לדלג לתוכן

ירושלים (אופרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירושלים
Jérusalem
תמונה מתוך המערכה האחרונה של האופרה "ירושלים"
תמונה מתוך המערכה האחרונה של האופרה "ירושלים"
מידע כללי
מלחין ג'וזפה ורדי
לבריתן Alphonse Royer עריכת הנתון בוויקינתונים
מבוסס על הלומברדים במסע הצלב הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה גרנד אופרה
שפה צרפתית
מספר מערכות 4
זמן התרחשות העלילה 1095 ו-1099
מקום התרחשות העלילה טולוז בצרפת, ארץ ישראל בקרבת ירושלים
תפקידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דמותו של הצלבן גסטון הרביעי מביארן באופרה "ירושלים"

ירושלים או ז'רוזאלםצרפתית: Jérusalem) היא גרנד אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית צרפתית מאת אלפונס רויאר וגוסטב ואאֵז, שהתבססה בחלקה על תרגום חלקים מתוך האופרה האיטלקית "הלומברדים במסע הצלב הראשון" של ורדי משנת 1843. הצגת הבכורה התקיימה ב-26 בנובמבר 1847 באקדמיה המלכותית למוזיקה בפריז.

האופרה הוזמנה מורדי על ידי האופרה הפריזאית, (באותו זמן האקדמיה המלכותית למוזיקה), וורדי ביצע באופרה "הלומברדים" שינויים גדולים הן כדי להתאימה להקשר הצרפתי, והן לטעם הצרפתי באופרה, בין היתר הוסיף ורדי קטע בלט, כמקובל באופרה הצרפתית באותו הזמן. בשנת 1850, תורגמה הלברית הצרפתית במלואה לאיטלקית, והגרסה האיטלקית בשם "Gerusalemme" הוצגה ב-26 בדצמבר בלה סקאלה במילאנו. הגרסה הזו נכשלה, והקהל האיטלקי לא קיבל אותה כפי שקיבל את "הלומברדים".

מערכה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - ארמון הרוזן מטולוז

באישון ליל, שוהה הלן עם גסטון אהובה. משפחותיהם מסוכסכות זה זמן רב, אך למחרת, ערב יציאתו של גסטון למסע הצלב הראשון, הוחלט כי תתקיים סולחה בין שתי המשפחות. לאחר שהוא עוזב אותה, הלן ובת לווייתה אזור מתפללות לשלומו.

תמונה שנייה - למחרת בבוקר, מחוץ לכנסייה

הרוזן מכריז על הסולחה בין המשפחות ומכריז כי הוא נותן את ידה של הלן לגסטון. אך אחי הרוזן, רוז'ה, העומד לא הרחק, זועם, מאחר שהוא חשק באחייניתו הלן לאישה. הוא עוזב את המקום, ולאחר מכן מוכרז בידי שליח האפיפיור, כי האפיפיור מינה את גסטון לפקד על מסע הצלב. גסטון נשבע ללכת בדרכו של האפיפיור, והוא זוכה לקבל את גלימתו הלבנה של הרוזן כאות הוקרה וכבוד על נאמנותו, והפמלייה נכנסת לכנסייה.

רוז'ה מגיע ומכריז על שנאתו הגדולה לגסטון. הוא פונה אל חייל עמו זמם את תוכניתו להפטר מגסטון. הוא מורה לו להיכנס לכנסייה, ולרצוח את האביר שאינו לובש את הגלימה הלבנה. מתוך הכנסייה עולה רעש ומהומה. החייל נס מתוך הכנסייה, כאשר ההמון דולק אחריו. רוז'ה צוהל על הצלחתו, אך לפתע גסטון פורץ החוצה לבוש בגלימה ומודיע כי הרוזן נדקר. המתנקש נתפס ומובא לפני רוז'ה, המסמן לו בחשאי להאשים את גסטון כשולחו. למרות הכחשותיו הנמרצות, מוקע גסטון בידי ההמון, ושליח האפיפיור גוזר את דינו לגלות.

