סקנדינביאן איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקנדינביאן איירליינס
Scandinavian Airlines SAS
Scandinavian Airlines logo.svg
SAS Scandinavian Airlines Airbus A321-200 (OY-KBB) arrives London Heathrow 11Apr2015 arp.jpg
איירבוס A321 של החברה
יאט"א
SK
ICAO
SAS
אות קריאה
SCANDINAVIAN
שנת ייסוד 1946
בסיס פעולה מרכזי קופנהגן, סטוקהולם, אוסלו
בסיס פעולה משני ברגן, גטבורג, סטבנגר, טרונדהיים
הנהלה שוודיהשוודיה סטוקהולם, שוודיה
עובדים 12,329 עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדון הנוסע המתמיד EuroBonus
צי מטוסים 157 + 67 בהזמנה
מספר יעדים 119
חברת אם SAS Group
חברות בת Scanair
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
http://www.flysas.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בואינג 737-800 של החברה
בומברדייה CRJ-900 בצבעי החברה
איירבוס A330-300 של החברה
איירבוס A319 של החברה

סקנדינביאן איירליינסאנגלית: Scandinavian Airlines System) או בקיצור SAS היא חברת התעופה הלאומית של המדינות הסקנדינביות: שוודיה, דנמרק ונורווגיה. החברה מפעילה טיסות משלוש המדינות לרחבי אירופה, המזרח התיכון, המזרח הרחוק וצפון אמריקה. בסיסה הגדול ביותר של החברה נמצא בנמל התעופה קופנהגן קסטרופ.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה ב-1 באוגוסט 1946 כאשר 3 חברות התעופה של שוודיה, דנמרק, ונורווגיה אוחדו לחברה אחת גדולה כשהחלוקה בין 3 המדינות במניות הייתה 28.6% לנורווגיה ודנמרק ו-42.8% לשוודיה. החברה החלה להפעיל טיסות נוסעים ב-17 באוקטובר באותה שנה.

בשנות ה-50 פתחה החברה קווים ליעדים רבים באירופה. ב-1954 הייתה לחברה הראשונה שטסה מאירופה לאמריקה מעל הקוטב הצפוני בקו ללוס-אנג'לס, ובשנת 1957 פתחה החברה קו שני לטוקיו דרך אלסקה, וזאת מכיוון שברית המועצות לא איפשרה לחברות אירופאיות לטוס מעל שטחה. בשנת 1959 נכנסה החברה רשמית ל"עידן הסילון" כשרכשה את מטוס הסילון הראשון שלה מדגם קרוול.

בשנת 1960 רכשה החברה את מטוס הנוסעים לטווח ארוך הנפוץ באותה תקופה דאגלס DC-8. באותה התקופה החלה החברה לקנות גם מטוסים מדגם דאגלס DC-9-40 לטווחים קצרים, מטוסים אלה שירתו בחברה עד שנת 2002.

בשנות ה-70 רכשה החברה את מטוסיה הראשונים מדגם בואינג 747-200, לרכישה זאת קדמו חששות רבים מפשיטת רגל כמו חברות אחרות שרכשו מטוסים אלה. בשנת 1977 רכשה החברה מטוסים מדגם איירבוס A300 לביצוע הקו בין סטוקהולם וקופנהגן ללונדון.

בשנת 1984 הקימה החברה חברה בת לביצוע טיסות מקומיות משדות תעופה קטנים לשדות תעופה גדולים, לצורך זה רכשה החברה מטוסי פוקר F-27. בשנת 1988 הזמינה החברה 9 מטוסי בואינג 767-300ER לביצוע הקווים הארוכים בחברה ו-61 מטוסי מקדונל דאגלס לביצוע הטיסות הקצרות.

בשנת 1991 אירעה ההתרסקות הראשונה בתולדות החברה בעיר גוטרורה אשר בצפון שוודיה. בשנת 1993 רכשה החברה את חברת linyeflyg אשר ביצעה טיסות פנימיות בשוודיה וכך ביססה את עצמה כחברה היחידה לטיסות פנימיות בשוודיה עד 1994. בשנת 1994 נכשל ניסיון לאחד את החברה עם החברות KLM, אוסטריאן איירליינס, וסוויסאייר תחת השם "אלקזאר". בשנת 1995 חתמה החברה על הסכם לרכישת 41 מטוסים מדגם בואינג 737-600 עם אפשרות להחלפת חלק מההזמנה למטוס אחר מהדור השני של בואינג 737.

