לדלג לתוכן

אינגבורג בכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינגבורג בכמן
Ingeborg Bachman
לידה 25 ביוני 1926
קלגנפורט, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1973 (בגיל 47)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Klagenfurt (Annabichl) Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The thirtieth Year, Malina, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ אילזה אייכינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1950–1973 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בני זוג

מקס פריש עריכת הנתון בוויקינתונים

פרסים והוקרה
  • פרס אנטון וילדגאנס (1971)
  • פרס ביכנר (1964)
  • פרס אוסטריה לספרות (1968)
  • הפרס הספרותי של ברמן (1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אינגבורג בכמן

אינגבורג בכמן (גרמנית: Ingeborg Bachman; 25 ביוני 192617 באוקטובר 1973) הייתה משוררת אוסטרית, סופרת ומסאית.

אינגבורג בכמן נולדה בקיץ 1926 בקלגנפורט שבמחוז קרינתיה שבאוסטריה. היא החלה לפרסם את יצירתה בגיל 19 בשנת 1946, ועוררה מיד תשומת לב רבה בעולם הספרות הגרמני. בכמן ניהלה באותן שנים מערכת יחסים אינטימית עם המשורר היהודי בלשון הגרמנית פאול צלאן. מראשית שנות החמישים זכתה להכרה בארצות דוברות הגרמנית, ספריה התפרסמו והיא זכתה בפרסים ספרותיים חשובים. אינגבורג בכמן עברה לרומא ושם התגוררה תקופות ארוכות בחייה.

בגיל 32 פגשה את הסופר והמחזאי השווייצרי הנודע מקס פריש, וחייתה עמו במשך חמש שנים. היא הייתה פמיניסטית ונחשבת לאחת מן הסופרות הראשונות בספרות האירופית שהעלו בחריפות רבה את שאלת מצבה של האישה בחברה המודרנית. בכמן גם הייתה אנטי נאצית חריפה ביותר וניהלה מאבקים ספרותיים וחוץ ספרותיים עקשניים נגד הנאצים ומורשת הנאציזם בגרמניה ובאוסטריה. ספרה "יומן מלחמה" ראה אור בעברית בספרית פועלים.

בספטמבר 1973 פרצה שרפה בחדר השינה שלה ברומא לאחר שככל הנראה, נרדמה עם סיגריה בוערת. בכמן נכוותה קשות, הובהלה לבית החולים ברומא ושם נפטרה לאחר שלושה שבועות.

הלחצים והמתחים בעולמה הפנימי חברו בתחילת שנות ה-70 לקשיים חיצוניים של ביקורת פוליטית ומערכות מוסריות שניהלה, והועלתה השערה שייתכן ושמה קץ לחייה.

בשנת 2010 יצא לאור הספר "יומן מלחמה", המגולל את סיפור אהבתה של בכמן לחייל הבריטי ג'ק האמש (הוא יעקב חמיש), יהודי ממוצא וינאי. בין השניים נרקם קשר סוער, שהפך לקשר מכתבים שהלך והתרופף בהדרגה לאחר שחמיש בחר לעלות לארץ ישראל. ב"יומן מלחמה" לא הוזכר שמו של חמיש במפורש והוא תואר רק כ"ידיד נפש". רק שנים מאוחר יותר גילו בניו של חמיש את תמונותיה של בכמן בעיזבונו של אביהם והצליחו לקשר בין שתי הדמויות. הספר "יומן מלחמה" תורגם לעברית ויצא לאור ב-2022 כשהוא כולל גם את מכתביו של חמיש אליה.[1]

ספריה של אינגבורג בכמן בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו, תרגמה מגרמנית: עדה ברודסקי, הוצאת כרמל, 2008.
  • שנת השלושים, סיפורים, תרגמה מגרמנית: טלי קונס. בלוית מבוא מאת מיכל בן-חורין, הוצאת כרמל, 2007.
  • מאלינה, רומן, מגרמנית - יעקב גוטשלק, ספרית פועלים, תל אביב, 1995.
  • יומן מלחמה, תרגמה מגרמנית: טלי קונס, ספרית פועלים, תל אביב, 2022

וכן תורגמו לעברית שירים בודדים מיצירתה, על ידי כמה מתרגמים, שלא כונסו עדיין בספר. ביניהם:

פרסים על שמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס "אינגבורג בכמן"

פרס ספרותי המוענק באוסטריה לסופרים בשפה הגרמנית ונחשב לבין החשובים בספרות הגרמנית. סכומי הפרס נעים בין €5,000 ל- €22,500.

  • מלגה על שמה

מאז שנת 1991 מעניקה קרן וולף מדי שנה את מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר. המלגה, בסך 8,000 דולר, נועדה לעודד אמנים צעירים ומבטיחים בישראל הזקוקים למלגה במיוחד לצורך השתלמות בחו"ל. המלגה מיועדת לאמנים ישראלים שטרם מלאו להם 35 שנה, שעדיין לומדים או שלא מכבר סיימו את לימודיהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינגבורג בכמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]