העברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העברים
LOGO-HAIVRIM.jpg
יוצר יאיר קדר
סרטים וטלוויזיה
סרטים
שונות
ivrim.co.il

הָעִבְרִים הוא מיזם ליצירת סרטי תעודה ביוגרפיים על משוררים וסופרים בולטים בתרבות העברית והיהודית. הבמאי יאיר קדר יזם את הפרויקט בשנת 2009 והוא כולל עד כה 16 סרטים תיעודיים שזכו ב-21 פרסים ושנוצרו על ידי במאים ויוצרי קולנוע שונים, כאשר קדר משמש כיועץ ומפיק בכולם. הסרטים זכו בפרסים בפסטיבלים בארץ ובעולם ובשנת 2019, במסגרת חגיגות העשור של מיזם העברים, נערכו רטרוספקטיבות מיוחדות בפסטיבל דוקאביב[1], מכון ון ליר בירושלים[2], מוזיאונים ואוניברסיטאות ברחבי העולם[3].

"פרויקט הווידאו" של העברים הוא מיזם צד הכולל ראיונות וקטעי ארכיונים שלא נכנסו לסרטי המיזם. פרויקט זה יצא בתמיכת מפעל הפיס ושירות הסרטים הישראלי.

המשוררים והסופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה גולדברג בחמישה בתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לאה גולדברג בחמישה בתים

במאי 2011 חגגה לאה גולדברג יום הולדת מאה. היא הייתה משוררת, חוקרת, מחברת ספרי ילדים, מחזאית, מתרגמת מבריקה, והותירה אחריה כמאה ספרים שנקראים עד היום. הסרט הוא הצדעה דוקומנטרית למשוררת האהובה בישראל, והוא מספר את סיפור חייה ויצירתה דרך חמישה בתים, ובאמצעות שיחות עם חבריה, ארכיונים וסטילסים, שירה ופזמונים, טיפוגרפיה אמנותית ווידאו ארט, ויוצר חוויה של היכרות אינטימית עם סיפור חייה הסוער של האשה שבחרה בעברית והעברית בחרה בה. הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב 2011, והופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שירות הסרטים הישראלי והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. הסרט זכה בקטגוריות העריכה, המוזיקה המקורית ועיצוב הפסקול בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי 2011. את פסקול הסרט שרה קרולינה, ואת המוזיקה המקורית כתב אלי סורני.

שבעת הסלילים של יונה וולך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – 7 הסלילים של יונה וולך

מסע קולנועי אל עולמה של יונה וולך, משוררת אגדית ופורצת גבולות, שמתה בגיל צעיר, מותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהראיון שהעניקה וולך לעורכת הלית ישורון לפני מותה. בראיון, מתוודה וולך על המסע שעברה בחייה הקצרים: על המשיכה לשיגעון, הניסיונות בסמים, המפגש שלה עם אלוהים ועל הסכנות שבכתיבה. הסרט שוזר את עדותה של יונה וולך על חייה בראיונות עם הלית ישורון, מאיר ויזלטיר ודמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים שלה, ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של וולך, במפגש מסעיר ומטלטל עם אמנית יוצאת דופן, שחידתה לא נפתרה עד היום. הוקרן בבכורה עולמית בתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2012. הסרט הופק בתמיכת ערוץ 8, שירות הסרטים הישראלי וקרן רבינוביץ. זוכה פרס הסרט הטוב בקטגוריית סרט תיעודי וזוכה בקטגוריית עיצוב פסקול בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2012.

מלך היהודים, חיים נחמן ביאליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאליק הוא המשורר המנוכס, המשומש, התפוס, והלא מובן ביותר בתרבות שלנו. כבר בגיל 30 הוא הוכתר כמשורר הלאומי, ומאז השתמשו בו לצרכים לאומיים וציוניים שונים. "מלך היהודים" הוא ניסיון למצוא את הלב הפועם, הבועט, הרוטן, שביאליק היה בחייו – דרך אנימציה ייחודית, קולו של חיים טופול, קטעי ארכיון נדירים, צילומים נשכחים, שירי ביאליק ששרה נינט, ומיטב חוקרי ואוהבי ביאליק מהארץ ומהעולם, ולספר מחדש את הסיפור על הילד מהעיירה שהיה למלך היהודים. בהשתתפות חיים טופול, נינט, אורנה פיטוסי, ועם ראיונות של חיים באר, אריאל הירשפלד, דן מירון, חביבה פדיה ואחרים, היוצא לאור בתמיכת ערוץ 8, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, שירות הסרטים הישראלי, קרן אבי חי, ועוד, הוקרן בבכורה בפסטיבל דוק אביב מאי 2014, בסינמטקים ברחבי הארץ ובערוץ 8. מועמד בקטגוריות סרט השנה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי 2014, והוקרן בבכורות עולמיות בפסטיבלים באוסטרליה, פלורידה וקליפורניה.

