אללה אסלאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אללה אסלאם היא סדרה דוקומנטרית מקורית שנוצרה על ידי הבמאי דוד דרעי וצבי יחזקאלי. ארבעת פרקי הסדרה שודרו לראשונה בערוץ 10 בחודש ספטמבר 2012. הסדרה הוצגה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם הוקרנה לראשונה, תחת השם: "החצר האחורית של אירופה".

"אללה אסלאם" מתחקה אחר המוסלמים החדשים והוותיקים של אירופה, הנמצאים בעינה של סערה חברתית, פוליטית ודתית שמעוררת עניין רב בעולם כולו. המפגש בין התרבויות השונות עמוס במטענים היסטוריים כבדים ובלהט דתי ולאומני. בתוך כך, בוחנת הסדרה את תעשיית ההפחדה מהאסלאם באירופה ואת הקשר של תופעה זו לעליית הימין הקיצוני באירופה כולה. בין היתר מתמודדת "אללה אסלאם" עם שורשי החששות שמציפה עליית האסלאם: תעשיית הגירת המוסלמים החוקית והלא חוקית, ההקצנה הדתית והטרור שמכה בבטן הרכה של אירופה.

צבי יחזקאלי, עיתונאי חדשות 10, שצבר מומחיות בכל הקשור לערבים והאסלאם במזרח התיכון, נכנס לדמות של עיתונאי פלסטיני ונוסע לבחון מקרוב את המתרחש בחצר האחורית של אירופה. ההכנות לקראת יציאתו למסע כוללים כניסה לדמות ולסיפור כיסוי שיאפשרו לצוות הסדרה לחדור לרחוב המוסלמי האירופאי תוך תיעוד הסיכון שצוות הסדרה נתקל בו באזורים בדלניים. הסדרה מגיעה למדינות שבהן ההתמודדות עם האסלאם בולטת מבחינות מגוונות: שוודיה, הולנד, צרפת, גרמניה, בלגיה, אנגליה ומדינות נוספות. את המוזיקה לפתיח ולכל ארבעת פרקי הסדרה כתב יונתן בר גיורא.

"פורום היוצרים הדוקומנטריים" בישראל בחר בסדרה לאחת מחמש סדרות התעודה הטובות לשנת 2012.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 - בדלנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק משמעותי באסלאם האירופאי – צעירים, כמו גם ותיקים - מעדיף את הבדלנות על פני ההשתלבות במדינות אירופה אליהן היגר. גם המדינות האירופאיות הקולטות את המהגרים מעודדות בדלנות כאשר הן משכנות את המהגרים המוסלמים בסלאמס – שכונות עוני צפופות שבהן גואה הפשיעה, האבטלה והחיבור לדת הקיצונית. אך בשני הצדדים ישנה התחושה כי ההתנהלות ביומיום היא של "מדינה בתוך מדינה" - מדינת אסלאם דתית בתוך מדינה אירופאית דמוקרטית. איך נראית ההתנגשות היומיומית בין ערכי המערב לאלה של האסלאם?

פרק 2 - חוקי האל או חוקי המדינה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יצליחו הפעילים למען החלת ה"שריעה" [ההלכה האסלאמית] לחזק את מקומה של השריעה על חשבון חוקי המדינה והדמוקרטיה האירופאית? מאז החליטה אנגליה לתת תוקף חוקי להחלטות השריעה נפוצו בתי הדין הדתיים במדינה כפטריות אחר הגשם.

בשכונות מהגרים רבות אליהן מגיע צוות "אללה אסלאם" - בפריז, בהולנד ובאנגליה - נחשפות תופעות של העדפת חוקי השריעה והתעלמות מהחוק המקומי. איך נראה בית משפט שריעה? מי מגיע אליו? איך הפכו היכלי הצדק הדתי לקוראי תיגר על הערכים האירופאים והזמינו זעם אירופאי הדורש להגביל את הדת המוסלמית במרחב הציבורי. במקביל, מביאה הסדרה את הצד השני של המתרס - רצונה של אירופה לייצר שינוי חוקתי ולהגביל את האסלאם. אחת הדוגמאות הבולטות לחיכוך בין האוכלוסיות היא התפילות הנערכות בימי שישי ברחובות - בצרפת אסרו את תפילות המוסלמים ברחובות, לאחר שהפכו לעניין מעורר מחלוקת במדינה. זו הדוּגמה הבולטת ביותר לנראות הדתית-מוסלמית בקרב ההמון האירופאי. הדבר עורר עימותים בשל מה שמכנים עוברי אורח במקום 'השתלטות על המרחב האירופאי'. בנוסף - מתאר הפרק את תופעת ההתאסלמות האירופאית המתרחבת ובמעמד הנשים המוסלמיות שהיגרו לאירופה.

