מועצה אזורית שפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית שפיר
Shafir Regional Council COA.png
תצלום בניין מועצה אזורית שפיר צילום עדי ישראל.jpg
בניין המועצה 2020 (צילום: עדי ישראל)
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 29
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 11,000 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 155
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 134 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 223
תחום שיפוט[2] 81,860 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 39
[הקטנת המפה]Israel Map - Shafir Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4109
    - דירוג מדד ג'יני 111
לאום ודת[2]
יהודים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.0%
גילאי 5 - 9 11.7%
גילאי 10 - 14 10.3%
גילאי 15 - 19 13.0%
גילאי 20 - 29 13.3%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 12.5%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 9
תלמידים 2,706
 –  יסודי 1,453
 –  על-יסודי 1,253
מספר כיתות 117
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.shaffir.org.il

מועצה אזורית שפיר היא מועצה אזורית במחוז הדרום בקרבת הערים קריית גת וקריית מלאכי. כל יישובי המועצה, 14 בסך הכל, הם יישובים דתיים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית באר טוביה, במזרח במועצה אזורית יואב ובקריית גת, בדרום במועצה אזורית לכיש ובמערב במועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית יואב ומועצה אזורית לכיש. המועצה כוללת:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הוקמה בספטמבר 1950 עבור היישובים הדתיים באזור שפיר. אלו כללו אז את משואות יצחק, שפיר, עין צורים ופלוג'ה 2[4].

עם הקמתו, הוכלל במועצה המושב מנוחה[5], אך עם הקמת מועצה אזורית לכיש הוא הועבר לתחומו.

בשנתיים הראשונות לקיום המועצה, מונה לכהן בראשה אהרן מאיר[6]. ראש המועצה הנבחר הראשון היה משה מושקוביץ שכיהן בתפקיד משנת 1952, במשך קרוב ל-30 שנה[7]. אחריו, מ-1981 עד 1994 כיהן כראש המועצה משה אברהמי ממושב זרחיה[8], שהוחלף על ידי עמוס מגידיש באוגוסט 1994[9]. מאז שנת 2002 מכהן בראשות המועצה אשר אברג'ל. בשנת 2018 נבחר לראשות המועצה אדיר נעמן עם 47% מהקולות במהלך הסיבוב הראשון שהתקיים ב 30/10.

המועצה קרויה על שם העיר המקראית שפיר.

קיימות תוכניות להקמת עיר חרדית בשם שפיר, המתכוננת לקום בשטח המועצה - ממערב לקריית גת.[10][11][12]

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית שפיר 11,000 תושבים (מקום 155 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית שפיר דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 72.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,568 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[13]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית שפיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יצחק יעקבי, מועצה אזורית לכיש בצעדי בראשית, דבר, 4 ביולי 1956
  4. ^ שפיר - מועצה אזורית חדשה, דבר, 17 בספטמבר 1950
  5. ^ שמות יישובים חדשים (ג), על המשמר, 15 באוקטובר 1953
    רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1247
  6. ^ ראשי המועצה בעבר, אתר המועצה
  7. ^ נבחר ראש מועצת שפיר, מעריב, 26 בינואר 1961
    נבון: אינני רוצה לבוא לגוש עציון עם ויזה, דבר, 17 במאי 1979
  8. ^ מכרז למכירת כלי רכב, מעריב, 14 בפברואר 1986 (מודעה)
  9. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית שפיר, 10 באוגוסט 1994, ילקוט הפרסומים 4244, עמ' 4937
  10. ^ אריק מירובסקי, ‏ליצמן חושש מ"חריש 2": דורש הבטחה ממשלתית שהעיר שפיר תשווק לחרדים, באתר גלובס, 25 ביוני 2019
  11. ^ הדר חורש, מ-60 אלף ל-180 אלף תושבים: העיר שחולמת לגדול - ומנסה לבלום את החרדים, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2019
  12. ^ דוד גולדברג, ‏שפיר: "ועדת ההיגוי החרדית תהיה משולבת כבר בתכנון העיר", באתר JDN‏, 24 ביולי 2017
  13. ^ פרופיל מועצה אזורית שפיר באתר הלמ"ס