לדלג לתוכן

אורי תימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי תימור
אורי תימור
אורי תימור
לידה 24 במרץ 1940 (בן 84)
ירושלים, פלשתינה המנדטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון - האוניברסיטה העברית בירושלים; תואר שני - אוניברסיטת תל אביב; תואר שלישי - האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקיד קרימינולוג, פרופ' באוניברסיטת בר-אילן (בדימוס), פרופ' במכללת אשקלון.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי תימוראנגלית: Uri Timor; נולד ב-24 במרץ 1940) הוא פרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אשקלון.

תימור נולד בירושלים להוריו אברהם ונעמי (זילברשמידט[1]) וכסלר-תימור. עד גיל 8 גדל בכפר נווה יעקב צפונית לירושלים. במלחמת השחרור פונה היישוב מתושביו ונשארו בו קומץ לוחמים בפיקודם של אביו, אברהם וכסלר, וישראל פונט.[2] הכוחות נאלצו לסגת מן היישוב ומהיישוב השכן - עטרות. לאחר המלחמה עברה המשפחה ליישוב וילהלמה, ליד העיר לוד, ולאחר מכן התיישבה במושב נחלים. הוא בוגר בית הספר התיכון ״ישורון״ בפתח תקווה. שירת כטכנאי רד"ר בחיל האוויר (1960-1958). שימש כמורה ומנהל המגמה העיונית בבית הספר התיכון ״שפיר״, במועצה האזורית ״שפיר״.

קריירה ומחקר אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, במקצועות סוציולוגיה, ספרות ולשון. במקביל ללימודיו עבד כמדריך נוער במוסד "מסילה" לנוער עבריין. בין השנים 1966–1990 שימש כמורה ומנהל המגמה העיונית בבית הספר התיכון ״שפיר״, במועצה האזורית ״שפיר״.

תימור בוגר תואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת תל אביב (1978). עבודת המ"א שלו נעשתה בהנחיית פרופ׳ גיורא רהב בנושא: ״תוכנית למניעה ראשונית של עבריינות בעיירת פיתוח״. הוא למד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בהנחיית פרופ׳ מנחם אמיר ופרופ׳ מרדכי רוטנברג בנושא: ״חזרה בתשובה כדרך לשיקום עבריינים״. בשנת 1989 קיבל את הדוקטורט מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית.

עם סיום לימודי הדוקטורט, החל להרצות באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לקרימינולוגיה ובמכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2013 קיבל דרגת פרופסור חבר.

תחומי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקריו וממאמריו ראויים לציון במיוחד מספר חידושים בתחום הסברתן של התנהגויות עברייניות, וכן בתחום השימוש של עבריינים באמצעים לשוניים מסוימים, כדי להקל על עצמם את המשך ביצוע העבירות. תימור פיתח את תאוריית הבלאגן המסבירה התנהגות עבריינית כתוצר של חוסר במרכז מוסרי (אידאי) שאמור לכוון את התנהגותו של הפרט. חידוש נוסף במחקריו הוא זיהוי של סימנים או רמזים לשוניים העשויים להעיד על רמת התודעה העבריינית, ובמקביל על מוכנותם של עבריינים ספציפיים לחדול מביצוע עבירות ולהשתקם.

במסגרת מחקריו על הדרכים היעילות לשיקום אסירים הוא פיתח וניהל תוכנית רחבת היקף של חניכת אסירים על ידי סטודנטים.

פרופ' אורי תימור הדריך והנחה עד כה כ-50 תלמידי מחקר לתואר שני ושלישי.

חברות ותפקידים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר בוועדת המחקר ברשות לשיקום האסיר (2020-1994); מרכז צוות המבקרים הרשמיים בבתי הסוהר מטעם המועצה לקרימינולוגיה[3] (2022-1995); חבר בוועדות השחרורים מבתי סוהר מטעם משרד המשפטים[4] (2020-2008); עורך כתב העת "צוהר לבית הסוהר - עבירות ועונשים בישראל"[5] (2022-2008); עורך מידעון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה וקהילת הקרימינולוגים בישראל (קרימובלוג) יחד עם ד"ר אתי אלישע[6] (2014-2010); מבקר רשמי בבתי סוהר מטעם המשרד לביטחון הפנים[7] (2020-2010).

