אמונה ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמונה ירון
לידה 16 ביולי 1921
קניגסברג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2015 (בגיל 93)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר ירושלים (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמונה ירון (16 ביולי[1] 19216 ביוני 2015) הייתה בתו הבכורה של ש"י עגנון, שעסקה בהוצאה לאור של היצירות הרבות שהותיר בעזבונו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה עגנון נולדה לאסתר וש"י עגנון בקניגסברג שבגרמניה בשנת 1921. לאחר הולדתה עברה עם הוריה לבאד הומבורג, שם נולד אחיה שלום מרדכי (שלימים נקרא חמדת). ב-6 ביוני 1924 פרצה שרֵפה בבית המשפחה. עגנון היה מאושפז בבית חולים בעת השרפה, ואשתו וילדיו ניצלו ברגע האחרון. לאחר השרפה החליטו בני הזוג עגנון לעלות לארץ ישראל – תחילה עגנון לבדו, ולאחר שיתבסס יצטרפו אליו אשתו וילדיו, שבתקופה זו התגוררו בבית הוריה של אסתר בקניגסברג.

באוקטובר 1924, בהיותו כבן שלושים ושבע, עלה עגנון בשנית לירושלים, והפעם לצמיתות. לאחר דחיות אחדות מצדו של עגנון, שעוררו את זעמה של אשתו, הגיעו גם אשתו וילדיו לארץ ישראל, בנובמבר 1925, והצטרפו אליו לדירה במרכז ירושלים שבה התגורר. ב-11 ביולי 1927 נפגעה דירתם ברעידת אדמה, והמשפחה עברה לדירה שכורה בשכונת תלפיות שבדרום העיר. במאורעות תרפ"ט עברו אשתו וילדיו של עגנון לבית אחותה בחיפה. ירושה שקיבלה אסתר מאביה אפשרה לבני הזוג להקים את בית הקבע שלהם בתלפיות, סמוך לביתם הקודם שם.

אמונה למדה בבית המדרש למורות "המזרחי", ולאחר מכן עבדה בצפת כמורה במשך שנים אחדות. נישאה לחיים ירון, ולזוג נולדו בן ובת. לאחר הולדת הילדים פרשה מההוראה, ועסקה בגידול ילדיה.

במהלך שנות ה-60 פרסמה סיפורים אחדים, ובהם "עיירה על ראש ההר" (בכתב העת "אמות"), "סיפור" (בכתב העת "מאזנים") ו"בחנויות הגדולות" (בעיתון "הארץ"). אחדים מסיפוריה נכללים בספרה האוטוביוגרפי, "פרקים מחיי", שיצא לאור בשנת 2005.

עוד לפני פטירתו של עגנון עסקה ירון בעריכת כתביו, לאחר שכבר בנעוריה הכשירה אותה אמהּ לכך. בחודשים האחרונים לחייו של עגנון, בעת שאושפז בבית חולים וניטלה ממנו יכולת הדיבור והכתיבה, ישבה איתו ירון ונועצה בו בעניין עריכת ספרו "שירה", תוך שהוא עונה לה במנוד ראש על תיקונים שראוי לעשותם. לאחר פטירתו של עגנון עסקה ירון במשך 30 שנה בהוצאה לאור של היצירות הרבות שהותיר בעיזבונו והביאה לדפוס יותר ספרים מאלה שפרסם עגנון בחייו. היא סיפרה על כך: ”קיבלתי ירושה נפלאה, ואבא אמר שיש בעיזבון עוד הרבה כתבים, יפים עוד יותר ממה שכבר פרסם”[2].

בשנת תשע"ד (2014) זכתה באות יקירת ירושלים.

ספרי עגנון שהביאה לדפוס אמונה ירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, היורשת של ש"י עגנון, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
  3. ^ תיאור הספר פרקים מחיי, באתר של הוצאת שוקן