פרק 3 - טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מתמודדת אירופה יותר ויותר עם תופעת ההקצנה הדתית, שמביאה – ביעדים רבים באירופה לתסיסה והתגרות בשלטון החוק. זהו מסע אל הדור הצעיר החווה משבר זהות חריף, ונשאב לתוך ההקצנה הדתית ובמקרים מסוימים גם אל פעילות תאי טרור. משבר הזהות תוקף במיוחד את בני הדור הצעיר בחברה המוסלמית ומציף דילמות חריפות של "מזרח מול מערב": עד כמה להיטמע בתוך האירופאיות, או להישאב להקצנה הדתית מבית? מידת הצלחתה של מערכת החינוך לשכנע את בני הנוער בנחיצותו של המודל הדמוקרטי – אל מול המציאות השמרנית שהם חווים מבית.

רדיקליות והקצנה דתית: מסגדים שמכשירים פעילויות הסתה וטרור ומעודדים הקצנה דתית בקרב המוסלמים והביטוי שלה בטרור מוסלמי. העיר לוטון, למשל, השוכנת לרגלי לונדון – הפכה לאחד ממעוזי הטרור של אירופה כולה – הדבר הפך רשמי כאשר דלף דו"ח של שירות המודיעין הבריטי שחשף כי הממשל מכיר בכך שלוטון הפכה לתא הטרור האסלאמי המפותח ביותר באנגליה. הסדרה מגיעה ללוטון בניסיון לחדור אל המוקדים שבהם מתקיימים תאי הטרור, בין היתר למסגד רדיקלי המוגדר כאחד הרדיקלים ביותר במדינה כולה (ופועל במסווה של "מרכז דת אסלמי") ממנו שולחו טרוריסטים לפיגועי הטרור שהפתיעו את לונדון ב-2005. מה הפך דווקא את העיירה הפרברית הזו לכר פורה ונוח לפעילות טרוריסטית אסלאמית? במסגדים רבים אחרים שמקיפים את "המרכז הדתי" פוגשת "אללה אסלאם" מתפללים שמעידים בהיחבא על הפעילות האסורה שממשיכה להתקיים בלוטון, תחת עינם הפקוחה של השלטונות הבריטיים.

בצרפת, בהולנד, באנגליה ובשוודיה פוגשים יוצרי הסדרה בבני נוער – ונחשפים למשבר זהות חריף שפוקד אותם, כאשר הם נדרשים לשאלות דתיות ואזרחיות הכרוכות בזהותם הסבוכה. מי הם? למי ניתנת נאמנותם? איך היו רוצים לראות את אירופה בעתיד? הדוגמה הבולטת הינה בבית הספר התיכון במלמו: עד לפני שנים ספורות היה המוסד החינוכי שוודי לחלוטין, וכעת כ-80 אחוז מתלמידיו הינם מוסלמים המתגוררים בשכונת הפשיעה רוזן-גארד.

פרק 4 - יהדות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך נקשרים היהודים החיים באירופה להתנגשות ההולכת ונרקמת בין האוכלוסייה המוסלמית ובין האירופאים? האם האנטישמיות מחריפה כתוצאה מהתהליכים האלה? המושג הרווח באירופה הוא "אנטישמיות חדשה" והוא נולד הודות לתופעה לפיה האסלאם באירופה רואה ביהודי אירופה – גם אם הם לא מחוברים בעמדותיהם או ברגשותיהם למתרחש בישראל – כאשמים ב"פשעים נגד העם הפלסטיני".

בשוודיה, בלונדון, בצרפת ובהולנד – פוגשים יוצרי הסדרה דוגמאות עדכניות לאנטישמיות מודל 2012 הזוקפת קומה בעיקר נוכח פעולות תוקפניות של צה"ל בשטחים. כך, למשל, בימי מבצע "עופרת יצוקה" (והרבה אחריה) התקיימו הפגנות אלימות ועוינות שגרמו ליהודים רבים, שאינם מזדהים עם פעולות צה"ל וממשלת ישראל, להיות מותקפים מילולית ופיזית.

בתוך כך, עוסק הפרק גם בתופעת הימין הקיצוני אשר מחבק את יהודי אירופה. ארגונים ומפלגות מהימין הקיצוני, שמוטרדים מהתפשטות האסלאם ביבשת ופועלים להצר את צעדיו – מוצאים את עצמם תומכים דווקא ביהודים. אחת הדוגמאות הבולטות היא מפלגת הימין הקיצוני בשוודיה "SD", שבאופן מפתיע נלחמת את מלחמתם של היהודים בשוודיה, שסובלים מאנטישמיות קיצונית. אחד מחברי המפלגה בפרלמנט הוא אף יהודי. אלא שתחקיר של הסדרה אודות המפלגה חושף כי בעברה פעלה בשיתוף עם הנאציזם הגרמני ועם תפיסות נאו-נאציות עכשוויות.

"באירופה של ימינו - מתרחש תהליך היסטורי מרתק", טוענת הסדרה, "יש את זה שעולה ויש את זה שיורד. היסטורית – המוסלמים של היום באירופה הם היהודים של אירופה במאה הקודמת[דרושה הבהרה]. החשדנות והעוינות כלפיהם דומים. מבחינה זו, 'הבעיה היהודית', עדיין קיימת מתקיימת על אש קטנה ומתפרצת מפעם לפעם מסיבות מסוימות – אך היא מצויה בעמדת המתנה משום שכעת "הבעיה המוסלמית" מטרידה הרבה יותר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

IMDB Logo 2016.svg "אללה אסלאם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)