אלזירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלזירה
Alzira
מלחין ג'וזפה ורדי
ליברטיסט סלבטורה קמאראנו
סוגה דרמה לירית
מספר מערכות 2 ופרולוג
זמן התרחשות העלילה המאה ה-16
שפה איטלקית
שנה 1845
מקום התרחשות העלילה פרו
תפקידים
  • גוזמאנו (בריטון) - שליט פרו
  • אלווארו (בס) - אבי גוזמאנו
  • אובאנדו (טנור) - דוכס ספרדי
  • זאמורו (טנור) - מנהיג שבט פרואני
  • אטאליבה (בס) - מנהיג שבט פרואני אחר
  • אלזירה (סופרן) - ביתו של אטאליבה
  • זומא (מצו סופרן) - משרתת של אלזירה
  • אוטומבו (טנור) - לוחם אמריקני
  • מקהלות - חיילים וקצינים ספרדים, בני יבשת אמריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלזירה (Alzira) היא אופרה עם פרולוג ושתי מערכות, מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית מאת סלבטורה קמאראנו, המבוססת על מחזה בשם Alzire, ou les Américains מאת וולטר. הופעת הבכורה נערכה ב-12 באוגוסט 1845 בתיאטרון סן קרלו בנאפולי. האופרה התקבלה בתגובות מעורבות, ובסבב ההופעות הראשון הוצגה רק 4 פעמים.[1]

האופרה לא זכתה לביצועים רבים, בארצות הברית הועלתה לראשונה רק ב-1968 (בהפקה קונצרטנטית), ובלונדון רק ב-1970. האופרה כמעט ואינה מוצגת כיום, למעט בפרויקטים מיוחדים המציגים את כל עבודותיו של ורדי. למרות זאת, קיימות בשוק מספר הקלטות מלאות של האופרה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידים פרואנים גוררים את המושל הספרדי אלווארו, אל הככר במטרה להוציאו להורג. לפתע מופיע זאמורו, מנהיג אחד השבטים ודורש מהם לשחרר את אלווארו, הם נענים לדרישתו. זאמורו מספר לילידים כי גוזמאנו, בנו של אלווארו, שבה ועינה אותו עד שחשבוהו למת. אוטומבו מספר לזאמורו כי אהובתו אלזירה נשבתה עם אביה אטאליבה על ידי ספרדים, הוא קורא לילידים להתקומם.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - הככר המרכזית של לימה

אלווארו מודיע כי עקב גילו המבוגר וחולשתו, הוא מעביר את השלטון לבנו, גוזמאנו. זה האחרון מכריז כי הדבר הראשון שיעסוק בו הוא עשיית שלום עם הילידים. אטאליבה תומך בגוזמאנו, והשניים מסכמים כי אלזירה תינתן לגוזמאנו כחלק מהסכם השלום. אטאליבה אומר לגוזמאנו כי אלזירה אינה מוכנה עדיין להיות לו לאישה. גוזמאנו מבין כי אהבה מהעבר עדיין מקננת בה, ולוחץ על אטאליבה לשכנע אותה להנשא לו.

תמונה שנייה - מגורי אטאליבה בבית המושל

כשאביה נכנס, מתעוררת אלזירה אך עדיין בהשפעת החלום שחלמה על זאמורו, למרות שהיא חושבת כי הוא מת, היא מאמינה כי הוא עדיין אוהב אותה. היא נזכרת בחלום אחר, בו ברחה מפני גוזמאנו בסירה. אטאליבה מנסה לשכנע את אלזירה להנשא לגוזמאנו, אך ללא הצלחה, כשלפתע נכנס זאמורו. בחושבה כי הוא מת, בטוחה אלזירה כי היא רואה את רוח הרפאים שלו, אך עד מהרה היא מגלה כי אהובה מעולם לא מת. השניים מתאחדים ונשבעים אמונים זה לזה. גוזמאנו מגיע ורואה את השניים יחד, הוא מורה לאסור את זאמורו ולהוציאו להורג באופן מיידי. הילידים מכריזים התקפה על לימה, ואלווארו מספר לגוזמאנו כי זאמורו הציל אותו ממוות בטוח. גוזמאנו משחרר את זאמורו, ואומר לו כי ייפגשו בשדה הקרב.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - בביצורים סביב לימה

זאמורו, שהוביל מתקפה נגד הכובשים הספרדים, נשבה ומובא בפני גוזמאנו. הלה גוזר את דינו שוב למיתה. אלזירה מתערבת ומתחננת כי ירחם עליו. גוזמאנו מסכים לחון את זאמורו אם אלזירה תסכים להנשא לו. אלזירה מסכימה בחוסר רצון.

תמונה שנייה - מערה בקרבת לימה

הילידים המובסים חשים מושפלים ומדוכאים, אך הם שמעו כי זאמורו הצליח לברוח בתחפושת של חייל ספרדי. זאמורו מופיע, אך חש מושפל ומבוזה. כשהוא שומע כי אלזירה הסכימה להנשא לגוזמאנו, הוא נשבע לנקום ויוצא בחמת זעם אל עבר הארמון.

תמונה שלישית - אולם רחב בבית המושל

ברגע בו החתונה עומדת להתחיל, חייל ספרדי גוחן ודוקר את גוזמאנו. להפתעתה של אלזירה, זהו זאמורו. בכוחותיו האחרונים מספר גוזמאנו לזאמורו כי אלזירה הסכימה להנשא לו רק כדי להציל אותו, וכי הוא מוחל לזאמורו על מעשהו ומברך את הזוג. גוזמאנו מת כשאביו מברך אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלזירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schlitzer, Franco, "Verdi's Alzira at Naples" (April 1954). Music & Letters, 35 (2): pp. 125-127.