אידה (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אידה
243 ida crop.jpg
אידה בתצלום מן הגשושית גלילאו
מידע כללי
תאריך גילוי 29 בספטמבר 1884
מגלה יוהאן פאליסה
קטגוריה אסטרואיד ממשפחת קורוניס
מיקום מערכת השמש הפנימית, חגורת האסטרואידים
מאפיינים מסלוליים
אפהליון 447.4 מיליון ק"מ
(2.991 AU)
פריהליון 408.7 מיליון ק"מ
(2.732 AU)
אקסצנטריות 0.0452
זמן הקפה 1,768.136 ימים ( 4.63 שנים)
מהירות מסלולית ממוצעת 0.2036° ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 1.138°
מספר ירחים 1 (דאקטיל)
מאפיינים פיזיים
ממדים 59.8 × 25.4 × 18.64 ק"מ
מסה ‎4.2×1016
(4.2±0.6) ק"ג
צפיפות ממוצעת 2.6 ± 0.5 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.01-0.003 מטר/שנייה בריבוע
זמן סיבוב עצמי 4.63 שעות (0.193 ימים)
אלבדו 0.2383
טיפוס ספקטרלי אסטרואיד טיפוס-S עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות מוחלטת 9.94 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אידה (שם מלא: 243 אידה; באנגלית: 243 Aida) הוא אסטרואיד ממשפחת קורוניס שנמצא בחגורת האסטרואידים. התגלה ב-29 בספטמבר 1884 על ידי האסטרונום האוסטרי יוהאן פאליסה ונקרא על-שם הנימפה מהמיתולוגיה היוונית שגודלה על ידי זאוס בכרתים. אידה מקוטלג כאסטרואיד מסוג S, שהוא הנפוץ ביותר בחלק הפנימי של חגורת האסטרואידים, הקרוב למאדים. ב-28 באוגוסט 1993 ביקרה אותו הגשושית גלילאו בדרכה לצדק. היה זה האסטרואיד השני בו ביקרה חללית והראשון שנמצא לו אסטרואיד אחר כלווין טבעי - דאקטיל.

ככל האסטרואידים בחגורה, מסלולו נמצא בין מאדים לצדק. זמן ההקפה הוא 4.84 שנים וזמן הסיבוב 4.63 שעות. קוטרו הממוצע הוא 31.4 ק"מ. הוא מורכב כנראה משני גופים שמיימים הקרויים אזור 1 ואזור 2 וביניהן 'מותן'. צורתו מאורכת ואיננה צורה גאומטרית פשוטה. פניו הן בין המצולקות ביותר במערכת השמש על ידי מכתשים בגדלים וגילאים שונים. משום כך הן מכוסות רגולית בעומק הנע בין 50 ל-100 מטר. הרכב הרגולית הוא סוגי סיליקט: אוליבין ופירוקסן. מכתשים מפגיעות נוספות בעתיד יווצרו בהכרח על מכתשים קיימים.

ירחו של אידה, דאקטיל, התגלה על ידי אן הארצ', חברה בצוות שבדק את התמונות ששידרה גלילאו. הוא נקרא על שם הדמויות המיתולוגיות היווניות, הדאקטילים, ששכנו בהר אידה. מסלולו סביב אידה לא הוגדר במדויק, אך מגבלות פיזיקאליות של מסלולו האפשרי אפשרו לקבוע באופן גס את צפיפותו. כך התגלה שהוא חסר מינראלים מתכתיים. דאקטיל ואידה חולקים מאפיינים רבים ולכן נראה שיש להם מוצא משותף.

לאור הנתונים מגלילאו, נמדדה המסה של אידה וגדלה ההבנה באשר לגאולוגיה של אסטרואידים מסוג S. מהממצאים אפשר להסיק שאסטרואידים אלה הם המקור למטאוריטים כונדריטיים (מטאוריטים העשויים מסלע ראשוני ולא מפחמן או מתכת).

מכתש פינגאל על אידה. רוחב 1.5 ק"מ.
תמונות מגלילאו במעופה החל מ 5.4 שעות לפני הנקודה הקרובה ביותר לאידה הסובבת על צירה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אידה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.