דן לאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן לאור
Dan Laor.jpg
לידה 1944 (בן 77 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י)
שם לידה דן לאופר
עיסוק חוקר ספרות
מדינה ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תחום כתיבה ספרות עברית
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דן לאור (נולד ב-1944) הוא חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר. ספריו ומאמריו הרבים מתמקדים בתחום הספרות העברית החדשה, תוך מתן דגש על חקר יצירתו של הסופר שמואל יוסף עגנון.

גישתו מתאפיינת בבחינה ובניתוח של שירה וסיפורת לאור הקשרים היסטוריים, פוליטיים וביוגרפיים.

קורות חיים ופעילות בחקר הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן לאור נולד בירושלים בשנת 1944 בשם דן לאופר, להילדה ולכירורג הילדים הפרופ' אברהם לאופר. בשנים 1975-1965 למד ספרות עברית, ספרות אנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם קיבל תואר דוקטור בהנחיית פרופ' רוברט (אורי) אלטר.

בשנים 1971-1965 היה עורך בכיר במחלקת החדשות של קול ישראל. בשנת 1967 הוא מחק מהקלטת נאום ראש הממשלה לוי אשכול לפני מלחמת ששת הימים את הקטע המגומגם שלו.

לימד והדריך באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת קליפורניה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומשנת 1979 מלמד באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2000-1996 כיהן כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה זו ובשנים 2004-2000 כדיקן הפקולטה למדעי הרוח.

לאור מילא וממלא שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים. מלבד ספריו ומאמריו פרסם שורה ארוכה של מאמרי ביקורת בעיתונות היומית והספרותית. גולת הכותרת של פועלו בחקר הספרות היא הביוגרפיה של ש"י עגנון, "חיי עגנון" (1998).

על פועלו בחקר הספרות זכה לאור בכמה פרסים, בהם פרס הזיכרון על-שם יעקב בוכמן (1994) מטעם יד ושם, פרס יצחק בן-צבי לחקר תולדות ארץ-ישראל (1998) ופרס היצירה לסופרים ומשוררים (2013).

בסוף שנת 2013 יצאה לאור הביוגרפיה המלאה של נתן אלתרמן, שעל כתיבתה עמל דן לאור מספר שנים. זו הביוגרפיה המקיפה הראשונה שנכתבה על אלתרמן והמחקר המקיף ביותר על חייו עד כה.

בין השנים 20152020 לאור כיהן כראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן לאור מתגורר בירושלים. נשוי ואב לארבעה בנים.

ביבליוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השופר והחרב: מסות על נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד אלתרמן, 1984.
  • אורי ניסן גנסין: מחקרים ותעודות (עורך, עם דן מירון), הוצאת מוסד ביאליק, 1986.
  • ש"י עגנון: היבטים חדשים, הוצאת ספרית פועלים, 1995.
  • חיי עגנון: ביוגרפיה, הוצאת שוקן, 1998.
  • ש"י עגנון, הוצאת זלמן שזר לתולדות ישראל, (מתוך: סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי), 2008.
  • המאבק על הזיכרון: מסות על ספרות, חברה ותרבות, הוצאת עם עובד/ספרית אפקים, 2009.
  • אלתרמן, הוצאת עם עובד/ספרית אפקים, 2013.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן לאור ודב סדן, מאסף מוקדש ליצירת חיים הזז (ירושלים : אגודת הסופרים העבריים בישראל, תשל"ח) בשיתוף
  • דן לאור, יונתן רטוש: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו (תל אביב : עם עובד, תשמ"ג 1983)
  • דן לאור, חיים הזז האיש ויצירתו: דברים שנאמרו במלאת עשר שנים לפטירתו (ירושלים : מוסד ביאליק, (תשמ"ד 1984)
  • דן לאור ודן מירון, אורי ניסן גנסין: מחקרים ותעודות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986)
  • דן לאור, רחל סטפק, יגאל שוורץ, אהבה עד כלות: חילופי מכתבים בין המשורר דוד פוגל לבין רעייתו עדה נדלר-פוגל, תרגום: יעקב גוטשלק, אביבה שר־מעייני, ארנו בר (כנרת זמורה-ביתן, 2019)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל הופרט, "עגנון בין חמדת וד"ר הרבסט, הערות בשולי "חיי עגנון" מאת דן לאור", הדאר 78, י' (תשנ"ט), 22-25.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו: