צבי יחזקאלי
 | |
| יחזקאלי בינואר 2013 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1970 (בן 51) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | zviandarabdesknews13 |
  | |
צבי (צביקה) יחזקאלי (נולד בט"ו באב ה'תש"ל, 17 באוגוסט 1970) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ראש הדסק לענייני ערבים של "חדשות 13".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאלי נולד בירושלים, כבן בכור מתוך שלושה, להורים שעלו לישראל מעיראק. אביו היה בעל חברה למכוניות גרירה, ואמו עבדה במשרד החברה. את שירותו הצבאי עשה ביחידת מורן[1].
לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כמאבטח שב"כ במשך שבע שנים בשגרירויות ישראל בחו"ל ובטיסות ובמקביל, למד בבית הספר לתקשורת ועיתונאות "כותרת" באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו ב"כותרת", יצא צה"ל מן הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון ולכן נאסר על החיילים ששרתו בגלי צה"ל להיכנס אליהן. אחד המורים של יחזקאלי הודיע לו שבגלי צה"ל מחפשים אזרח שימלא את תפקיד הכתב לענייני שטחים, והוא התקבל לתפקיד. בנוסף, עבד בערוץ הראשון של הטלוויזיה, שם הכין כתבות מגזין ל"יומן".
במסגרת עבודתו בשב"כ, היה בין מאבטחיו של שמעון פרס לאחר רצח רבין למשך שלושה חודשים[2]. עם סיום עבודתו בשב"כ ותחילת העבודה בגל"צ, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת החוג המשולב לתקשורת ולימודי המזרח התיכון. אז למד לראשונה את השפה הערבית. בהמשך, סיים יחזקאלי תואר שני בחוג למזרח התיכון.
בשנת 2002, כאשר הוקם ערוץ 10, הצטרף ל"חדשות 10" כראש הדסק לענייני ערבים. במסגרת התוכנית "לונדון את קירשנבאום" המשודרת בערוץ, מגיש יחזקאלי פינה על "העולם הערבי", שבה הוא מביא סיפורים מהמזרח התיכון וארצות ערב בפרט. סגנון סיקורו את העולם הערבי שונה מזה של פרשנים ותיקים יותר. בקיץ 2007 הושעה יחזקאלי למספר חודשים מ"חדשות 10" לאחר שהציע את מועמדותו להחליף את גדי סוקניק בחדשות ערוץ 2. בנובמבר 2007 חזר לשדר ב"חדשות 10".
בין השנים 2009–2010 הגיש בערוץ 10 את התוכנית "חבר לנפש" יחד עם הרב ארז משה דורון. בשנים 2012–2013 הגיש בגלי צה"ל מדי יום ראשון את "ציפורי לילה שקופות", מסע אל הנפש בהתבוננות יהודית מקורית, יחד עם גידי דבוש, מוזיקאי ומטפל בנפש.
בשנת 2014 החל להגיש את תוכנית הראיונות "נקודה טובה" העוסקת ביהדות ורוחניות בערוץ 20.
אחרי מות אהוביה סנדק, "נער גבעות" שנהרג בהתנגשות רכב משטרה ברכבו, החל יחזקאלי לפרסם, מדי שבוע, סרטון בנושא התנ"ך כחלק מ"מיזם רוח דוד".
סדרות דוקומנטריות בערוץ עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 שודרה בערוץ 10 הסדרה הדוקומנטרית "אללה אסלאם", שיצר וביים דוד דרעי. בפרקי הסדרה, התחזה יחזקאלי למוסלמי המשוטט במדינות אירופה וסיקר את תופעת האסלאמיזציה של אירופה דרך ראיונות של מוסלמים תושבי אותן מדינות. בשנת 2014 לאור עלייתה של המדינה האסלאמית במזרח התיכון, יצא יחזקאלי למסע עיתונאי נוסף באירופה ובישראל, שהוליד סדרת כתבות בשם "איום דאעש", כדי להתחקות אחר גורם המשיכה של הארגון הרצחני המתבטא בהתגייסות של צעירים מוסלמים מאירופה למלחמה לצד המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק.
