ברנבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנבא
Barnabas.jpg
דיוקנו של ברנבא
תאריך לידה המאה ה-1
תאריך פטירה 61[1]
חג 11 ביוני
ברנבס מרפא את העני, ציור של פאולו ורונזה

ברנבא (נולד בשם יוסף הלוי מקפריסין, וכונה על ידי השליחים ברנבא; נכתב לעתים בר-נבא) היה מראשוני הנוצרים: הוא אחד מהשליחים המוזכרים בספר מעשי השליחים שבברית החדשה, אשר הצטרף אל שנים עשר השליחים לאחר צליבת ישו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנבא מוזכר לראשונה בספר מעשי השליחים,[2] שם מסופר כי לאחר שהתעמתו פטרוס ויוחנן השליח עם הכהנים בבית המקדש, קיבל עליו ברנבא את דת הנצרות, מכר את שדהו ונתן את הכסף לשליחים. פירוש שמו מוסבר שם כבן הנחמה, למרות שבארמית פירוש שמו הוא בן הנביא. קישור דומה בין נחמה לנבואה מופיע באיגרת הראשונה אל הקורינתים.[3]

הוא נלווה לפאולוס בבואו לירושלים,[4] ובמסעות אחרים באסיה הקטנה.[5] נראה שלאחר פגישתם עם סרגיוס פאולוס, מושל קפריסין,[6] התבלט פאולוס יותר מברנבא, ומשלב זה והלאה מוזכר שמו של פאולוס ראשון מבין שניהם.[7]. בשובו מאנטיוכיה, נסע לירושלים והשתתף במועצת ירושלים,[8] אשר דנה במצוות הנצרות (ושלאחריה נשלחה האיגרת אל הגלטים). לאחר מכן, שב ברנבא עם שליחים נוספים לאנטיוכיה. לאחר ששהו שם תקופת מה, נפרד ברנבא מפאולוס, ונסע לקפריסין עם מרקוס המבשר.[9]

לדעת טרטוליאנוס, ברנבא הוא שכתב את האיגרת אל העברים. כמו כן, משייכת לו המסורת את כתיבת איגרת ברנבא שנשמרה בקודקס סינאיטיקוס, שם היא נמצאת בסופה של הברית החדשה.[10] בנוסף, נטען שהוא מחברה של הבשורה על פי ברנבא, בשורה המתארת את חיי ישו ומתוארכת למאה ה-16 והיא ככל הנראה פסאודואפיגרפיה. הבשורה תואמת את השקפת האסלאם על ישו, ואינה מתארת אותו כבן האלוהים, אלא כנביא; כמו כן, לפי בשורה זו ישו לא נצלב וקם לתחייה, אלא עלה לגן עדן בעודו בחיים.[11]

על פי המסורת, הוצא ברנבא להורג בשנת 61 בגלל אמונתו, בעיר סלמיס שבקפריסין.[12] עם זאת, אין עדויות ברורות בנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנבא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]