אל פרנקן

אל פרנקן
Al Franken
לידה	21 במאי 1951 (בן 73); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Alan Stuart Franken
מדינה	ארצות הברית
השכלה	הרווארד קולג' (1973); בית ספר בלייק; St. Louis Park High School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בת זוג	פרני ברייסון פרנקן
	www.alfranken.com
	7 ביולי 2009 – 2 בינואר 2018; (8 שנים)
	→ נורם קולמן טינה סמית' ←
פרסים והוקרה
	פרס אמי לבידור בפריים טיים; פרס אוולין פ. ברקי ;
חתימה

אלן סטוארט "אל" פרנקן (באנגלית: Alan Stuart "Al" Franken; נולד ב-21 במאי 1951) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, שכיהן כסנאטור מטעם מדינת מינסוטה מ-2009 עד 2018, כחבר מפלגת דמוקרטים-חקלאים-עבודה של מינסוטה, שהיא חלק מן המפלגה הדמוקרטית. פרנקן התפרסם לראשונה ככותב ובדרן במסגרת תוכנית הטלוויזיה "סאטרדיי נייט לייב", בה החל להופיע מתחילתה של התוכנית בשנת 1975.

קורות חיים

פרנקן נולד בעיר ניו יורק להורים יהודים, כבנם של פיבי לבית קונסט, עקרת בית וסוכנת נדל"ן, ולג'וזף פרנקן, איש מכירות בתחום הדפוס. סבו וסבתו מצד אביו היגרו מגרמניה, וההורים של אימו היגרו מבלארוס.

בילדותו התגורר בסנט לואיס פארק שבמינסוטה, פרבר של מיניאפוליס. אחיו הבוגר, אואן, הוא צלם עיתונות. פרנקן סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1973. את אשתו פרני הכיר בשנת לימודיו הראשונה באוניברסיטה. הוא אב לשני בנים.

סאטרדיי נייט לייב

את הופעותיו כבדרן החל פרנקן עוד בימי בית הספר התיכון והוא המשיך והופיע במסגרת סדנת תיאטרון במיניאפוליס, אשר התמחתה בסאטירה פוליטית. פרנקן וחברו מימי התיכון, טום דייוויס, התקבלו כשני כותבי המערכונים הראשונים של סאטרדיי נייט לייב, במסגרתה אף הופיעו בפני המצלמות. פרנקן עבד בתוכנית בין השנים 1975–1980 ושוב בין השנים 1985–1995.

ככותב לתוכניות טלוויזיה פרנקן היה מועמד שבע פעמים לפרס אמי ושלוש פעמים זכה בפרס. בתקופת עבודתו בתוכנית פרנקן אף שיחק במספר סרטים, ביניהם הסרט משנה מקום משנה מזל (באנגלית: Trading Places) בו כיכבו אדי מרפי ודן אקרויד. פרנקן הופיע בסרט, יחד עם חברו דייוויס, בתפקיד סבל ברכבת.

אחר כך עסק בכתיבה ובמשחק והופיע במספר סרטים. ב-1994 השתתף בכתיבת התסריט לסרט "אהבה של גבר לאישה". בהמשך הפך לפרשן פוליטי, וחיבר מספר ספרים רבי-מכר. כן שימש כמנחה בתוכנית רדיו ששודרה ברחבי ארצות הברית.

כהונתו בסנאט

פרנקן רץ לסנאט האמריקאי בשנת 2008 במערכת בחירות שבסופה ניצח בהפרש קטן את המועמד הרפובליקני, הסנאטור נורם קולמן. ההכרעה הושגה רק לאחר שכל הקלפיות נמנו ידנית. קולמן ערער על התוצאה לבית המשפט העליון של מינסוטה, אשר אישר את ניצחונו של פרנקן ב-30 ביוני 2009. ב-7 ביולי 2009 הושבע לתפקידו כסנאטור.

הוא נבחר לכהונה שנייה בנובמבר 2014 לאחר שגבר על המועמד הרפובליקני מייק מקפאדן.^[1] במרץ 2015 נמנה עם הסנאטורים הבודדים שלא נכחו בנאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית כנגד הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.

ב-7 בדצמבר 2017 הודיע פרנקן על כוונתו להתפטר מהסנאט, אחרי שהואשם בהטרדות מיניות. ב-2 בינואר 2018 הוא אכן התפטר רשמית ובמקומו מינה מושל מינסוטה את טינה סמית', סגנית המושל, לכהן כסנאטורית.

לאחר התפטרותו

לאחר התפטרותו מן הסנאט שקע פרנקן בדיכאון קליני.^[2] בכתבת תחקיר שהתפרסמה בניו יורקר נטען כי בטענות שהושמעו כלפי פרנקן על הטרדות מיניות נפלו חוסר דיוקים מהותיים.^[3] בכתבה נכתב כי שבעה מן הסנטורים שקראו להתפטרותו המיידית של פרנקן בשנת 2017 הביעו חרטה על עמדתם.

בראיון שהעניק לוושינגטון פוסט בפברואר 2022 אמר פרנקן כי הוא מתחרט על שהתפטר מן הסנאט ושוקל להתמודד שוב בבחירות.^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אל פרנקן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אל פרנקן (באנגלית)

אל פרנקן, ברשת החברתית פייסבוק
אל פרנקן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אל פרנקן, סרטונים בערוץ היוטיוב
אל פרנקן, ברשת החברתית Goodreads
אל פרנקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פול קיין, אל פרנקן בדרך לסנאט וזו לא בדיחה בכלל, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2008
אל פרנקן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

^ Franken cruises to easy re-election‏, 5 בנובמבר 2014
^ Mayer, Jane (22 ביולי 2019). "The Case of Al Franken". The New Yorker. ארכיון מ-22 ביולי 2019. נבדק ב-22 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
^ Mayer, Jane. "The Case of Al Franken". The New Yorker (July 29, 2019). ארכיון מ-22 ביולי 2019. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Schnell, Mychael (10 בפברואר 2022). "Al Franken: 'It would be tempting' to run for office again". The Hill (newspaper). נבדק ב-2022-02-10. {{cite news}}: (עזרה)

[1] Franken cruises to easy re-election‏, 5 בנובמבר 2014

[Mayer-2] Mayer, Jane (22 ביולי 2019). "The Case of Al Franken". The New Yorker. ארכיון מ-22 ביולי 2019. נבדק ב-22 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)

[Franken-3] Mayer, Jane. "The Case of Al Franken". The New Yorker (July 29, 2019). ארכיון מ-22 ביולי 2019. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)

[Schnell-4] Schnell, Mychael (10 בפברואר 2022). "Al Franken: 'It would be tempting' to run for office again". The Hill (newspaper). נבדק ב-2022-02-10. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]