אותות זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרף המציג את אותות השעה 8 ב-BBC
אות הזמן של ה-BBC

אותות זמן ("הפִּיפְּסִים של השעה") הם צלילים המשודרים בתחנות רדיו וטלוויזיה רבות בעולם, והם מסמנים את תחילתה של שעה חדשה. האותות משודרים ברדיו של ה-BBC החל מ-5 בפברואר 1924, והם נהגו לראשונה על ידי האסטרונום המלכותי וראש ה-BBC באותה העת. האותות ב-BBC מורכבים משישה אותות[1] בתדר של 1 קה"צ, אשר חמישה הם באורך עשירית השנייה והם משודרים בתחילת 5 השניות האחרונות של השעה, והאחרון ארוך יותר, באורך חצי שנייה, והוא משודר עם תחילת השעה החדשה.

תחנות רדיו רבות ברחבי העולם משדרות אותות כאלה או דומים להם, הן לציון הזמן בלבד, או לציון תחילתה של תוכנית רדיו חדשה או מהדורת חדשות. בתחנות שונות מגיעים האותות לפני או אחרי זמרירים אחרים, או באופן בלעדי ללא כל צליל אחר, וגם כמותם יכולה להשתנות. בין התחנות ישנה מידה שונה של הקפדה על בלעדיות האותות. לדוגמה, רדיו 4 של ה-BBC מקפיד להשמיע את האותות ללא כל צליל אחר. תחנות אחרות, ובפרט תחנות המשדרות מוזיקה, מאפשרות למוזיקה להסתיים בחפיפה עם האותות או אף להתנגן בצוותא יחד איתם. גם תחנות שאינן משמיעות את האותות באופן ישיר משתמשות בצלילים דומים או קרובים לאותות או לחלקם. לדוגמה, אות החדשות של גלי צה"ל משנות התשעים ועד 2012 הסתיים בצליל הדומה לצליל האחרון של האותות. קול ישראל משדר שישה אותות[2] כאות הפתיחה של מבזק החדשות של השעה העגולה, ובתרבות הישראלית הם מסמלים את החדשות[3] או בשורות שהגיעו באמצעותן[4]. לאורך השנים האותות בקול ישראל שודרו לאחר אות מוזיקלי קצר, ובתקופה אחרת שודר לאחרי האותות הזמריר "רשת ב' - החדשות" (וברק"ע אות התחנה). האות אינו משודר בקול ישראל כאשר לא משודר מבזק חדשות. צליל הצפצוף משמש בקול ישראל, הן באופן ישיר והן בוריאציות קלות, גם בזמרירים העוסקים בקול ישראל ובפעילותו[5]. בשנת 1954 הופעל לראשונה בישראל שעון בעל דיוק גבוה, אשר בין השאר סיפק את אותות הזמן לקול ישראל[6].אותות זמן שודרו בין השאר גם בתחנת תלם שמיר בועז[7]. לקראת העלייה לשידור של תאגיד השידור הציבורי, פרסם התאגיד סרטון המדמה מהדורת חדשות הכוללת אות פתיחה המשלב אותות זמן ומתייחס אליהם בתור "הפיפסים"[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב קרני, וושינגטון, ‏עיתונאים, פוליטיקאים ופטריוטים, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2003
  2. ^ קרן כהן, 20 שאלות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2005 (שאלה מספר 15)
  3. ^ בני ברונסקי, בורחים למציאות: איך מנהלים קמפיין לחדשות?, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
  4. ^ חגית אברון, ‏החבילה הגיעה, באתר גלובס, 15 בינואר 2009
  5. ^ לדוגמה הזמריר: סרטונים קול ישראל עם העם - קול ישראל מירושלים - השידור הממלכתי ציבורי של ישראל, סרטון, באתר YouTube
  6. ^ שעון סטנדרד אלקטרוני בישראל, חרות, 20 בינואר 1954
  7. ^ שאול הוןחמש שנים לתלם שמיר בועז, דבר, 19 בדצמבר 1952
  8. ^ סרטונים קול ישראל מירושלים - כאן מלאכי חזקיה והרי החדשות, סרטון, באתר YouTube
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.