אימפריה במתקפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אימפריה במתקפה
Империя под ударом
Империя под ударом.jpg
כרזת הסדרה
סוגה דרמה היסטורית
יוצרים אנדריי מליוקוב
כותבים ילנה ראיסקאיה
ארקדי טיגאי
איגור שפריץ
בימוי סרגיי גזארוב
אנדריי מליוקוב
ויאצ'סלב ניקיפירוב
זינוביי רויזמן
יבגניה גולובניה
איוואן גריניוב
שחקנים איגור ליוואנוב
ולנטין בוקין
דניס זאיצב
אלכסיי סרבריאקוב
קונסטנטין חבנסקי
מדבבים מיכאיל אודסקי
פסקול אלכסיי גריגורייב
אלכסיי זליבאלוב
איסק שוורץ
ארץ מקור רוסיה
שפות רוסית
מספר עונות 1
מספר פרקים 12
הפקה
מפיק אנטולי מקסימוב
קונסטנטין ארנסט
מפיקים בפועל ניקולאי סוסלוב
חברת הפקה Svarog Film
אתר צילומים מוסקבה שברוסיה
צלמים אלכסנדר גרבנקין
מוזיקה Aleksey Zalivalov, Isaac Schwartz עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 52 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה הציבורית הרוסית
תקופת שידור מקורית 5 באוקטובר 200023 במרץ 2001
קישורים חיצוניים
https://www.1tv.com/announce/4502
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"אימפריה במתקפה" (ברוסית: Империя под ударом) היא סדרת טלוויזיה בת 12 פרקים בהפקת הערוץ הראשון ברוסיה ומוקדשת להתנגדותה ומאבקה של המשטרה החשאית בארגונים הלוחמניים של תנועת הסוציאליסטים המהפכנים בתחילת המאה העשרים.

הסדרה מגוללת תקופת זמן של 8 שנים בהיסטוריה של האימפריה הרוסית — משנת 1901 ועד 1908. הסדרה עלתה לשידור ב-5 באוקטובר 2000 ושודרה עד 23 במרץ 2001.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה העשרים מוסקבה וסנקט פטרבורג המומות מאכזריות הטרוריסטים, לאחר שהמדינה סופגת גל של רציחות פוליטיות, של דמויות בכירות בשלטון. ארגונים צבאיים שונים מתכננים למוטט את המלוכה. הממשלה מנסה לשמור על הסדר במדינה. במחלקת ביטחון הציבור הקיסרית מוקם צוות חקירה מיוחד, אשר הוטל עליו להשתמש בכל אמצעי אפשרי על מנת למנוע את האסון הממשמש ובא.

פרק 1: "תחילת המאה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב השנה החדשה, עם סיום שנת 1900 ולקראת בואה של שנת 1901 החוקר פאבל פוטילובסקי פוגש בבית של חברו את המרצה פרנק שמגיע יחד עם ארוסתו נינה וחבריהם. באותו זמן מתרחש שוד בבית המרקחת של פבזנר. פוטילובסקי ועוזרו יבגרפיוס מדיאניקוב מתחילים בחקירה, אליהם מצטרף גם הסגן ברג, שאך זה סיים את לימודיו באקדמיה לארטילריה כמומחה לחומרי נפץ. הרוקח בבית מרקחת מראה לחוקרים כי מתוך הכספת שנפרצה באמצעות פצצה תוצרת בית, נגנבו שלושה קילו מורפיום...

פרק 2: "המעטפה הכחולה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1902. פוטילובסקי, מדיאניקוב וברג וחיים בחקירה חדשה.  לידיהם מגיעה ידיעה לפיה הטרוריסטים מתכננים להתנקש בחייו של שר הפנים, דמיטרי ספיאגין. השר עצמו שרואה בעצמו אדם הגון נטול אויבים אינו מאמין לידיעה שבידי צוות החוקרים של פוטילובסקי. בינתיים, תכנון ההתנקשות בחיי הצאר מצוי בידיו של המהפכן גריגורי גרשוני.

פרק 3: "הכפיל של נלסון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1903. במרתף של אחד הבתים מתרחש פיצוץ שמביא למותם של שני מחבלים. העיתונאי ורשינין שמגיע לזירה מוצא רשימות של "הארגון הלוחם של מפלגת המהפכנים הסוציאליסטים". רשימות אלה הופכות למבוקשות מאוד לא רק עבור המשטרה אלא גם עבור המחבלים והעיתונאי מוצא עצמו בסכנת מוות...

