לדלג לתוכן

אול ניפון איירווייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אול ניפון איירווייז (ANA)
全日本空輸株式会社
לוגו אול ניפון איירווייז
בואינג 787-8 של החברה
בואינג 787-8 של החברה
בואינג 787-8 של החברה
נתונים כלליים
בורסה
תקופת הפעילות 1952–הווה (כ־72 שנים)
חברת אם ANA Holdings עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה יפןיפן טוקיו, יפן
ענפי תעשייה תעופה עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 42,196 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני חברת תעופה
יאט"א
NH
ICAO
ANA
אות קריאה
ALL NIPPON
בסיס פעולה מרכזי

נמל התעופה טוקיו נריטה

נמל התעופה טוקיו האנדה
בסיס פעולה משני אוסקה קנסאי
מועדון הנוסע המתמיד ANA Mileage Club
צי מטוסים 241 + 76 בהזמנה
מספר יעדים 97
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
 
https://www.ana.co.jp/en/jp/?type=e
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בואינג 787 "דרימליינר" של החברה
בואינג 747 של החברה כשעליו מצוירות דמויות מהסדרה פוקימון
בואינג 777 של החברה
בואינג 767 של החברה בצביעת סטאר אלייאנס
איירבוס A380 של החברה

אול ניפון איירווייזיפנית: 全日本空輸株式会社; באנגלית: All Nippon Airways) היא חברת התעופה הגדולה ביותר ביפן. משרדיה נמצאים ברובע מינאטו שבטוקיו, בירת יפן. בסיסי הפעילות הבינלאומיים של ANA הם נמל התעופה טוקיו נריטה שמחוץ לטוקיו, ונמל התעופה הבינלאומי של קנסאי באוסקה. בסיסי הפעילות המקומיים שלה הם נמל התעופה טוקיו האנדה, נמל התעופה אוסקה, נמל התעופה הבינלאומי צ'ובו (ליד נאגויה) ונמל התעופה ניו צ'יטוסה (ליד סאפורו). החברה היא הספונסרית הרשמית של התאחדות הכדורגל היפנית. היא גם חברת התעופה הראשונה שהחלה להפעיל באופן סדיר את מטוס הבואינג 787.

בשנים 2017, 2018 ו-2019 זכתה החברה במקום השלישי בתואר "חברות התעופה הטובות בעולם"[1][2][3].

תולדות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-27 בדצמבר 1952 כחברת "ניפון הליקופטרס" (ביפנית: 日本ヘリコプター輸送). מקור קוד היאט"א שבו החברה משתמשת כיום (NH) הוא ב"ניפון הליקופטרס".

בשנת 1953 החברה החלה להפעיל טיסות נוסעים בקו אוסקה-טוקיו ובסופה של אותה שנה החלה להפעיל בקו זה גם טיסות מטען. במסגרת קו זה הוטס לראשונה, מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה מטוס על ידי טייסים יפנים. בשנת 1999 הצטרפה החברה לברית סטאר אלייאנס. בספטמבר 2011 הייתה לחברת התעופה הראשונה בעולם שהחלה להפעיל את מטוס הבואינג 787.

צי המטוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי המטוסים של החברה נכון ליולי 2020:[4]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
F C P Y סה"כ
איירבוס A320-200 3 166 166
איירבוס A320neo 11 8 138 146
איירבוס A321-200 4 8 186 194
איירבוס A321neo 11 15 8 186 194
איירבוס A380-800 2 1 8 56 73 383 520 יתקבלו החל משנת 2019
בואינג 737-700 8 8 120 128
בואינג 737-800 39 8 158 166
8 159 167
בואינג 737-8MAX 20 8 120 128
בואינג 767-300 2 10 260 270
בואינג 767-300ER 23 10 260 270
35 167 202
35 179 214
בואינג 777-200 8 21 384 405
בואינג 777-200ER 12 21 384 405
בואינג 777-300 7 21 493 514
בואינג 777-300ER 28 8 52 24 166 250
8 52 24 180 264
8 68 24 112 212
בואינג 777-9 20 טרם נקבע יתקבלו החל משנת 2020
בואינג 787-8 36 12 323 335
42 198 240
46 21 102 169
בואינג 787-9 35 13 18 377 395
40 14 192 246
48 21 146 215
בואינג 787-10 2 12 טרם נקבע יתקבלו החל משנת 2019
מיצובישי MRJ90 15 טרם נקבע יתקבלו החל משנת 2020
צי מטוסי מטען
בואינג 767-300ERF 4 מטען
בואינג 767-300BCF 5 מטען
בואינג 777F 2 מטען יתקבלו החל משנת 2019
סה"כ 241 76
  • אייר ניפון
  • אייר יפן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמית קוטלר והסוכנויות, למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם", באתר ynet, 20 ביוני 2017
  2. ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-07-18.
  3. ^ כבר שנה חמישית: קטאר איירווייז היא חברת התעופה הטובה בעולם, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2019
  4. ^ פרטי צי המטוסים של אול ניפון איירווייז, באתר airfleets.net (באנגלית)