המעורר, י.ח ברנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1921 נמצאו שש גופות ליד הבית האדום בין תל אביב ליפו. בין הגופות זוהה י"ח ברנר, סופר מזהיר, המבקר הבועט והחריף של זמנו, איש בעל מיניות לא ברורה ועם תכונות של נביא זעם, שהיה ידוע בכל העולם היהודי. באחרונה התגלה דוח חקירה שנכתב זמן מה בתום האירועים ונגנז, ומובא בסרט הזה בשילוב קטעי אנימציה של דוד פולונסקי ("וואלס עם בשיר"), שיחות עם חוקרי ברנר, צילומי סטילס נדירים מהתקופה וקטעים מתוך יצירתו של ברנר. בהשתתפות אריק גלסנר, אריאל הירשפלד, מנחם ברינקר ואחרים, בקריינות של דורון תבוריומנשה נוי, אנימציה: דוד פולונסקי, רועי ניצן, בתמיכת קרן מקור ורשות השידור, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב מאי 2015 ובעשרות מקומות ברחבי הארץ והוקרן בערוץ הראשון.

אשה פשוטה, זלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אשה פשוטה, זלדה

אף על פי שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, זלדה הייתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה, היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים. אף על פי שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המסתוריות יותר של התרבות העברית. 30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה. בהשתתפות חוה אלברשטיין, הלית ישורון, יונדב קפלון, חמוטל בר יוסף, בתמיכת קרן מקור, קרן אבי חי, רשות השידור, שירות הסרטים הישראלי, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע בירושלים 2015, זוכה פרס החוויה היהודית בפסטיבל הקולנוע בירושלים והוקרן בערוץ הראשון.

שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו

ר' דוד בוזגלו היה גדול הפייטנים של המאה העשרים. נולד במרוקו ב-1903 והשפיע בעשייתו התרבותית על קהילה של מאות אלפים. בין הגלות הפורה לישראל הקרועה, שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד. אלא שבוזגלו לא היה רק משורר גדול, אלא גם אדם שההיסטוריה העניקה לו הזדמנות להפוך למשפיע קריטי על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים. "שיר ידידות" מביא את סיפורו האינטימי של בוזגלו מתוך עבר מפואר של תרבות השירה העברית במרוקו ועד למהפכת הפיוט החדשה בישראל. יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי רפאל בלולו, הפרק החמישי בסדרת "העברים", בהשתתפות מאיר בוזגלו, חביבה פדיה, חיים לוק ואחרים, בקריינות של שלמה בר, אנימציה: Jewboy, בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן אבי חי ורשות השידור, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב, מאי 2015, פסטיבל קולנוע דרום, יוני 2015, ובעשרות מקומות ברחבי ישראל והוקרן בערוץ הראשון. זוכה פרס קולנוע פורץ גבולות, פסטיבל דרום 2015.

העמלה בלובשטיין, רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העלמה בלובשטיין, רחל

סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת רחל המשוררת – מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן. יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי סיון ארבל, הפרק השביעי בסדרת "העברים", בהשתתפות נורית גרץ, דנה אולמרט, יהודית רביץ, חיים באר, מיכאל גלוזמן ואחרים, אנימציה: שמרית אלקנתי, אורי טור ורוני פחימה, בתמיכת קרן רבינוביץ, קרן אבי חי, רשות השידור, הוקרן בבכורה עולמית בבית גבריאל למרגלות הכנרת, בפסטיבל דוקאביב גליל 2015 והוקרן בערוץ הראשון.

