אלכסנדר אלכסנדרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר אלכסנדרוני
אלכסנדרוני, ינואר 1971
אלכסנדרוני, ינואר 1971
לידה 11 בספטמבר 1903
ורשה, ארץ הוויסלה (כיום פולין)
פטירה 18 באוקטובר 1971 (בגיל 68)
המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, רמת גן
תאריך עלייה מרץ 1935
שם לידה אלכסנדר אלכסנדרוביץ'
מדינה ישראל
עיסוק עיתונאי, עורך
מעסיק מעריב, ידיעות אחרונות, חדשות הספורט, קול ישראל, הבקר, העולם הזה, הגלגל, ג'רוזלם פוסט
תחום סיקור ספורט
בת זוג סימה לוי
מספר צאצאים 1

אלכסנדר אלכסנדרוני (אלכסנדרוביץ') (11 בספטמבר 1903[1]18 באוקטובר 1971, כ"ט בתשרי ה'תשל"ב) היה עיתונאי ועורך ספורט ישראלי יליד פולין, מחלוצי ובכירי עיתונאי הספורט בישראל. עורך הספורט של העולם הזה, חדשות הספורט, ידיעות אחרונות, מעריב וקול ישראל וממייסדי אגודת העיתונאים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' נולד ב-11 בספטמבר 1903[1] בוורשה, ארץ הוויסלה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום במדינת פולין) לשמואל אלכסנדרוביץ', בעל בית חרושת למשקאות ממשפחת רבנים ומלכה לבית מלובנצ'יק ממשפחת רבנים גם כן. הוא למד בבית הספר תיכון בוורשה ובמשך שנתיים בבית הספר הגבוה לכלכלה – במחלקת העיתונות של בית הספר.[2][3]

הוא היה כתב ספורט בעיתון "פשגלונד ספורטובי" והיה ממייסדי ועורך המשנה של שבועון הספורט "ספורטצייטונג". בנוסף היה עורך הספורט של עיתון "נובה סלובו" בוורשה. עוד בפולין היה חבר הנהלת מרכז המכבי ומנהל מחלקת העיתונות וההסברה של תנועת המכבי בפולין.[2][3]

אלכסנדרוביץ' עלה לארץ ישראל במרץ 1935, הצטרף והיה חבר בארגון ההגנה ועברת את שמו לאלכסנדרוני. בארץ ישראל הוא החל לעבוד כעיתונאי ספורט ועורך והיה מייסד מדורי הספורט של העיתונים "הבקר", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו-"ג'רוזלם פוסט". עורך מדור הספורט של השבועונים "הגלגל" ו-"העולם הזה" וברדיו תחילה ב-"קול ירושלים" ולאחר מכן ב-"קול ישראל". הוא הקים בשנת 1958 עם נחמיה בן אברהם את תוכנית הספורט הראשונה ברדיו, "ממגרש הספורט". הוא ערך את התוכנית, וגם נהג להקריא תוצאות ספורט מרחבי העולם.[4][5]

בשנת 1954 נמנה בין שבעת מייסדיו של עיתון הספורט הפופולרי "חדשות הספורט".[2][3]

אלכסנדרוני היה חבר פעיל בתנועת מכבי בארץ ישראל והיה חבר הנהלת מרכז המכבי בישראל, הוועד הפועל של מכבי העולמית ומנהל העיתונות והרדיו של שלוש מכביות בישראל.[6] הוא השתתף בכל הכינוסים והקונגרסים של תנועת המכבי בישראל וברחבי העולם. בנוסף היה חבר בוועד תל אביב של עיתונאי הספורט בישראל, הוועד הפועל של הוועד למען החייל וממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב.[2][3]

ביולי 1971 ראה אור ספר היובל של תנועת "המכבי" בהוצאת הסתדרות עולמית "מכבי" ובעריכתו של אלכסנדרוני.[7]

חיים אישיים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 התחתן אלכסנדרוני עם סימה לוי ולהם נולדה בת, ליאורה. בשנת 1969 לקה אלכסנדרוני בהתקף לב שממנו הצליח להתאושש ולחזור לפעילות, אך אז גילה כי הוא חולה בסרטן. אלכסנדר אלכסנדרוני הלך לעולמו ב-18 באוקטובר 1971 במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.[3][2] הוא הובא למנוחות למחרת בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.[8]

לרגל המכביה התשיעית ביולי 1973 ובמלאת שנה למותו, הודיעה תנועת מכבי העולמית על חלוקת פרס בסך 1,500 לירות שישא את שמו של אלכסנדרוני, פרס בו זכה עיתונאי "מעריב", ישעיהו פורת.[9][10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר אלכסנדרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]