לדלג לתוכן

לואיזה מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיזה מילר
Luisa Miller
מידע כללי
מלחין ג'וזפה ורדי
לבריתן סלבטורה קמאראנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מבוסס על מזימה ואהבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה איטלקית
מספר מערכות 3
מקום התרחשות העלילה גרמניה
תפקידים
  • הרוזן ולטר (בס)
  • רודולפו (טנור) - בן הרוזן
  • הדוכסית מאוסטהיים (מצו סופרן) - אחיינית של ולטר
  • ווּרְם (בס) - משרת של ולטר
  • מילר (בריטון) - חייל משוחרר
  • לואיזה (סופרן) - בת של מילר
  • לורה (מצו סופרן) - בת כפר
  • איכר (טנור)
  • מקהלות - כפריים, בני לוויה של הדוכסית, חיילים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיזה מילר (Luisa Miller), היא אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית של סלבטורה קמאראנו. האופרה מבוססת על מחזה מאת פרידריך שילר בשם "מזימה ואהבה" (גרמנית: Kabale und Liebe). הופעת הבכורה של האופרה הייתה בתיאטרון סן קרלו בנאפולי ב-8 בדצמבר 1849. אופרה זו מסווגת כאופרה מוקדמת של ורדי.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - כפר

אנשי הכפר נאספים סביב ביתה של לואיזה ביום הולדתה, על מנת לחגוג עמה. לואיזה שאוהבת את קרלו, מחפשת אותו בין הנאספים, אך לא מוצאת אותו. מילר, אביה של לואיזה מודאג מקרלו, מאחר שהוא זר בכפר. קרלו מופיע, והשניים שרים דואט ומביעים את אהבתם זה לזה. בהישמע קול הפעמון, נכנסים החוגגים לכנסייה. וורם שראה את המתרחש בין "קרלו" ללואיזה, נכנס בזעם ודורש ממילר את ידה של לואיזה, בטענה כי הוא כבר ביקש את ידה לפני שנה. מילר מסרב, בטענה כי התנאי להסכמתו הוא שלואיזה תאהב אותו (אריה: Sacra la scelta è d'un consorte, בחירת חתן היא מעשה קדוש). בעקבות תשובה זו, מגלה וורם למילר כי "קרלו" הוא בעצם רודולפו, בנו של הרוזן ולטר. מילר מביע את כעסו ודאגתו (Ah fu giusto il mio sospetto, הה, חשדותיי התאמתו!).

תמונה שנייה - טירת הרוזן

וורם מספר לרוזן כי רודולפו אוהב את לואיזה. הרוזן מתרגז ושולח את וורם להביא את רודולפו לפניו. הרוזן מביע את תסכולו (Il mio sangue la vita darei, הכל מאיר לי פנים, ורק הבן שלי מסב לי אכזבה). כשרודולפו מגיע, מודיע לו הרוזן כי הוא צריך לבקש את ידה של הדוכסית, בת דודתו. הדוכסית נכנסת, וכאשר נמצאים הם לבד מספר לה רודולפו כי הוא אוהב אחרת בתקווה שתבין לליבו, אך באהבתה אליו היא לא מסוגלת להבין (דואט: Deh! la parola amara perdona al labbro mio, סלח לשפתי על המילים המרות).

תמונה שלישית - בית מילר

מילר חושף בפני לואיזה את זהותו האמיתית של רודולפו. רודולפו מגיע מתוודה על שקריו, אך אומר כי אהבתו ללואיזה אמיתית היא. הוא כורע ברך לפניהם ונשבע כי ישא את לואיזה לאשה. הרוזן נכנס, ומצוה לאסור את מילר ולואיזה. רודולפו מנסה למנוע ממנו לעשות כן ומאיים לגלות לכל את הסוד על הדרך בה נתמנה אביו לרוזן. הרוזן מורה לשחרר את לואיזה.

