אירנה סנדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירנה סנדלר
Irena Sendler
Irena Sendlerowa 1942.jpg
לידה 15 בפברואר 1910
ורשה, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 2008 (בגיל 98)
ורשה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל הצלת אלפי ילדים יהודים בזמן השואה
השכלה אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אחות קלינית, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד עובדת סוציאלית
השקפה דתית קתולית
פרסים והוקרה
  • חסידת אומות העולם (1965)
  • עיטור מסדר העיט הלבן (10 בנובמבר 2003)
  • מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (7 בנובמבר 2001)
  • אזרח כבוד של מדינת ישראל (1991)
  • מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (12 ביוני 1996)
  • מסדר החיוך (11 באפריל 2007)
  • פרס האומץ לדאוג (2010)
  • אזרחות כבוד של ורשה (2007)
  • אזרחות כבוד של טרצ'ין (2007)
  • צלב ההצטיינות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירנה סֶנְדְלֶרפולנית: Irena Stanisława Sendlerowa; ‏15 בפברואר 191012 במאי 2008) הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת, שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדלר עם חלק ממי שהצילה לאחר עשרות שנים, 2005

אירנה קרזיזנובסקה נולדה בעיר אוטבוצק הפולנית למשפחה קתולית. אביה סטניסלב היה רופא בעל השקפות סוציאליסטיות, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לוורשה.

בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים וסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.

בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינויה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.

בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות מסמכים מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. הכלב היה מאומן לנבוח כאשר בכו הילדים ונביחותיו החרישו את בכי הילדים כך שהבכי לא נשמע מחוץ למכונית.

אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים.

באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בעזרת שומר, שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת.

אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. עבודתה במחתרת, שהייתה כפופה לממשלה הגולה בלונדון, החשידה אותה בעיני הקומוניסטים, אך הם חששו לפגוע בה לרעה.

הערכה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 העניק לה מוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של ישראל.

נשיא פולין לשעבר, לך קצ'ינסקי, הציע בביקורו בישראל, שהמדינה תיתן חסות משותפת עם פולין למועמדותה של אירנה סנדלר לקבלת פרס נובל לשלום. ארגון יד ושם הצהיר שאף כי אינו מתנגד להצעה, היה מעדיף שהפרס יינתן במקובץ לכל חסידי אומות העולם.

בשנת 2009 יצא סרט לזכרה, שנקרא "ליבה האמיץ של אירנה סנדלר", שמספר את סיפור חייה ובסופו אף יש הסרטה שלה מימי זקנותה.

המלחין קובי אושרת סיפר בתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 כי ספור חייה של אירנה ריגש אותו מאוד והוא כתב יצירה סימפונית לכבודה כאשר קטעים תעודיים המצולמים איתה משולבים ביצירה.

במאי 2013, נקראה הדרך החוצה את הרחבה שמול המוזיאון לתולדות יהודי פולין שבוורשה, ויוצאת מרחוב מרדכי אנילביץ' (סמוך לרחוב לודוויג זמנהוף), "סימטת סנדלר" על שמה.

לאירנה סנדלר הוענק עיטור העיט הלבן בשנת 2003, והיא קיבלה אזרחות כבוד של ורשה וטרצ'ין (עיירה בקרבתה התגוררה בהיותה ילדה). היא גם הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירנה סנדלר נישאה למיצ'יסלאב סנדלר ב-1931. לזוג לא נולדו ילדים ובשנת 1947 הם התגרשו. לאחר מכן נישאה לידיד יהודי מהאוניברסיטה בשם סטפן זגרזמבסקי. נולדו להם שלושה ילדים שאחד מהם נפטר בלידה. לאחר מכן נישאה שוב לבעלה הראשון מיצ'יסלאב סנדלר, ולאחר מכן התגרשו שוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנה מיישקובסקה, היא נתנה להם חיים - אירנה סנדלר, האמא של ילדי גטו ורשה, תל אביב: דביר, 2009
  • טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירנה סנדלר בוויקישיתוף