אלכסנדר היסלופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר היסלופ
Alexander Hislop.jpg
לידה 1807
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1865 (בגיל 58 בערך)
ארברואת', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר היסלופ (1807 - 13 במרץ 1865) היה כומר בכנסייה החופשית הסקוטית. נודע בביקורתו על הכנסייה הקתולית הרומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר נולד וגדל בעיר דנס במחוז ברקוויקשייר בסקוטלנד. הוא היה בנו של סטיבן היסלופ (נפטר בשנת 1837) בנאי במקצועו, ואחד מזקני  קהילה בכנסיית Presbytery of Relief. אחיו של אלכסנדר נקרא גם הוא סטיבן היסלופ (חי בין השנים 1817-1863).  נודע בזמנו כמיסיונר להודו וחוקר טבע.

במשך זמן מה היה מורה בקהילה בעיר ויק במחוז קייטנס. בשנת 1831 הוא נשא לאשה את ג'יין פירסון. למשך זמן מה היה העורך של העיתון Scottish Guardian (השומר סקוטי). כמתלמד לכמורה וזקן בקהילה הוא הצטרף לכנסייה החופשית של סקוטלנד (זרם נוצרי בסקוטלנד שהתפצל מן הכנסייה הסקוטית) בהתפצלות של 1843. הוא הוסמך בשנת 1844 בכנסייה החופשית המזרחית, בעיירת החוף המזרחי בסקוטלנד, אברובה, שבה הפך בשנת-1864 לבכיר זקני הקהילה. הוא נפטר משבץ מוחי בתוך שנה לאחר שהיה חולה במשך כשנתיים.

הוא כתב מספר ספרים, המפורסם ביניהם הוא הספר "The Two Babylons" שתי הבבליות.[1]

שתי הבבליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר The Two Babylons ("שתי הבבליות")[1] פורסם לראשונה ב-1853 כחוברת, מאז תוקנה והורחבה מספר פעמים עד שפורסמה כספר בשנת 1858.

בספר זה טען היסלופ שהכנסייה הקתולית היא כת מיסטית של פולחן בבל, ושהיא פגאנית, ואילו הפרוטסטנטים עובדים את ישו האמיתי ואת האלוהים האמיתי. הוא האמין כי מנהגים קתוליים דתיים הם פולחנים פגאניים שהוטמעו בנצרות האמיתית בתקופת שלטונו של קונסטנטין. בשלב זה, המיזוג בין דת המדינה הרומית לבין פולחן האם והילד הועבר לנצרות, תוך שילוב של דמויות נוצריות עם המיתולוגיה הפגאנית. שמה של האלילה הוסב למרי (מרים אם ישו), ושמו של ישו הוסב לשמו של Jupiter-Puer, או "יופיטר הנער".

היסלופ האמין כי האלילה, ברומא נקראה ונוס או פורטונה, היה שמה הרומאי של האלילה הבבלית העתיקה יותר כת של אישתר (Ishtar), שמקורותיה החלו עם אישה בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות בשם סמירמיס.

על פי היסלופ, סמירמיס הייתה אישה יפה ביותר, שילדה לו בן בשם תמוז, שימשה כמלכה, אשתו של נמרוד המייסד של בבל והדת שלה, והושלמה (כאלילה) דרך לידת בתולים מזויפת. מאוחר יותר, נהרג נמרוד, סמירמיס, שהייתה בהריון ממנו, טענה שהילד הוא לידה מחדש/גלגול של נמרוד.

היסלופ ניסה להראות כי פולחן סמירמיס התפשט ברחבי העולם, שמה השתנה בהתאם לתרבות והשפה. במצרים היא הייתה איזיס, ביוון ורומא היא נקראה ונוס, דיאנה, אתנה, וכן הלאה בשורה שלמה של שמות אחרים, אך תמיד התפללו אליה, עבדו אותה, היא שימשה כמרכז לפולחן ואמונה שהייתה מבוססת על דת המסתורין של בבל העתיקה. על פי היסלופ, קונסטנטינוס על אף שטען שהמיר את דתו לנצרות, היה ונשאר עובד אלילים, אך שינה את שמות האלילים והאלילות לשמות נוצריים כדי למזג את שתי הדתות לאחת, לצרכים הפוליטיים שלו.

אימוצו של קונסטנטינוס את המסורת הפגאנית הזו, הייתה נקודת מפנה עבור הנצרות הקדומה. בשנת 313, הפיק קונסטנטינוס את החוק המכונה הצו של מילאנו, שהפך את עבודת האל הנוצרי לחוקית. הקיסר הפך לפטרון הגדול של הכנסייה, וקבע תקדים למיקומו ההיררכי של הקיסר בתוך הכנסייה ואת הרעיון של האורתודוקסיה (דבקות ברעיונות, הלכות והחלטות שנקבעו וקבעו את דרך הפולחן הנוצרי הקדום), העולם הנוצרי, הועידות האקומניות, סדר שנשמר במשך מאות שנים, כדת המדינה והכנסייה של האימפריה הרומית.

ספרים שנכתבו על ידי אלכסנדר היסלופ[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • Christ's Crown and Covenant: or national covenanting essentially connected with national revival (Arbroath and Edinburgh, 1860)
  • Infant Baptism, according to the Word of God and confession of faith. Being a review, in five letters, of the new theory of Professor Lumsden, as advocated in his treatise entitled, "Infant baptism: its nature and objects." (Edinburgh, 1856)
  • The Light of Prophecy let in on the dark places of the Papacy (exposition of 2 Thess 2: 3–12) (Edinburgh, 1846)
  • The Moral Identity of Babylon and Rome (London, 1855)
  • The Red Republic; or Scarlet Coloured Beast of the Apocalypse (Edinburgh, 1849)
  • The Rev. E.B. Elliott and the "Red Republic" (Arbroath, circa 1850)#
  • The Scriptural Principles of the Solemn League and Covenant : in their bearing on the present state of the Episcopal churches (Glasgow, 1858)
  • The Trial of Bishop Forbes (A lecture delivered in East Free Church, Arbroath) (Edinburgh, 1860)
  • Truth and Peace (in reply to a pamphlet, entitled "Charity and mutual forbearance" by "Irenicus") (Arbroath, 1858)
  • The Two Babylons; or, the Papal Worship proved to be the worship of Nimrod and his wife (Edinburgh, 1853 & 1858)
  • Unto the Venerable the General Assembly of the Free Church of Scotland : the petition of the undersigned (relates to James Lumsden on "Infant Baptism": Hislop was head signatory of this petition) (Edinburgh, 1860)

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Ewing, William: Annals of the Free Church of Scotland 1843–1900 (Edinburgh, 1914)
    • The Monthly Record of the Free Church of Scotland, 1 April 1865, Obituary
    • Smith, George: Stephen Hislop, Pioneer Missionary & Naturalist in Central India from 1844 to 1863 (London, 1888)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Works by Alexander Hislop at Project Gutenberg
  • Works by or about Alexander Hislop at Internet Archive
  • The Two Babylons by Alexander Hislop (online)
  • Ralph Woodrow, The Babylon Connection?, 1997, ISBN 0-916938-17-4 (critique from former advocate).
  • Genealogical page on Jamie Hayter's family history site Note: shows different date of birth for Alexander Hislop - clarification being sought

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Rev. Alexander Hislop, The two Babylons, The worship of Nimrod and his wife., Presbyterian Free Church of Scotland, published in 1853