תנועת אומ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אומ"ץ)
תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי
סמליל עמותת אומ"ץ
פעילות מאבק נגד השחיתות ולמען שוויון הכול בפני החוק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אריה אבנרי
מנכ"ל פליצ'ה פלד
תאריך הקמה 2003
נוצר מתוך עמותת אמיתי
www.ometz.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"אומ"ץ" (או "תנועת אומ"ץ") היא עמותה הפועלת בישראל ונאבקת נגד הקשר ההדדי בין הון ושלטון, נגד השחיתות ולמען שוויון הכול בפני החוק.

העמותה הוקמה במאי 2003 כשדרוג לעמותת אמיתי, שהפסיקה לפעול.[1] בהודעת ההקמה נאמר שהעמותה הוקמה עקב מה שחבריה רואים כשימוש ציני בנושאים ביטחוניים ומדיניים לעסקיהם הפרטיים של כמה מבכירי הממשל ומקורביהם, וחדירת גורמים פליליים למערכת הפוליטית הממלכתית והמקומית. זוהי עמותה א-פוליטית, המתקיימת מתרומות ומדמי חבר, ללא תקצוב מהמדינה, וחבריה פועלים בהתנדבות. בראשה עמד העיתונאי אריה אבנרי עד לפטירתו. מאפריל 2016 עומד בראש העמותה פליצ'ה פלד.

עמותת אומ"ץ חרתה על דגלה את זכויות האדם, את המלחמה בכל ניסיון להטות את הסדר הקיים לטובת גורמים פרטיים, את המלחמה בשחיתות, ועקרון של מנהל תקין.

העמותה איננה מטפלת בעניינים אישיים של הפונים אליה, אלא רק בנושאים עקרוניים הנוגעים לכלל הציבור.

מפעולות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות תלונת עמותת אומ"ץ נזפה ועדת האתיקה של הכנסת בארבעה מבכירי מפלגת העבודה, חברי הכנסת שמעון פרס, דליה איציק, בנימין בן-אליעזר וחיים רמון, בשל קבלת טובת הנאה. עם זאת, ועדת האתיקה ביטלה את הנזיפה בחברת הכנסת איציק בעקבות ערעורה, ובג"ץ הפך, למעשה, את החלטת ועדת האתיקה לגבי רמון, ודחה את עתירת אומ"ץ שדרשה לחייב את רמון בהחזר כספי ולקיים חקירה פלילית נגד ארבעת חברי הכנסת (בג"ץ 10339/05; 15 בפברואר 2006).
  • הרב הראשי לישראל יונה מצגר השעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים, עד שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט אם להגיש נגדו כתב אישום בפרשת קבלת טובות הנאה מבית מלון בירושלים. בעקבות הודעה זו ובהמלצת בית המשפט משכה אומ"ץ את עתירתה (בג"ץ 4983/05) נגד מינויו של הרב יונה מצגר. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה החוזרת של העמותה, בה דרשה למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[2] ב-26 בספטמבר 2006 הגישה שוב עתירה (בג"ץ 7802/06) נגד שר המשפטים, בדרישה להדחתו של מצגר.
  • בעקבות פניית אומ"ץ לשרת המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון בבקשה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוחלט לכנס את הוועדה כדי לדון בהמשך כהונתה של השופטת הילה כהן.
  • בעקבות פרשת התארים של ח"כ אסתרינה טרטמן פנתה אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה שיורה על חקירה פלילית בנושא. היועץ המשפטי לממשלה דחה דרישה זו, ונימוקו "מדובר בסוגיה שמיקודה הוא בהיבט הציבורי של התנהלות חברת הכנסת, ולא במישור הפלילי. לפיכך, ראוי שהדברים יתבררו בזירה הציבורית, ולא בזו המשפטית".[3]
  • ביולי 2011 הגישה התנועה, קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת נגד חבר הכנסת חיים כץ, בגין העברת חוק המיטיב עם קבוצת אקויטל-ישראמקו, שהוא מחזיק באורח אישי במניותיה. לאחר שכץ קידם את "תיקון 44 לחוק ניירות ערך" בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו. התיקון קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה. את החוק הגה וקידם מוטי בן ארי, מנהל הכספים של קבוצת אקויטל, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת, ב-25 בנובמבר 2010. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על חברת ישראמקו מקבוצת אקויטל, חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות[4]. התיקון היה מטיב עם חברת ישראמקו שניהלה באותה עת תיק השקעות כ-350 מיליון שקל שרובו, יותר מ-200 מיליון שקל, היה מושקע באג"ח של חברות ישראליות[5]. במאי 2018 פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, בעקבות קידום הצעת החוק של מוטי בן ארי[6]. ב-14 באוגוסט 2019 הודיע מנדלבליט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהחשד לשוחד בוטל בשימוע[7]. ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, החליטה להיענות לבקשתו[8][9].

בשנים 20042008 טיפלה העמותה גם בנושאים הבאים:

בשנת 2015 עתרה העמותה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה גלויה נגד ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה, ולהשעותו מתפקידו, "מחמת עבירות פליליות לכאורה שביצע תנ"צ ברכה, כפי שאלה נחשפו בפירוט באתר News1 על ידי העיתונאי יואב יצחק".[10] כעבור כשבוע התאבד ברכה, ולאחר מכן שיבח משרד המשפטים את הגינותו של ברכה ואת מסירותו לשלטון החוק.[11]

אות אומ"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת אומ"ץ מעניקה בכל שנה את אות אומ"ץ לאישים אשר לדעת העמותה תרמו למדינה בהתאם למטרות העמותה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב יצחק, הוקמה עמותה חדשה למנהל תקין ולצדק משפטי וחברתי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 17 במאי 2003
  2. ^ בג"ץ 2365/08 אומ"ץ נ' הוועדה למינוי דיינים, הרב יונה מצגר, היועץ המשפטי לממשלה, באתר בתי המשפט
  3. ^ אבירם זינו, מזוז על תוארי טרטמן: לטיפול הזירה הציבורית, באתר ynet, 13 במרץ 2007
  4. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות של תנועת אומ"ץ נגד חבר הכנסת חיים כץ, באתר הכנסת, 3 ביולי 2011
  5. ^ שרון שפוררהון-שלטון, הגרסה החברתית, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
  6. ^ דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי‏, בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במאי 2018
  7. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
  8. ^ נועה אסטרייכר, פרשת חיים כץ: לתפארת תיק ההשקעות, באתר הארץ, 5 בפברואר 2020
  9. ^ חדשות הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין, אתר הכנסת, ‏4 בפברואר 2020
  10. ^ ספיר כלפון, ‏אומ"ץ לבג"ץ: לפתוח בחקירה גלויה נגד תנ"צ אפרים ברכה ולהשעותו, באתר גלובס, 29 ביוני 2015
  11. ^ אלי סניור, רק אחרי מותו: משרד המשפטים מנקה את ברכה, באתר ynet, 5 ביולי 2015
  12. ^ לי-אור אברבך, אות אומ"ץ לרביב דרוקר, כרמלה מנשה ונתן זהבי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008
  13. ^ - כלות וחתני אות אומ"ץ לשנת 2009
  14. ^ כלות וחתני אות אומ"ץ לשנת 2010
  15. ^ הודעה לעיתונות, תנועת אומ"ץ, 27 ביוני 2012
  16. ^ כלות וחתני אות אומ"ץ 2013, באתר אומ"ץ