בשנת 1997 ייסדה החברה ביחד עם יונייטד איירליינס, אייר קנדה, לופטהנזה, ותאי את ברית החברות סטאר אלייאנס, אשר עד היום היא ברית חברות התעופה הגדולה בעולם.

בשנת 1999 חתמה החברה על הסכם לרכישת מטוסי איירבוס A330 ואיירבוס A340 אשר החליפו את מטוסי הבואינג 767. בשנת 2000 רכשה החברה מטוסי דה הבילנד דאש Q400 אשר החליפו את מטוסי הפוקר 50. באותה שנה החליטה החברה לרכוש גם מטוסי איירבוס A321 לביצוע הקווים בין 3 ערי הבירה של סקנדינביה והקווים ללונדון, פריז, ופרנקפורט. בשנת 2001 נכנסו מטוסי האיירבוס A340 לשירות. בסופה של אותה שנה התרסק מטוס מקדונל דאגלס MD-87 לאחר המראה מנמל התעופה לינאטה במילאנו לאחר שהתנגש במטוס קל שהמריא משדה אחר באותו הזמן.

בשנת 2004 הופרדה החברה ל-4 מחלקות נפרדות (סאס שוודיה, סאס דנמרק, סאס נורווגיה, סאס אינטרנשיול), אשר לא תלויות באחרות אך כולן כפופות להנהלה מרכזית, מבנה זה בוטל בשנת 2009 והחברה אוחדה שוב. כמו כן בוצעה רפורמה בחברה כאשר כל מדינה הוציאה 50% ממניותיה למכירה.

בשנת 2007 אירעו במטוסי הדאש 8-Q400 תקלות בגלגלי המטוס מה שגרם ל-3 מטוסים שונים לנחות נחיתות חירום תוך תקופה קצרה, בעקבות תקלות אלו הוציאה החברה את המטוסים מסוג זה משירות בחברה.

בתחילת העשור השני של שנות האלפיים, בעקבות השינויים הגדולים בעולם התעופה האזרחית ובראשם כניסת חברות תעופה זולה רבות לשוק, נקלעה החברה לקשיים רבים ונאלצה לבצע שינויים וקיצוצים רבים בשורותיה על מנת לחזור להיות רווחית.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי המטוסים של החברה נכון לנובמבר 2018:[1][2]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
C Y M סה"כ
איירבוס A319-100 4 150 150
איירבוס A320-200 11 168 168 יוחלפו במטוסי איירבוס A320neo
איירבוס A320neo 15 56[3] 174 174
איירבוס A321-200 8 200 200
איירבוס A330-300 8 1[4] 32 56 174 262
32 56 178 266
איירבוס A340-300 8 42 28 164 234
40 28 179 247
איירבוס A350-900 8[5] טרם נקבע 300 קבלת ההזמנה החל משנת 2019.[6]
בואינג 737-600 8 120 120 יוחלפו במטוסי איירבוס A320neo[7]
בואינג 737-700 27 141 141 יוחלפו במטוסי איירבוס A320neo[8]
בואינג 737-800 29 181 181 יוחלפו במטוסי איירבוס A320neo
מטוסים בחכירה רטובה המופעלים באופן קבוע עבור החברה
איירבוס A320neo 7 2 180 180 מופעלים על ידי סקנדינביאן איירליינס אירלנד.[9]
ATR 72-600 9 70 70 מופעלים על ידי החברות Flybe ונורדיקה
בומברדיה CRJ900 23 90 90 מופעלים על ידי החברות סיטיג'ט ונורדיקה
סה"כ 157 67

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2012 עד 2016 החברה הפעילה טיסות בין קופנהגן לנמל התעופה בן-גוריון. במרץ 2016 הפסיקה החברה את טיסותיה לישראל.[10]

באפריל 2017 הודיע החברה כי בכוונתה להפעיל טיסות החל מחורף 2017 טיסות בין סטוקהולם לאילת (החל מה 28 באוקטובר)[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא סקנדינביאן איירליינס באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]