מערכה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - מערה בסמוך לרמלה בארץ ישראל

מלא חרטה, זה שנים שרוז'ה מסתובב במדבר וזועק למחילה. לפתע מופיע ריימון, נושא הכלים של גסטון, כשהוא באפיסת כוחות. בחושבו את רוז'ה לאדם קדוש, הוא מבקש את עזרתו מאחר שאיבד את קבוצת הצלבנים שלו. רוז'ה ממהר עם ריימון לעזור. הלן ואזור מהלכות בדרך כנגדם, בדרכם לנזיר שיוכל לספר להם על גורלו של גסטון. הן מופתעות לפגוש את ריימון שמספר להם כי גסטון עודנו חי, אך הוא שבוי ברמלה. כשהן שמחות מן הבשורה, ריימון מוליך אותן אל עבר העיר.

תמונה שנייה - ארמון האמיר של רמלה

גסטון מוכנס, הוא מביע את תשוקתו לראות שוב את הלן, ומתכנן את בריחתו. האמיר מגיע ומזהיר אותו כי ניסיון בריחה יביא למותו. באותו הרגע, הלן שנתפסה בעיר, מוכנסת אל החדר. השניים מעמידים פנים כאילו אינם מכירים זה את זה, אך האמיר חושד בכך. כאשר עוזבים אותם לבד, הם מתאחדים בשמחה, אך גסטון מנסה לשכנע את הלן שלא תצטרף אליו בזמן שהוא מושפל כך, אך לשווא, היא מתעקשת להישאר בחברתו. הצלבנים מתקרבים ובחסות המהומה הם מנסים לברוח, אך הופעת חיילי האמיר מסכלת את בריחתם.

מערכה שלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - גני ההרמון

הלן נמצאת בהרמון, מוקפת בנשים, אשר חלקן מזדהות עם צרתה. האמיר נכנס, ובהשפעת המתקפה הקרבה של הצלבנים הוא מורה כי במידה והמתקפה תצליח, יש להשליך את ראשה של הלן לעבר הרוזן. הלן מיואשת ומגנה את חייה העלובים. גסטון מצליח להימלט ופורץ למקום כדי להציל את הלן, אך שמחתם קצרה, מאחר שהצלבנים ובראשם הרוזן מגיעים למקום, ודורשים להרוג את גסטון, בחושבם כי גסטון הוא שהורה להתנקש ברוזן. הלן מתנגדת לאביה ולצלבנים, אך הוא תופס אותה ומושך אותה מהמקום.

תמונה שנייה - גרדום בכיכר ציבורית ברמלה

גסטון מובא אל הגרדום. שליח האפיפיור מודיע לו כי בעקבות פעולותיו הוא נידון למיתה משפילה. גסטון מתחנן לפחות למות בכבוד, אך המגן, הקסדה והחרב מושמטים לארץ בהשפלה.

מערכה רביעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - קצה מחנה הצלבנים

הנזיר רוז'ה מסתובב לבדו בקרבת המחנה. תהלוכה של צלבנים ונשים מתקרבת, ובתוכם הלן. התהלוכה נמשכת, אך הלן נשארת מאחור כאשר שליח האפיפיור מבקש מרוז'ה להתפלל עם אדם שנידון למיתה. גסטון מוצא החוצה, אך רוז'ה מסרב לתת לו את ברכתו, ובמקום זה הוא מוציא חרב ומורה לגסטון להניח את ידו על הקת במקום בו נוצר צלב ומורה לו לצאת ולהילחם למען האל.

תמונה שנייה - אוהל הרוזן

הלן ואזור ממתינות לשמוע את תוצאות הקרב על ירושלים. הן שומעות צהלות שמחה ותרועות ניצחון, כאשר הרוזן שליח האפיפיור מגיעים, ואחריהם גסטון, כאשר מסכת הפנים שלו סגורה. בעוד הם מהללים את גבורתו, הוא מגלה את זהותו ומודיע כי הוא מוכן להיות מוצא להורג. רוז'ה מוכנס פנימה פצוע פצעים אנושים. הוא מגלה את זהותו, ומבקש חנינה לגסטון, ומתוודה כי הוא היה זה שרצה להתנקש באחיו. הכל שמחים בגילוי האמת ובכבוד שהוחזר לגסטון. רוז'ה מעיף מבט אחרון על ירושלים ומת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירושלים בוויקישיתוף