אליפות תל אביב הפתוחה בטניס

Tel Aviv Open
**אליפות תל אביב הפתוחה בטניס**
הסבב העולמי לגברים (ATP)
מיקום	רמת השרון, ישראל (1978-1996); תל אביב-יפו, ישראל (2022)
מקום הטורניר	אצטדיון קנדה (1978-1996); אקספו תל אביב (2022)
קטגוריה	ATP-250
משטח	משטח קשה
סך פרסים	303,000$ (1996)
	אתר רשמי של תחרות 2022

אליפות תל אביב הפתוחה בטניס היא טורניר טניס משולב בסבב ה-ATP-250 העולמי, היחיד שהתקיים בישראל. האליפות נערכה ברציפות בין 1978 ועד 1996, למעט בשנת 1982. מאז הופסקה נערכו מספר ניסיונות לקיים טורניר ATP-250 נוסף בישראל, בנוסף לטורנירי צ'לנג'ר שהתקיימו. ב-2022 הוכרז כי האליפות תשוב להתקיים ב-2022 בכוונה שתשוב באופן קבוע ושנתי לסבב ה-ATP-250.^[1]^[2]^[3]. בעקבות מלחמת חרבות ברזל בוטלה התחרות שהייתה אמורה להתקיים בנובמבר 2023^[4].

היסטוריה

1977-1996 אליפות תל אביב הפתוחה

האליפות הראשונה נערכה ב-1977, והייתה טורניר ה-ATP הראשון שנערך בישראל. האליפות נערכה במסגרת סבב צ'לנג'ר (אנ'), והאליפויות שנערכו לאחריה נערכו במסגרת סבב ATP-250. האליפות נערכה ברציפות בין 1978 ועד 1996, למעט בשנת 1982. כלל התחרויות נערכו על משטח קשיח באוויר הפתוח, ובאצטדיון קנדה ברמת השרון.^[^{דרוש מקור]}

למרות עריכתה ברמת השרון, התחרות בפועל נקראה "אליפות תל אביב הפתוחה". בשנים 1990 ו-1991 בלבד האליפות כונתה "אליפות ריקליס קלאסיק".^[^{דרוש מקור]}

טניסאים רבים השתתפו בתחרות, מישראל ומחו"ל. הטניסאי הישראלי עמוס מנסדורף הופיע בגמר חמש פעמים, וזכה ב-1987, מה שהופך אותו לישראלי היחיד שניצח באליפות. ג'ימי קונורס זכה בתואר הסינגלים האחרון שלו בקריירה באירוע ב-1989.^[^{דרוש מקור]}

1998-2016 אליפויות צ'לנג'ר

אחרי הפסקה של שנה, בשנים 1998–1999 נערכה תחרות במתכונת דומה אך במסגרת סבב צ'לנג'ר.^[^{דרוש מקור]} טורנירים נוספים במתכונת צ'לנג'ר נערכו ברמת השרון וברעננה במהלך העשור השני של המאה ה-21, וכונו אליפות ישראל הפתוחה בטניס.^[^{דרוש מקור]}

ניסיונות עריכת אליפות ATP-250 במאה ה-21

ביתנים 1 ו-2 של אקספו תל אביב, שאירחו את האליפות ב-2022.^[2]

האליפות תוכננה לשוב לסבב ה-ATP-250 בספטמבר 2014, אז תוכננה להתקיים ברמת השרון תחת השם "אליפות ישראל נגב הפתוחה" ולהחליף את אליפות סנקט פטרבורג הפתוחה באופן חד-פעמי, תוך בחינת האפשרות לערוך אותה באופן קבוע בישראל.^[5] בעקבות המצב הביטחוני והלחימה ברצועת עזה במסגרת מבצע צוק איתן בקיץ 2014 הכריז נשיא ה-ATP, כריט קרמודה, על ביטול הטורניר ועל תקווה "לחזור לתל אביב בשנה הבאה",^[6] אך בפועל לא התקיים מאז ואליפות סנקט פטרסבורג חודשה ב-2015. ביטול הטורניר הוביל לנזקים בסך 3 מיליון ש"ח לאיגוד הטניס בישראל.^[7]

