אל-חארה
 | |
| תל אל-חארה למרגלותיו המזרחיים שוכנת אל-חארה, כפי שהוא נראה מרמת הגולן. | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | דרעא |
| נפה | א-סנמין |
| גובה | 950 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 17,172[1] (2004) |
| קואורדינטות | 33°03′N 36°00′E / 33.05°N 36°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
אל-חארה (בערבית: الحارة), ידועה גם בשם חירבת אל-חארה, היא עיירה בסוריה הנמצאת בנפת א-סנמין, במחוז דרעא בדרום סוריה. העיירה שוכנת בחבל חורן, 37 ק"מ מצפון לעיר דרעא, מזרחית לביר אל-עג'ם ולרמת הגולן (12 ק"מ מזרחית לקו הסגול, מול אלוני הבשן). במפקד האוכלוסין בשנת 2004 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוריה מנתה אוכלוסיית העיר 17,172 נפש.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1596 אל-חארה הופיעה במרשם המיסים העות'מאני בשם חאן, באזור המנהלי של ג'אידור ובסנג'ק חורן. אוכלוסיית העיר אותה עת הייתה כולה מוסלמית והיו בה 50 משקי בית ו-25 רווקים. תושבי העיר שילמו מס בשיעור קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עזים, ודבש; בנוסף להכנסות מזדמנות. סך כל המס שנגבה בעיר היה 36,638 אקצ'ה, מחציתו הועברה לוואקף.[2]
בשנות ה-70 של המאה ה-19 גוטליב שומאכר ביקר באל-חארה ודיווח כי זולת שתי משפחות ערביות נוצריות קטנות שמוצאן בדמשק, שאר אוכלוסיית היישוב, אשר מנתה כ-500 איש, הייתה כולה מוסלמית. התושבים היו פלאחים אשר מקורם היה בערים הסמוכות, זימרין וג'אסם, שהתיישבו בקרב נוודים בדואים מן האזור. רבים מן הבדואים המשיכו לרעות את צאנם בשדות סביב אל-חארה. בכפר היו 126 בתי מגורים, רובם בנויים באבן. הכפר עצמו היה בנוי בשיפולים המזרחיים של תל געשי, תל חארה. באותה תקופה היה שטחה של אל-חארה סלים פריג' מביירות ואת שטחי החקלאות ניהל יוסוף אפנדי מנסור חאטים בשליחותו של פריג'. הקרן לחקר ארץ ישראל מצאה סמוך למסגד המקומי אבני בנייה עתיקות אשר שמשו לבניית חנות הכפר, ודומות לממצאים אחרים מן התקופה הביזנטית שנמצאו בחבל חורן.[3]
מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מתושבי אל-חארה השתתפו בגל המחאות נגד משטרו של בשאר אל-אסד בשנים 2011–2012 בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. ארגון האופוזיציה, הארגון הלאומי לזכויות אדם בסוריה, דיווח כי 13 אנשים נהרגו על ידי הצבא הסורי במהלך הפגזות טנקים על אל-חארה ב-12 במאי 2011.[4] ב-30 באוגוסט נהרגו שלושה מפגינים, בהם ילד בן ה-13, על ידי כוחות הממשל שעה שפוזרה הפגנה באל-חארה, זאת על פי דיווח של ארגוני המורדים.[5]
ב-10 באוגוסט 2013, כבש הצבא הסורי את העיר, לאחר שהייתה בשליטת המורדים מעת שפרצה מלחמת האזרחים. הצבא שחרר במקום אסירים שהוחזקו על ידי צבא סוריה החופשית, נתפסו אף כלי נשק ותחמושת. על פי הדיווחים, הצבא מצא את העיירה כמעט ריקה מכל אדם בעת הכיבוש, לאחר שרוב התושבים עזבו את בתיהם מעת שהחלו הקרבות.[6] בעת "מתקפת דרעא", בחודש אוקטובר 2014, שבה ונפלה אל-חארה לידי המורדים הסורים. הם כבשו גם את תל אל-חארה, אתר בפסגתו שכן בסיס האזנה משותף, סורי-רוסי, הידוע בשם Center S. ב-17 ביולי 2018 הצבא הסורי השתלט על העיירה מחדש.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
- Schumacher, Gottlieb (1897). "Notes from Jedur". Quarterly statement - Palestine Exploration Fund. 29: 190–195.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפה של העיר, בגוגל מפות
شام درعا تل الحارة بعد تمكن الجيش الحر من تحريرها من قوات النظام, סרטון באתר יוטיוב - מראה בסיס ההאזנה בתל אל-חארה והעיירה למרגלותיו לאחר כיבוש המורדים, אוקטובר 2014. (בערבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסיית יישובים בנפת א-סנמין לשנת 2004. (בערבית)
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 207
- ^ Schumacher, 1897, pp.190-191.
- ^ Deaths reported as tanks shell Syrian cities. Al Jazeera English, 2011-05-12.
- ^ Syrian troops 'fire on Eid demonstrators'. BBC, 2011-08-30.
- ^ Syria: Harra falls as Syrian army continues advance. Russia Today, 11 August 2013
- ^ Entire Family Killed in Quneitra Governorate, Enab Baladi, 17/07/2018
