קובי אשרת

קובי אשרת
	קובי אשרת, 1992
לידה	15 ביולי 1944 (בן 79); חיפה, פלשתינה (א"י)
שם לידה	יעקב ונטורה
מוקד פעילות	ישראל
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם (2009)
	kobi-oshrat.com

קובי אשרת (נולד ב-15 ביולי 1944) הוא מוזיקאי, מנצח, מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי. חתן "פרס אקו"ם" ו"פרס אמ"י".

אשרת בעל משרד הפקות פרטי ועוסק בהפקות מוזיקליות רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרת נולד בחיפה בשם יעקב ונטורה, להורים שעלו מסלוניקי שביוון^[1]. למד מכניקה עדינה בבית הספר בסמ"ת^[2] שבחיפה והחל את דרכו המוזיקלית בלהקת פיקוד צפון.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970 הצטרף כשחקן וזמר למחזמר הרוק "קרחת" (שכתב יהונתן גפן, והלחינו אלונה טוראל ומישה סגל). לצד אשרת שיחקו במחזמר קובי רכט, שולה חן ואברהם מור. המחזמר ירד מהבמות תוך פרק זמן קצר, אך אשרת חבר שוב לקובי רכט, וביחד הקימו את צמד "הקוביות". הצמד הוציא את התקליטון "למה עכשיו" שהפך ללהיט ברדיו. עוד באותה שנה חברו השניים לחנן יובל והקימו את שלישיית "שובבי ציון". אלבומה היחיד של הלהקה יצא בשנת 1971 והניב 2 להיטים גדולים: "איש גדול" ו"נוגה".

מעבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1973 החל לעבוד עם גבי שושן על אלבום הבכורה שלו "נער שחור עיניים", שיצא בהמשך השנה. אושרת עיבד את כל שירי האלבום, כשצידו האחד הכיל שירים בעברית, וצידו השני - שירים ששושן שר באנגלית. האלבום הניב 2 להיטים גדולים בעברית: "שש עשרה מלאו לנער", ו"בראשית". להקלטות גייס אשרת את הרכב הנגנים "או שכן או שלא" (איציק ברנס בגיטרה, יוסי אטיאס בתופים, ואבי סרוסי בבס), שהמשיכו לשתף עימו פעולה גם באלבומים נוספים שעיבד והפיק.

מלחין, מעבד מפיק ומנהל מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 היה קובי אשרת המנהל המוזיקלי, המלחין והמעבד של תוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב" והלחין חלק משירי הסדרה. בשנים 1977–1980 היה אשרת המלחין והמעבד של תוכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה" שמה הלחין שירים של לאה נאור, ויעל רוזמן. בשנת 1996 היה אשרת המלחין והמעבד של המחזמר "הגיבן מנוטרדם" שכתב את שירי המחזמר אבי קורן, הפיקה מרים עציוני וכתב וביים את המחזמר יואל זילברג. בשנת 1997 היה אשרת המלחין והמעבד של קלטות הילדים "הטנטנים בארץ הצבעים", ו"הטנטנים בארץ הגדלים" שמה גם שיחק לצידה של חני נחמיאס.

מקום ראשון אירוויזיון 1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הלחין את השיר "הללויה" (למילים של שמרית אור) אשר זכה במקום הראשון בתחרות אירוויזיון 1979 שבאותה עת היה המנצח של תזמורת האירוויזיון. השיר בוצע על ידי גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. אשרת גם תזמר את השיר וניצח על תזמורת האירוויזיון.

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 כתב את המוזיקה לסרט "אהבה אילמת" בבימויו של יואל זילברג.

ב-1983 כתב את המוזיקה לסרט "קוני למל בקהיר" בבימויו של יואל זילברג.

שיתוף פעולה עם אומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרת הרבה להלחין שירי פופ, לרוב בשיתוף פעולה עם הפזמונאים אהוד מנור ושמרית אור, שבוצעו על ידי מיטב האמנים: גלי עטרי ("נסיך החלומות" - ולנטינו, "דרך ארוכה"), חלב ודבש ("אולי עוד קיץ", "יחד", "גלגל ענק"), רותי נבון ("גשם בעיתו"), עוזי פוקס ("ילדונת", אין לך מה לדאוג), גבי שושן ("שש עשרה מלאו לנער"), ירדנה ארזי ("היא רוקדת"), תלמה אליגון ועוד. הוא הלחין עם קובי רכט את להיטה של אילנה רובינא "לך איתה". כמו כן הלחין שירי מולדת כמו "בת שישים" לגבעטרון, "חלק בעולם" ו"בללייקה" לאילנית. הוא זכה להצלחה גם בתחום שירי הילדים שרובם בוצעו במסגרת פסטיבל שירי ילדים, בהם "גלי", "ידידי טינטן", "היפו היפי" (זוכה פסטיבל הילדים השמיני), "ילד פלא" ו"אמת או חובה".