יחזקאלי המשיך לסקור את ארגון המדינה האסלאמית: ב-2015 יצא סרטו "היג'רה" (ייד'), ב-2016 יצאה סדרת הכתבות "דאעש: הדור הבא"[3] וב-2017 שודרה סדרת הכתבות "וידויים מדאע"ש".
מ-30 בינואר עד 6 במרץ 2018 שודרה הסדרה "בזהות בדויה", בת שישה פרקים, בה יחזקאלי "מסתערב" בין ארגוני הדעוה והאחים המוסלמים במדינות המערב על מנת לגלות את מטרתו של האסלאם הקיצוני, שאינו פועל באופן אלים, אלא באמצעות "הדעוה" כדי להשתית את האסלאם על כל העולם[4].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 במרץ 2008 נישא למיטל כהן, שעבדה כפרסומאית עד שחזרה בתשובה. יחד עם מיטל, התקרב יחזקאלי למסורת היהודית ולהגותו של רבי נחמן מברסלב, וחזר בתשובה. הוא מגדיר עצמו כאדם דתי[5].
יחזקאלי חזר בתשובה בעקבות מפגשיו הטעונים עם הפלסטינים ובעיקר עם המחבל זכריא זביידי. אחד מביקוריו אצל זביידי בג'נין התרחש לאחר חיסול של סגנו של זביידי. המחבלים החליטו להרוג את העיתונאי הישראלי הראשון שיפגשו בו. יחזקאלי ניצל מרצח לאחר שזביידי ירה לעברו[6][5].
בני הזוג מתגוררים בבת עין ולהם שבעה ילדים[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי יחזקאלי, ברשת החברתית פייסבוק- צבי יחזקאלי, באתר חדשות 13
- רותה קופפר, נסראללה ואני, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
- הדס בשן, הוא ניצח, באתר ynet, 23 באוגוסט 2006
- ניר גונטז', יחזקאלי עובר ערוץ, באתר nrg, 17 באוגוסט 2007
- גוני נוי, "לומד להיות אבא": בגובה העיניים עם צבי יחזקאלי, באתר nrg, 30 בנובמבר 2011
- רבקי גולדפינגר, עם ציצית בלב המסגד, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2014
- רחלי מלק בודה, "למרות שחזרתי בתשובה, אני לא חביב המגזר", באתר nrg, 9 באפריל 2015
- ערן סויסה, המפיק שלי אמר לי: זהו, נגמר הסיפור שלנו. ישימו אותנו בכלא הטורקי, ואף אחד לא יוציא אותנו מפה", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2018
רז שכניק, "זכריה זביידי ירה מעל הראש שלי ואמר, 'אמרתי לך לא לבוא לפה'. תהליך החזרה בתשובה שלי התחיל ממנו", באתר "ידיעות אחרונות", 5 במרץ 2018- רפאלה גויכמן, "פאודה גרסת המציאות" והגילוי הנאות שנעדר מהתחקיר של צבי יחזקאלי, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2021
- דביר עמר, הפרשן צבי יחזקאלי והרב יהושע שמידט בפרויקט אחדות מיוחד לחג הסוכות, בעיתון בשבע
צבי יחזקאלי בסיפור אישי מרתק, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 43:12)- ערן סויסה, "אם נהיה מדינה מכאיבה וקשה כלפי מי שפוגע בה - גם הנגב יתיישר", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי יחזקאלי: ככה הרבי נחמן היה רוצה אותי, באתר ynet, 16 בספטמבר 2013
- ^ רז שכניק, פינג-פונג, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 9 במרץ 2018
- ^ צבי יחזקאלי, דאע"ש הדור הבא: הילדים של המדינה האסלאמית, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 ביולי 2016
- ^ צבי יחזקאלי: "הרגשתי חובה להציג לאן האסלאם צועד בעתיד", באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2018
- ^ 1 2 רחלי מלק-בודה, חזון יחזקאלי, המגזין "מוצש" של מקור ראשון, 3 באפריל 2015
- ^ אלי רוטמן, ההצגה של "המחזיר בתשובה" זכריה זביידי, באתר כיכר השבת, 20 במאי 2019
- ^ ערן סויסה, ילד שישי לצבי יחזקאלי, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2018