העורב, זאב ז'בוטינסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני 75 שנה הוא מת מוות פתאומי, בודד ורחוק מכל מוקד השפעה וכוח, במחנה צופים במדינת ניו יורק. בשיאו הוא דיבר וכתב בשמונה שפות, נחשב לסופר מבטיח, מתרגם גאוני ששינה את השפה העברית, מנהיג נערץ ושנוא, ומועמד להנהגת העם היהודי. "העורב" הוא סרט תיעודי ראשון מסוגו על אחת הדמויות המסקרנות בהיסטוריה היהודית – זאב ז'בוטינסקי. יזם והפיק: יאיר קדר, בימוי: איילת עופרים, הפרק השמיני בסדרת "העברים", בהשתתפות דן מרידור, דן מירון, זאב צחורואחרים, אנימציה: סטודיו טינקה, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, משרד רוה"מ, ורשות השידור, הבחירה הרשמית של פסטיבל חיפה2015, הוקרן בבכורה חגיגית בירושלים בנוכחות ראובן רבלין, נשיא המדינה והוקרן בערוץ הראשון.

ישורון: שישה פרקים אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישורון: 6 פרקי אבות

עבור רבים, הוא היה המשורר הישראלי הגדול מכולם, אלא שאת מרבית חייו הוא העביר מנודה ומוחרם, כמשורר רדיקלי ומבודד ששובר את השפה ומתפרע עם עברית, יידיש וערבית. אבות ישורון שבר לעצמו את הבית ונולד מחדש בתל אביב כמשורר, אך המשיך לשאת את נטל האשמה עד סוף ימיו. הסרט נע בין תחנות חייו הביוגרפיות והפואטיות, דרך עיניה של בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. אליה מצטרפים חברים, מבקרים, חוקרים ופרשנים ובעזרתם של חומרי ארכיון נדירים הם משרטטים דיוקן של אדם שובר שתיקה, מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, מהולה ביידיש וערבית, ונע במסע מתמיד בין נידוי להכרה, עד הפיכתו ל"אדון המשוררים". יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי עמיחי חסון, הפרק התשיעי בסדרת "העברים", בהשתתפות הלית ישורון, דורי מנור, דן מירון, מנחם פרי, חדוה הרכבי ואחרים, עיצוב: התאומים, איתמר תורן ואלמוג סלע, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, תאגיד השידור כאן, הבכורה הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2018.

דבש שחור, שירת חייו של אברהם סוצקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל עוד אברהם סוצקבר חי, הוא לא הסכים שיעשו סרט על חייו. כיום, שמונה שנים לאחר מותו,"דבש שחור" מספר את סיפורו יוצא הדופן של גדול משוררי היידיש בעת החדשה – האיש שהנהיג את מחתרת בריגדת הנייר שהצילה כתבי יד יהודיים מהנאצים, כתב את ״המנון השואה״, זכה שסטלין יתאהב בשיר שלו וישלח מטוס כדי להצילו מלב המלחמה, והעיד במשפטי נירנברג. סוצקבר עלה לישראל ב-1947 וכתב בה ביידיש מופלאה וחיונית בעוד קהל קוראיו הולך ומתמעט. אל הלווייתו, הלווייתה של שפה שלמה, הגיעו רק כמה עשרות אנשים. מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי אורי ברבש, מפיקה ותסריטאית שותפה הדס קלדרון, הפרק העשירי בסדרת "העברים", בהשתתפות דורי מנור, דן מירון, פרופ' רות וייס ואחרים, עיצוב: ארז גביש, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, קרן מקור, הבחירה הרשמית, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2018, זוכה פרס ראשון בתחרות החוויה היהודית, מועמד לגמר תחרות אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי, השתתף בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם.

