אנדראס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדראס הקדוש
Ἀνδρέας
אנדראס באיקון רוסי
אנדראס באיקון רוסי
לידה סביבות 5
בית צידה
הוצאה להורג 60
פטרס
תארים Πρωτόκλητος הקרוי הראשון
מקום פולחן עיקרי יווןיוון כנסיית אנדראס הקדוש(אנ'), פטרס
חג 30 בנובמבר
פטרון של סקוטלנד, רוסיה, סיציליה, יוון, רומניה, אמאלפי, לואה, פרוסיה, דייגים, מוכרי דגים, יורדי ים, זמרים ובדרנים

אנדראס הקדוש או אנדריאס הקדושיוונית: Ανδρέας) הוא אחד משנים עשר השליחים של ישו ואחיו הצעיר של פטרוס הקדוש. השם "אנדראס" נובע מן המונח היווני ל"גבריות" או "אומץ" והיה ככל הנראה נפוץ בתקופה של המאה ה-2 לפנה"ס. לא ידוע מה היה שמו העברי או הארמי.

על פי הברית החדשה, אנדראס היה בנו של אדם בשם יונה או יוחנן (מתי 16:17; יוחנן 1:42). הוא נולד בבית צידה ליד הכנרת. אנדראס ואחיו שמעון (פטרוס) היו דייגים, וישו פנה אליהם בעת שהיו בסירתם, והבטיח להם כי אם ילכו אחריו יהיו "דייגי אנשים" (מתי, ד, 19).[1] השניים אף חלקו עם ישו בית בכפר נחום. לעומת זאת, אנדראס ותלמיד נוסף היו תלמידיו של יוחנן המטביל, והיו הראשונים ללכת אחר ישו. [2] על פי אוסביוס מקיסריה, שציטט את אוריגנס, אנדראס עבר להטיף באסיה הקטנה ובסקיתיה, והגיע בנדודיו עד לים השחור. כך הפך לפטרונן של רוסיה ורומניה (נקרא שם אנדריי). לפי הכרוניקה הרוסית הראשונה התיישב בקייב והקים בה את הכנסייה האורתודוקסית הרוסית. הוא אף מינה את איסטכיס לבישוף הראשון של ביזנטיון. אנדראס נצלב בעת שהותו בעיר פטרס שביוון.

אנדראס הקדוש נחשב לפטרונה של סקוטלנד, והעיירה הסקוטית סנט אנדרוס נקראת על שמו. צורת צליבתו של אנדראס הקדוש - צלב בצורת האות X, הביאה לקריאת צלב בצורה זו על שמו - הצלב של אנדראס הקדוש. דגל סקוטלנד מעוצב בתבנית הצלב. אנדראס נחשב גם לקדוש הפטרון של רוסיה, יוון, ספרד, רומניה וסיציליה וכמו כן של הערים נאפולי, ראוונה, ברשה, אמלפי ומנטובה שבאיטליה, ושל בורדו, ברוז' ופטרס.

במסכת סנהדרין דף מ"ג ע"א מוזכר "נצר" כאחד התלמידים שנצלבו עם ישו, ייתכן שמדובר באנדראס הקדוש בשל הדמיון הפונטי.

אנדראס הצלוב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדראס הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים"
  2. ^ הבשורה על פי יוחנן פרק א – ויקיטקסט, he.wikisource.org