מערכה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה ראשונה - בית מילר

כפריים באים לספר ללואיזה שאביה מובל בשלשלאות על ידי חיילי הרוזן. וורם נכנס ומאשר כי אביה מובל לגרדום, אך מציע לה להצילו בתמורה למכתב שתכתוב בו היא מצהירה על אהבתה לוורם, וכי פיתתה את רודולפו לשווא. נקרעת בין אהבתה לרודולפו לבין הרצון להציל את אביה (Tu puniscimi, O Signore, הענש אותי, הו אלוהים) כותבת את המכתב. וורם מזהיר אותה כי במידה ותישאל, עליה להצהיר כי כתבה את המכתב מרצונה החופשי. לואיזה מקללת את וורם (A brani, a brani, o perfido, הו, נבזה בוגדני) ושואלת את נפשה למות.

תמונה שנייה - טירת הרוזן

וורם וולטר נזכרים בדרך בה צברו את כוחם, כאשר רצחו את בן דודו של ולטר ופרסמו ששודדים רצחו אותו. ולטר מספר לוורם כי רודולפו יודע כי הם הרוצחים האמיתיים. השניים יודעים כי אם לא יפעלו יחד, סופם קרב (דואט:L'alto retaggio non ho bramato). הדוכסית נכנסת והם מציגים בפניה את המכתב, הם מכניסים את לואיזה לאשר את דברי המכתב לדוכסית.

תמונה שלישית - בחדרו של רודולפו

רודולפו מקבל את המכתב משליח שנשלח על ידי וורם, אך מספר לו כי לואיזה שלחה אותו בסתר לוורם, אך הוא בחר להביא אותו לרודולפו. רודולפו קורא את המכתב, ושולח לקרוא לוורם. רודולפו שר על הימים היפים שהיו לו עם לואיזה ומבכה את בגידתה (אריה: Quando le sere al placido). וורם נכנס, ורודולפו מזמין אותו לדו-קרב. בניסיון להימנע מהדו-קרב, יורה וורם באוויר ומחיש למקום את חיילי המשמר ואת הרוזן. הרוזן מציע לרודולפו לנקום בלואיזה באמצעות נישואין עם הדוכסית. רודולפו מסכים ביאושו (L'ara ol' avella apprestami, הכינו את הקבר או את המזבח).

מערכה שלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית מילר

חברותיה של לואיזה מודאגות בשל מצבה הנפשי המעורער והתנגדותה לאכול דבר מה. היא מביעה את רצונה למות. אביה חוזר מהשבי, והם מתחבקים בהתרגשות. לואיזה מוסרת למילר מכתב ומבקשת ממנו למסור אותו לנמען. מילר קורא את המכתב ומוצא כי הוא ממוען לרודולפו, בו לואיזה מספרת לו כי הם הופרדו על ידי מזימה. לואיזה מבקשת שימתין לה במקום בו הרשע אינו שולט. מילר נבעת, ומשכנע את לואיזה לא להתאבד, ולו רק בשבילו. היא מסכימה והם מחליטים לברוח בבוקר מהאזור. מילר הולך לישון, לואיזה מתפללת. רודולפו נכנס, ומוזג רעל לתוך קנקן שעל השולחן. הוא שואל את לואיזה אם היא כתבה את המכתב, כשהיא עונה בחיוב, הוא שותה מהמים המורעלים ונותן לה לשתות. רודולפו מספר ללואיזה ששניהם עומדים למות, כאשר היא רואה שאין לה מה להפסיד, היא מספרת הכל לרודולפו, שמתחרט על מעשה ההתאבדות/רצח. מילר מתעורר ומרגיע את ביתו שמתה בין זרועותיו. הרוזן ווורם נכנסים, רודולפו הורג את וורם בפגיון ומכריז שיהא זה עונשו, ויהא המוות שלו עצמו עונשו של הרוזן, ומתמוטט ומת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיזה מילר בוויקישיתוף