ומורים בפועל. בשיתוף עם ד"ר ריבי פריי-לנדאו, ד"ריוליה' מוצ'ניק-רוזנוב. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.
2021–2022 – הערכת תוכניות להכשרת מובילים דיגיטליים במכללות להכשרת מורים ובמרכזים לפיתוח סגלי הוראה. בשיתוף פרופ' אלונה פורקוש-ברוך, פרופ' אינה בלאו, ד"ר תמר שמיר-ענבל. מכון מופ"ת.
2021–2022 – "לראות רחוק, לראות לעומק" – הערכה חלופית הוליסטית מעמיקה – כלי הערכה למורים המאפשר לתלמידים להתמודד עם מוגבלויות נפשיות ופיזיות, בדגש על מתן פתרונות למידה מקוונים למורה תוך הוראה מרחוק בשיתוף ד"ר פנינית רוסו-נצר, דניאל קובלר, קרן DAIDA.
2021–2023 – התנסות מעשית במרחב ההיברידי בקרב פרחי הוראה, באמצעות שימוש בפלטפורמה פיזיטלית חדשנית לבניית ידע ומיומנויות – מחקר ופיתוח. בשיתוף פרופ' אינה בלאו, ד"ר עליזה עמיר, ד"ר תמר שמיר-ענבל. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.
2022–2025 – פיתוח מקצועי של מורים בקהילה מקצועית לומדת דיגיטלית במרחב חדשני של עולמות וירטואליים לבניית ידע ומיומנויות – מחקר ופיתוח. בשיתוף עם ד"ר עליזה עמיר, ד"ר תמר שמיר-ענבל, פרופ' אינה בלאו. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב, א', (2007). שינוי ארגוני במערכות למידה, מדריך למידה. האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, ישראל.
אבידב-אונגר, א', פרידמן י' (2011). העצמת מורים – מהות ודגמים. מידע זמין לאיש המקצוע, מכון הנרייטה סאלד, ירושלים.
אבידב-אונגר, א' ואושרת-פינק י' (2016). "ממעוף הציפור" – סיפורי התפתחות מקצועית של מורים. הוצאת מכון מופ"ת, תל אביב.
אבידב-אונגר (2024). "פרסונליזציה בלמידה מתמשכת של מורים - מבט גלובלי. הוצאת Routledge Taylor & Francis Group, תל אביב.

ספרים עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעוני, ש., ואבידב-אונגר א' (עורכות), (2013). על הרצף – מהכשרה לפיתוח מקצועי – מחקר ותיאוריה פוגשים מדיניות ומעשה, הוצאת מכון מופ"ת, תל אביב.

פרקים בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב-אונגר א' (2013). הפיתוח המקצועי בעידן של רפורמות ושינויים – משמעויות של תפיסת הרצף. בתוך: שמעוני וא' אבידב-אונגר, (עורכות). על הרצף – מהכשרה לפיתוח מקצועי – מחקר ותיאוריה פוגשים מדיניות ומעשה, הוצאת מכון מופ"ת, תל אביב.
אבידב-אונגר, א', רוזנר, מ' ורוזנברג א' (2013). הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בראי הרפורמות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה"- ממדיניות ליישום. בתוך: ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר, (עורכות). על הרצף – מהכשרה לפיתוח מקצועי – מחקר ותיאוריה פוגשים מדיניות ומעשה, הוצאת מכון מופ"ת, תל אביב.

מבחר מאמרים בכתבי עת – עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב, א' וריינגולד ר', (2015). כוחות בולמים וכוחות דוחפים ברפורמת הפיתוח המקצועי של מורים בישראל ממדיניות ליישום: נקודת המבט של המפקחים, עיונים במינהל ובארגון החינוך, גיליון 13, אוניברסיטת חיפה.
אבידב, א' וריינגולד רוני (2015). רפורמה במדיניות הפיתוח המקצועי בישראל ממדיניות ליישום: נקודת המבט של מחוזות משרד החינוך, דפים, 30, מכון מופ"ת, עמ' 207–230.
אבידב-אונגר, א', פרידמן, י', אולשטיין ע' (2011). דפוסי ההעצמה בקרב מורות ממלאות תפקיד בבתי ספר יסודיים בישראל: העצמה מוגבלת, העצמה מתגמלת והעצמה מחוללת שינויים. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 32, עמ' 153–184.

מבחר מאמרים בכתבי עת – אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Avidov-Ungar, O. & Eshet-Alkalai, Y. (2011). Teachers in a World of Change: Teachers' Knowledge and Attitudes towards the Implementation of Innovative Technologies in Schools. Interdisciplinary Journal of E-Learning and Learning, 7, 291-303
Avidov-Ungar, O., Fridman, I, & Olshtain, E. (2014). Empowerment amongst teachers who hold leadership positions, Teacher and Teaching Theory and Practice, 20(6), 704-720
Avidov-Ungar, O. (2016). A model of professional development: Teachers’ perceptions of their professional development. Teacher and Teaching: Theory and Practice, 22(6), 653–669.
Avidov Ungar, O., & Forkosh-Baruch, A. (2018). Professional identity of teacher educators in the digital era in light of demands of pedagogical innovation. Teaching and Teacher Education: An International Journal of Research and Studies, 73, 183-191.
Avidov-Ungar, O., (2023). The learning expectations of teachers in different professional development periods. Professional Development in Education. 49(1), 123-124.