מלגות ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2002 - הרשות לשיקום האסיר, מחקר שיקום אסירים בקיבוצים (יחד עם פרופ׳ אפרת שהם).
  • 2003 - החוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן, מחקר על שקרים בקרב סטודנטים.
  • 2005 - החוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן, מחקר על הפרטת בתי סוהר.
  • 2016 - המכללה האקדמית אשקלון, מחקר על ההשפעות ארוכות הטווח של שהות בפנימייה לילדים ממשפחות הרוסות.
  • 2022-2017 - מל"ג – סטודנטים חונכים אסירים, השפעות הדדיות של החונכות על הסטודנטים ועל האסירים.

אורי תימור ערך ופרסם עשרות מאמרים ומחקרים בתחומי הקרימינולוגיה, בערך זה מופיעים חלק מהם.

נתי רונאל, גילה חן, אורי תימור ואתי אלישע, רטורנו: קהילה טיפולית יהודית לטיפול בהתמכרויות, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2011.

עריכת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים בספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Uri Timor (2009), "An informal approach to delinquents and their victims: An alternative to standard punishment" In Karuppannan Jaishankar & Moshe Bensimon (Eds.), Trends and * issues in victimology (pp. 32-56). Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing.

  • אורי תימור, ״התפתחות בתי הסוהר בישראל״, בתוך שלמה גיורא שוהם ואורי תימור (עורכים), סוגיות בתורת הענישה (עמודים 311–359), קריית ביאליק: אח, 2009.
  • אורי תימור, תהל אוזן ונתי רונאל, ״חיים בבלגאן משולש: התנהגות אנטי סוציאלית בגיל ההתבגרות״, בתוך אורי תימור, סוזי בן-ברוך ואתי אלישע (עורכים), נוער בבלגן- קטינים עוברי חוק בישראל: דרכי מניעה, אכיפה ושיקום, ירושלים: מגנס, 2015.
  • אפרת שהם ואורי ותימור, ״פעם עבריין תמיד עבריין? עמדות כלפי שילוב אסירים משוחררים בקהילה״, בתוך אפרת שהם ושלומי דורון (עורכים), בין נראות לשקיפות: היחס ל"אחר" בחברה הישראלית, אשקלון: המכללה האקדמית אשקלון, 2016.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי תימור נשוי לרותי לבית אדלר ולהם 4 ילדים.

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אחיה, משה זילברשמידט (מוש) היה מפקד גוש עציון בזמן מלחמת העצמאות
  2. ^ יוסי שפנייר, הלילות האחרונים של ״כפר עברי״, 60 שנה לנפילת נווה יעקב מצפון לירושלים, באתר עתמול 2000, יד יצחק בן צבי, ‏ספטמבר 2008
  3. ^ אורי תימור, ד"ר אורי תימור, באתר פסיכולוגיה עברית
  4. ^ ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר אש"ל, לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 1002, וש"ר 51-15-5471 פלוני- אסיר- נ' מדינת ישראל, באתר דוברות משרד המשפטים, ‏13 אוגוסט 2019
  5. ^ כתב העת ״צוהר לבית הסוהר: עבירות ועונשים בישראל, תיאוריה ויישום״, באתר אוניברסיטת בר אילן, שירות בתי הסוהר, גליון 18, ‏תשע״ז, מרס 2017
  6. ^ מידעון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה וקהילת הקרימינולוגים בישראל (קרימובלוג) (עמ' 1), באתר https://www.ariel.ac.il/; האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, ‏ינואר 2012
  7. ^ ועדות שחרורים מחוז דרום, פסק דין, באתר מאגר פסקי דין, ‏28 דצמבר 2019