ב-21 ביוני 2022, הוכרז על כוונה להשיב את אליפות ישראל הפתוחה בטניס לתל אביב במסגרת סבב ה-ATP-250 של 2022, כאליפות תל אביב ווטרג'ן הפתוחה,^[8] והפיכתו למסורת שנתית. את ארגון האליפות יזם איש העסקים מיכאל מירילשוילי, שצוותו השתתפו בארגון אליפות סנקט פטרבורג הפתוחה לפני ביטולה ב-2022 במקביל לפלישה הרוסית לאוקראינה,^[2]^[9] בשיתוף פעולה עם חברת ווטרג'ן .^[1] במסגרת ארגון הטורניר קיבלו מארגניה אישור מיוחד מה-ATP לערוך את האליפות באולם סגור, כך שיהיה ניתן להקל על הצופים בתחרות בחום הצפוי.^[2]^[10] בעקבות כך, נבחנה אפשרות עריכת התחרות באצטדיון קנדה המסורתי ברמת השרון שלשם כך דרש השקעה של כ-20 מיליון ש"ח. לבסוף נבחר אקספו תל אביב לאירוח האליפות בעלות נמוכה יותר של 8 מיליון ש"ח. במסגרת עלויות התחרות נאמר שיש כוונה לשלם תוספת לשחקנים המדורגים ב-10 המקומות הגבוהים בעולם על מנת שישתתפו בתחרות.^[2] ב-21 ביולי אותה שנה אישרו מארגני סבב ה-ATP במכתב רשמי על אישור התחרות, ועל תאריכיה בין 25 בספטמבר ועד 2 באוקטובר 2022.^[3] התחרות חודשה ב-2023 לשנה שנייה ברציפות^[11], אך בוטלה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל^[4].

שיאים

האליפות מחזיקה בשיא ה-ATP עבור הזוכה הצעיר ביותר באירוע ATP, ארון קריקסטיין בתחרות ב-1983, בגיל 16, חודשיים ו-13 ימים.^[12]

שיא זכיות ליחידים

מקום	שם הטניסאי	מספר זכיות	שנות זכייה
1	ארצות הברית בראד גילברט	3	1985, 1986, 1988
2
	הולנד טום אוקר	2	1978, 1979
	ארצות הברית ארון קריקסטיין	2	1983, 1984

משחקי הגמר

יחידים

שנה	זכייה	אלוף	סגן אלוף	תוצאת משחק הגמר
1978	25,000$	הולנד טום אוקר	אוסטריה פיטר פייגל	6-7, 6-4, 6-2
1979	50,000$	הולנד טום אוקר (2)	שוודיה פר הרטקוויסט	6–4, 6–3
1980	50,000$	ארצות הברית הרולד סולומון	ישראל שלמה גליקשטיין	6–2, 6–3
1981	75,000$	ארצות הברית מל פרסל	שוודיה פר הרטקוויסט	6–1, 6–1
1982	לא התקיים
1983	75,000$	ארצות הברית ארון קריקסטיין	גרמניה כריסטוף זיפף	7–6, 6–3
1984	75,000$	ארצות הברית ארון קריקסטיין (2)	ישראל שחר פרקיס	6–4, 6–1
1985	80,000$	ארצות הברית בראד גילברט	ישראל עמוס מנסדורף	6–3, 6–2
1986	85,000$	ארצות הברית בראד גילברט (2)	ארצות הברית ארון קריקסטיין	7–5, 6–2
1987	89,400$	ישראל עמוס מנסדורף	ארצות הברית בראד גילברט	3–6, 6–3, 6–4
1988	95,000$	ארצות הברית בראד גילברט (3)	ארצות הברית ארון קריקסטיין	4–6, 7–6, 6–2
1989	100,000$	ארצות הברית ג'ימי קונורס	ישראל גלעד בלום	2–6, 6–2, 6–1
1990	125,000$	ברית המועצות אנדריי צ'סנוקוב	ישראל עמוס מנסדורף	6–4, 6–3
1991	125,000$	מקסיקו לאונרדו לאוואלה	איחוד דרום אפריקה כריסטו ואן רנסבורג	6–2, 3–6, 6–3
1992	130,000$	ארצות הברית ג'ף טרנגו	צרפת סטפן סימיאן	4–6, 6–3, 6–4
1993	175,000$	איטליה סטפנו פסקוסולידו	ישראל עמוס מנסדורף	7–6, 7–5
1994	250,000$	דרום אפריקה וויין פריירה	ישראל עמוס מנסדורף	7–6, 6–3
1995	250,000$	סלובקיה יאן קרושלק	ספרד חאווייר סאנצ'ס	6–3, 6–4
1996	303,000$	ספרד חאווייר סאנצ'ס	דרום אפריקה מרקוס אונדרוסקה	6–4, 7–5
1997-2021	לא התקיים
2022	$1,019,855^[13]	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	קרואטיה מרין צ'יליץ'	6-3, 6-4
2023