לבדיתי, האגדה של מרים ילן-שטקליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירה קטנטנה בירושלים, מוקפת בובות וחתולים, כתבה מרים ילן-שטקליס את שירי הילדים שכבשו לבבות של דורות שלמים – הבובה זהבה, הסבון בכה מאוד, מיכאל ואחרים. אגדה רוסית שמספרת באמצעות המיניאטורות שנוצרו במיוחד לסרט וראיונות עם מכריה, את סיפורה של ילן-שטקליס, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים, גדולת משוררי הילדים הישראלית. מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי ראובן ברודסקי, הפרק ה-12 בסדרת "העברים", בהשתתפות אושרה שוורץ, אהרון אפלפלד, נורית זרחי ואחרים, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018

מורי, חידת שבזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה פרטים ביוגרפיים ידועים לגבי רבי שלום שבזי. אפילו איור של פניו לא נמצא. אך גם ארבע מאות שנה לאחר מותו, שבזי הוא משורר פופולרי ונחשב לגדול חכמי ומשוררי תימן. מסע בעקבות אחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית, שכתב למעלה מ 800 שירים, עירב בכתיבתו עברית וערבית, התאהב במשיח, התייסר בחשקים, הרג שניים מילדיו והפך לאגדה. מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי ישראלה שאער מעודד, הפרק ה-11 בסדרת "העברים", בהשתתפות עדי קיסר, לאה אברהם, תום פוגל, מנשה ענזי ואחרים, עיצוב: ארז גביש, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018.

איבד פוגל את פוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נחשב לאחד מגדולי הספרות העברית, למרות שלא היה ציוני, וחי בארץ רק שנה. מי היה דוד פוגל? האיש שהותיר מאחורי קורפוס של רומנים, נובלות ושירים בעברית נהדרת שתיארו מיניות ותשוקה, חילופי תפקידים וזהויות, כפי שאיש לא תיאר לפניו. באמצעות יומניו, מכתביו וכתביו, הבמאית איילת עופרים יוצאת למסע באירופה ובפלשתינה-ארץ ישראל, בעקבות היוצר העצוב, שעשה פלאות בעברית, אבל הצליח להיות כל פעם במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, עד שהדבר עלה לו בחייו ורק לאחר מותו זכה להכרה. מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי איילת עופרים, הפרק ה-13 בסדרת "העברים", בהשתתפות לילך נתנאל, אגי משעול, מנחם פרי, ג'וליה פרמנטו ואחרים, עיצוב: ארז גביש, נעה הבר, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, קרן מקור, מיזם ירושלים, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018

לבנטינית, ז'קלין כהנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בתל אביב. היא הייתה נערצת ויפהפייה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא הייתה הראשונה שכתבה על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם. הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בישראל ובצרפת בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב, ובאמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות, אינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל ויוצרים לבנטינים מרתקים, הוא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה. מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי רפאל בלולו, הפרק ה-14 בסדרת "העברים", בהשתתפות איל שגיא ביזוואי, דוד אוחנה, בטין אמיר ואחרים, עיצוב: נועה הבר, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הבחירה הרשמית דוקאביב נגב, 2018, הבחירה הרשמית דוקאביב 2019.

החלון הרביעי, עמוס עוז

מאחורי סיפור ההצלחה הבין־לאומי של עמוס עוז, סמל המצפון הישראלי וסופר שיצירותיו תורגמו ל־45 שפות, הסתתרה טרגדיה כפולה: אמו התאבדה כשהיה בן 12, וכמה שנים לפני מותו, האשימה אותו בתו בכך שנהג כלפיה באלימות פיזית ונפשית וחדלה לדבר איתו. בסדרה של שיחות עם הביוגרפית האחרונה שלו, המוצגות בסרט תוך שילוב של קטעים ביוגרפיים וספרותיים ושל שיחות עם האנשים המרכזיים בחייו, עמוס עוז מספר את סיפורו האחרון. בתמיכת כאן, תאגיד השידור הציבורי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, ארטה, ZDF, SVT, הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר, עריכה: נילי פלר, זוכה פרס וייל בלוך לחברה משותפת בישראל, זוכה פרס ראשון בתחרות הבינלאומית בפסטיבל הקולנוע של מומבאי, פסטיבלים: דוקאביב, ורשה, בואנוס איירס. בכורה פסטיבל הסרטים הבינ״ל סלוניקי, דוקאביב ישראל 2021, פסטיבל הסרטים הבינלאומי ורשה, פולין 2021, פסטיבל הסרטים הבינל של בואנוס איירס 2022, פסטיבל הסרטים הבינל של מומבאי (זוכה פרס ראשון בתחרות הסרטי התעודה) 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של ורשה 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של הונגריה 2021.