בשנת 1985 הפיק וניהל מוזיקלית את שיתוף הפעולה ההיסטורי בין צמד הדודאים וצמד הפרברים שהונצח באלבומם המשותף "הדודאים והפרברים", בו גם ניגן אשרת על גיטרה בס וכלי הקשה וכן עיבד חלק מן השירים.

בשנת 1998 יצא אלבומו של בעז שרעבי "כשאת נוגעת בי" אותו עיבד והפיק אשרת.

בשנת 2007,דנה אינטרנשיונל כללה את הפזמון של ״ידידי טינטן״ שהלחין למילים של מרים ילן שטקליס, בשירה "Love Boy", (שהלחין אלי אברמוב). השיר שהפך ללהיט, נכלל באלבומה "הכל זה לטובה".

בשנת 2008, לפי הזמנת נשיא פולין, הלחין ותזמר אשרת בעזרתו של המוזיקאי אודי ברנר, יצירה סימפונית בת 25 דקות שנקראה "אירנה – קרן אור בחשיכה", לזכרה של אירנה סנדלר, חסידת אומות העולם שהצילה 2,500 ילדים מתוך גטו ורשה ויצא עם הסינפונט של רעננה לסדרה של חמישה קונצרטים בפולין. ב-2014 הוזמן על ידי שגריר ישראל באוסטרליה, יובל רותם, לנצח על היצירה עם תזמורת הבלט של מלבורן בהשתתפות שגרירות פולין.

בשנת 2010 יצא האוסף המרובע "דרך ארוכה" הכולל את מיטב להיטיו מכל הזמנים כולל שירי ילדים ושירים מיוחדים.

באוגוסט 2018 הוציא את הדואט "ימי התום" עם קורין אלאל. אושרת הלחין ועיבד את השיר למילים של גילה לפידות.

בפברואר 2019 הלחין את "המנון המאה" של תנועת הצופים העבריים בישראל בהתנדבות בתור בוגר התנועה^[3].

ביולי 2021 יצא לאור "שיר גיל" - דואט משותף של אילנית וטל סונדק. את השיר הלחין קובי אשרת למילים של אהוד מנור. השיר יצא לכבוד יום הולדתו ה 80 של מנור^[4].

שופט בתוכנית טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 השתתף בפאנל השופטים של התוכנית "היכל התהילה" בערוץ 24.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2000–2003 היה קונסול התרבות של מדינת ישראל בלוס אנג'לס.
ב-2014 כיהן כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות^[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרת נשוי בשנית לעדה ואב לחמישה. בנו, יוני, הוא די ג'יי ומפיק בעולם המוזיקה האלקטרונית המופיע בשם "Ace Ventura"^[6]. בספטמבר 2019 חשף אשרת בריאיון לידיעות אחרונות שהתגלה אצלו גידול באחת מכליותיו, וכי הוא מחכה להשתלת כליה וזקוק לתורם. במאי 2020 עבר השתלה בהצלחה^[7].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.
ב-2013 פרס מפעל חיים מטעם אמ"י.
אות "גיבור התרבות של התיאטרון הלאומי" הוענק לו באפריל 2022, במופע הצדעה בתיאטרון הבימה, בהשתתפות מיטב אומני ישראל, ובנוכחות שר התרבות חילי טרופר ושר הביטחון בני גנץ^[8].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

31/12/1996 הללויה - משירי קובי אשרת אמן: קובי אשרת/אמנים שונים^[9]
01/01/2005 הללויה rock time - ביצועי רוק לשירי קובי אשרת אמן: אמנים שונים/קובי אשרת
01/01/2010 המיוחדים אמן: קובי אשרת/אמנים שונים
16/03/2010 דרך ארוכה - סט מרובע אמן: קובי אשרת
11/09/2011 מחוברים: לקט שירי ילדים - סט כפול אמן: אריק איינשטיין/קובי אשרת
07/03/2013 דברים השתנו - אלבום כפול אמן: קובי רכט/קובי אשרת