פרק 4: "קין והבל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1904. ארגון סוציאליסטי מהפכני מכין את ההתנקשות בחייו של שר הפנים ויאצ'סלב פלבה. על ניהול המבצע אמון יונה אזף בעזרתו בוריס סבינקוב. פוטילובסקי ואנשיו מנסים למנוע את ההתנקשות, אך פלבה אינו מתייחס לאזהרות ומכריז כי את הפקודות נותן הוא ולא המחבלים.

פרק 5: "סשה הכימאי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1904. מתרחש שוד של כרכרה משוריינת שמפוצצת באמצעות חומר נפץ חזק. פוטילובסקי מגלה כי מאחורי השוד לא עומדים הטרוריסטים המהפכנים אלא חברו לשעבר של ברג, הסגן אלכסנדר בקלאנוב.

פרק 6: "הנסיכה הגדולה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1905. מתבצע ניסיון התנקשות כושל בחיי הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ'. כדי למנוע את ניסיון ההתנקשות הבא סגן מנהל מחלקת המשטרה רצ'קובסקי מורה לאנשיו של פוטילובסקי להתמקם במוסקבה. בינתיים מתמנה מארגן חדש למבצע המחבלים, איוואן קלאייב.

פרק 7: "גפון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1905. לאחר אירועי "יום ראשון העקוב מדם" כל כוחות המשטרה מחפשים את הכומר גפון. מדיאניקוב מגלה כי הוא מסתתר אצל פנחס רוטנברג. רצ'קובסקי מחליט להשתמש בגאפון כסוכן-מודיע בתנועה הסוציאליסטית-מהפכנית...

פרק 8: "קמיקזה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1906. על אנשיו של פוטילובסקי מוטלת משימת האבטחה על סטוליפין. על פי דיווחים של מודיעין וסוכנים, המהפכנים מתכננים להתנקש בחייו. אחד מהם נעצר ומזוהה כסולומון ריס הידוע גם, בכינוי "מורטימר". רצ'קובסקי מחליט להשתמש גם בו כמודיע, פוטילובסקי מתנגד לכך אך נאלץ לציית לממונים עליו.

פרק 9: "המצוד אחר המושל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1907. המהפכנים בוחרים את קורבנם הבא: מושל מוסקבה, ולדימיר דז'ונקובסקי. מפקד האוכרנה בסנקט פטרבורג אלכסנדר גרסימוב שולח את פוטילובסקי למוסקבה לפגוש עם הסוכן אזף, אשר מסתמן כמי שיכול לעזור למנוע את ההתנקשות.

פרק 10: "ממזר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1905. מחבלים מפוצצים למוות את מפקד כלא הנשים מיכאיל סטארנדן, בדירתו השוטרים מוצאים את אלכסיי פיגד, שנפטר מפצעיו. עד מהרה מתברר כי אלכסיי חי תחת שמו של המורה שלו לשעבר פיטר סטופינסקי וכי הוא זה שהזמין את הפצצה.

פרק 11: "השוטה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1906. נמצא מת הנסיך הצעיר שצ'רבאקוב. פוטילובסקי מנסה לגלות: האם התאבד או נרצח? החשוד העיקרי בחקירה הוא הסופר מיטינסקי, שבביתו גר איש זקן ושוטה. מדיאניקוב וברג, צופים על ביתו של הסופר ומגלים את אזף, הנפגש עם דורה בריליאנט.

פרק 12: "הפרובוקטור הגדול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1908. "הארגון הלוחם של מפלגת הסוציאליסטים המהפכנים" מתכנן לרצוח את ניקולאי השני על סיפון המשחתת "רוריק". גרסימוב מנחה את אנשיו של פוטילובסקי לצאת לקרונשטט כדי להבטיח את הגנתו של הקיסר. הם מצליחים למנוע את הרצח ומביאים למעצרו של יונה אזף, אבל בחקירה הוא נותן להם את מיקום הדירה בה מסתתר סבינקוב וגרסימוב משחרר אותו. פוטילובסקי, שמרגיש מאוכזב מכך, מחליט להגיש מכתב התפטרות ועוזב את זרועות הביטחון.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הרוסית לטלוויזיה בשנת 2001 בקטגוריית עבודת ההפקה הטובה ביותר (הוענק למפיקים אנטולי מקסימוב וקונסטנטין ארנסט)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]