הפרק האחרון של אב יהושע

לאחר שהתאלמן מאשתו האהובה, כשהוא מתמודד עם מחלת הסרטן ועם מחסום יצירתי, הסופר א. ב. יהושע לא מוותר על התשוקה לחיים. בדירתו בגורד שחקים המשקיף על גוש דן הוא מארח חברים ותיקים, מנסה להשפיע על השיח התרבותי והציבורי בתל־אביב, חיפה ורמאללה, חוזר לכתוב ופותח את דלתו ואת לבו בפני המצלמה. דיוקן משעשע, אינטימי ורב קסם של אחד מגדולי הסופרים הישראלים החיים כיום. ישראל 2021, סרט על השנתיים האחרונות בחייו של א"ב יהושע, הסופר הישראלי הבולט, בתמיכת כאן, קרן רבינוביץ, משרד התרבות. הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר\ עריכה: דנאל אל-פלג, מוזיקה: אופיר ליבוביץ, הבחירה הרשמית בתחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע בירוושלים 2021, פסטיבל הקולנוע היהודי ניו יורק 2022.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם כולל הוצאה לאור של ספרים המקבילים לסרטים התיעודיים:

  • גדעון טיקוצקי, לאה גולדברג - האור בשולי הענן, הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, 2011
  • הלית ישורון, יאיר קדר, זאת היונה, העברים, מודן, הקיבוץ המאוחד, 2013

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העברים הם המשוררים והסופרים העוצמתיים שפעלו בספרות העברית. היו אלה יוצרים כריזמטיים, שהכתיבה שלהם לא הייתה רק מהלך אסתטי, אלא שימשה ליצירת מילים, מונחים ומשפטים לחיי הנפש ולחיי הרגש של קוראיהם.
  • מיזם "העברים" מבקש ליצור מחדש את העברים מרחב התרבות הישראלי - על ידי יצירת אתרים ובלוגים, על ידי סיפור חיים המסופר מחדש בקולנוע - לכדי יצירת דגם נטול היררכיות, דגם משתתף, דו כיווני ומגוון, שמאפשר חיים חדשים ליוצר - ומשלב בין התקופה, הביוגרפיה, היצירה, הטריוויאלי והנשגב - ומראה את העברים במידת בני אדם.
  • החיאה=היכרות. באמצעות ההבאה מחדש של העברים למרחב התרבות, תיווצר החיאה של דמותם וקריאה חדשה ותיערך היכרות של המכירים לכאורה ושל דור צעיר, ש"העברים" יאפשרו לו להתחבר אל הרצף השושלתי של התרבות שממנה הוא בא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העברים בוויקישיתוף
מן הביקורת

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לאה גולדברג בחמישה בתים, 52:02 דק', בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2011
  2. שבעת הסלילים של יונה וולך, 55:08 דק', הפקה, בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2013
  3. מלך היהודים, חיים נחמן ביאליק, 56:37 דק', הפקה, בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2014
  4. אשה פשוטה. זלדה, 54:25 דק', בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2015
  5. המעורר. ברנר, 55:28 דק', בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2015
  6. העלמה בלובשטיין. רחל, 57:49 דק', בימוי ותסריט: סיון ארבל, 2015
  7. שיר ידידות. ר' דוד בוזגלו 1:03:04 דק', בימוי ותסריט: רפאל בלולו, 2015
  8. העורב, זאב ז'בוטינסקי, 1:00:28 דק', בימוי ותסריט: איילת עופרים, 2015
  9. דבש שחור, 76:00 דקות, בימוי ותסריט: אורי ברבש, 2018
  10. ישורון: 6 פרקי אבות, בימוי ותסריט: עמיחי חסון, 2018
  11. מורי חידת שבזי, בימוי ותסריט: ישראלה שעאר מעודד, 2018
  12. איבד פוגל את פוגל, בימוי ותסריט: איילת עופרים, 2018
  13. שטקליס - אגדה על מרים ילן שטקליס, בימוי ותסריט: ראובן ברודסקי, 2018
  14. לבנטינית, ז'קלין כהנוב, בימוי ותסריט: רפאל בלולו, 2019

קטעי ארכיון וראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]