לופטהנזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לופטהנזה
Lufthansa-Logo.svg
Flughafen Frankfurt am Main Hessen Germany FraPort Lufthansa 2005 Foto Wolfgang Pehlemann Wiesbaden PICT0074.jpg

מטוסי החברה בפרנקפורט
יאט"א
LH
ICAO
DLH
אות קריאה
LUFTHANSA
שנת ייסוד 1926 יסוד מחדש איחוד גרמניה
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט,

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס

הנהלה קלן
מועדון הנוסע המתמיד Miles & More
צי מטוסים 271
מספר יעדים 220
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
lufthansa.de
מדינות אליהן טסה החברה מסומנות בצהוב. בכחול מסומנות מדינות אליהן היא מפעילה שירותי מטען בלבד
מטוס איירבוס A321 בעיצוב רטרו

לופטהנזהגרמנית: Lufthansa) היא חברת התעופה הגדולה ביותר בגרמניה ובאירופה. הנהלתה יושבת בעיר קלן ובסיסה הגדול ביותר נמצא בנמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט. החברה מפעילה למעלה מ-270 כלי טיס.

קבוצת לופטהנזה, הכוללת מספר חברות תעופה נוספות בבעלות החברה, מפעילה למעלה מ-600 מטוסים, ובכך החברה היא מחברות התעופה הגדולות בעולם.

שם החברה מורכב מהלחם של המילים Luft (אוויר בגרמנית) ו- Hansa (מילה לטינית שפירושה גילדה).

על פי סקר שנערך ב-2016 החברה מוקמה במקום העשירי בין חברות התעופה הטובות בעולם [דרוש מקור].

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-6 בינואר 1926, כאיחוד של שתי חברות תעופה (DAL ויונקרס). אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמה לופטהנזה מחדש כחברת התעופה של מערב גרמניה. עד לנפילת המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה לא הורשתה החברה לטוס לברלין. השם לופטהנזה הוא הלחם של המילה "לופט" (Luft, אוויר בגרמנית) ו"האנזה". סמלה של החברה הוא ציפור העגור בעמדת "המראה" בתוך עיגול. הסמל בצבע צהוב ולעתים על רקע כחול.

בשנת 1967 רכשה לופטהנזה מטוסי בואינג 737 ראשונים (נכנסו לשרות בשנת 1968), והפכה ללקוחה הזרה הראשונה של חברת בואינג. אחר-כך קנתה מטוסי בואינג 747-400, איירבוס A321, איירבוס A330 ומטוסי איירבוס A340. בשנת 1997 הייתה לופטנזה ממייסדות ברית חברות התעופה סטאר אלייאנס. בשנת 2003 פתחה החברה טרמינל פרטי בשדה התעופה של מינכן. במרץ 2005 לופטהנזה רכשה את חברת התעופה השווייצרית סוויס.

החברה זכתה ב-2008, ב-2009 וב-2010 בתואר חברת התעופה האירופאית הטובה ביותר.

לקראת סוף חודש מרץ 2014, הכריז ועד הטייסים של החברה על סכסוך עבודה, מה שהוביל בהמשך לשביתה החריפה בתולדות החברה. כתוצאה מכך, טיסתם של למעלה מ-400,000 נוסעים נמנעה באופן זמני[1].

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלות מלאה -

בבעלות חלקית -

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי איירבוס A380 של לופטהנזה בפרנקפורט

המידע נכון לחודש דצמבר 2016 [1]

איירבוס A320 של החברה
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות
ר ע ת + ת
סה"כ
איירבוס A319-100 30 138 138
איירבוס A320-200 62 20 168 168
איירבוס Neo A320 4 57 42 138 180
איירבוס A321-100 20 200 200
איירבוס A321-200 44 200 200
איירבוס Neo A321 40 לא נקבע
איירבוס A330-300 19 8 30 21 177 236
42 21 145 216
איירבוס A340-300 18 42 225 267 5 מטוסים בחכירה "רטובה" מלופטהנזה סיטי ליין
28 181 251
30 28 221 279
איירבוס A340-600 24 8 44 32 213 297
56 28 189 281
איירבוס A350-900 25 15 48 21 224 293 מסירת המטוס הראשון ב 15 בדצמבר 2016[2]
איירבוס A380-800 14 8 92 52 336 448
בואינג 747-400 13 53 32 308 393
67 272 371
בואינג 747-8 19 8 92 32 208 340
80 244 364
בואינג 777-9 34 לא נקבע קבלת ההזמנה החל משנת 2020
סה"כ 267 176

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מפעילה 21 טיסות שבועיות בקו פרנקפורט - תל אביב, ו-14 טיסות שבועיות בקו מינכן - תל אביב. הטיסות מתבצעות במטוסי איירבוס A321.

בנוסף, החברה מפעילה 4 טיסות מטען בשבוע, הטיסות מבוצעות במטוס מדגם מקדונל דאגלס MD-11F.

היסטוריית החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1966, בעת ביקור סמנכ"ל החברה בישראל, הוא הודיע על כוונתה של החברה לפתוח קו תעופה לישראל[3], זאת לאחר שניסיון לפתוח הקו בשנת 1962 בוטל לאחר שהחברה נכנעה לאיומי החרם הערבי[4]. טיסת הבכורה של לופטהנזה לישראל התקיימה ב-3 בנובמבר 1968, בעוד שפתיחתו החגיגית של הקו התקיימה ב-19 בנובמבר[5][6].

עד אוקטובר 2012 לופטהנזה ביצעה את טיסותיה בקווים מפרנקפורט ומינכן לנמל התעופה בן-גוריון במטוסים רחבי גוף, אך בעקבות החלטה אסטרטגית של החברה, שקבעה כי מטוסים אלו יטוסו רק בקווים ארוכי טווח, כל טיסותיה של החברה לישראל מבוצעות כעת במטוסי איירבוס A321.

בין השנים 2012 ו-2014 הפעילה החברה טיסות ישירות גם לברלין ודיסלדורף אך אלו בוטלו מחוסר כדאיות כלכלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]