אנה סמשנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה סמשנובה
Anna Smashnova.jpg
מדינה ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
מקום מגורים הרצליה, ישראל
תאריך לידה 16 ביולי 1976 (בת 39)
מקום לידה ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg מינסק, ברית המועצות
גובה 1.57 מטר
יד חובטת ימין
מקצוענית משנת 1991
סה"כ פרסים שצברה 2,274,431 דולר
יחידים
דירוג שיא 15 (3 בפברואר 2003)
זכיות בטורנירים 19 (12 WTA ו-7 ITF)
זוגות
דירוג שיא 275 (10 ביולי 2006)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב שלישי (1995, 2005)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב רביעי (1995, 1998)
וימבלדון סיבוב שלישי (2000)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב שלישי (1994)

אנה סמשנובהרוסית: Анна Смашнова; נולדה ב-16 ביולי 1976) היא טניסאית עבר ישראלית, הנחשבת לאחת הטניסאיות הישראליות הטובות ביותר בכל הזמנים. בשיאה דורגה במקום ה-15 בסבב העולמי לנשים (ב-3 בפברואר 2003) שהיה אז הישג שיא של שחקנית טניס ישראלית בדירוג הנשים העולמי. הישגיה הגבוהים של סמשנובה מתעצמים לנוכח העובדה שהיא מתנשאת לגובה של 1.57 מטר בלבד, שהוא נמוך ביותר ביחס לגובה הממוצע בסבב הנשים העולמי.

סמשנובה שיחקה בנבחרת טניס הנשים של ישראל. היא שיחקה את מספר השנים הרב ביותר בנבחרת (15 שנים, בדיוק כמו ציפי אובזילר), בעלת מספר הניצחונות ביחידות הגבוה ביותר בנבחרת (38) ומחזיקה בשיא העולמי של מספר ההתמודדויות בהן שיחקה (61), בצוותא עם אובזילר. סמשנובה פרשה מטניס מקצועני בשנת 2007, בתום 16 שנות פעילות כטניסאית מקצוענית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה סמשנובה נולדה ב-16 ביולי 1976 בעיר מינסק שבברית המועצות. היא החלה לשחק טניס בגיל צעיר, ובגיל 14 זכתה בתואר אלופת ברית המועצות לנערות. כשהגיעה לגיל 15 הזמין אחד מהספונסרים של הטניס הישראלי, פרדי קרבין, את אנה ומשפחתה לעלות ארצה ובכך הצליח להעלות את הטניס הנשי בישראל על המפה העולמית.

הקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמשנובה היא הישראלית הראשונה שהופיעה בטורנירי גראנד סלאם ואף דורגה במקום ה-15 בעולם.

ב-1990 כשהייתה רק בת 14, זכתה ברולאן גארוס לנערות ובמקביל באליפות ברית המועצות לנערות. באותה שנה גם הגיעה לחצי גמר וימבלדון לנערות. ב-1 בינואר 1991, החלה סמשנובה בקריירת הבוגרות המקצוענית שלה.

הישגה המשמעותי הראשון כבוגרת היה בגיל 18, כשהביסה בסיבוב הראשון ברולאן גארוס את המדורגת במקום ה-5 בעולם יאנה נובוטנה. באותה שנה נכנסה סמשנובה לראשונה לרשימת 100 הטניסאיות הטובות בעולם, ואף ניצחה את לורי מקניל המדורגת במקום ה-15 בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה. בשנת הפתיחה של סמשנובה כבוגרת השיגה את אחד ממקבציה הגבוהים בתחרויות גראנד סלאם, אשר הפכו מאוחר יותר לעקב אכילס של הקריירה שלה.

אחרי שבשנת 1995 הצליחה להגיע לשמינית גמר הרולאן גארוס (שם הודחה רק על ידי המדורגת מספר 1 דאז, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו), והתקדמה אל 50 הראשונות בעולם, התגייסה סמשנובה לצה"ל והחלה נסיגה ענקית בקריירה שלה. היא נסוגה עד לסביבות המקום ה-220 בעולם ואף החמיצה את האולימפיאדה, למרות שעמדה בקריטריון העולמי.

למרות הנסיגה הזו, השכילה סמשנובה לעבור את תקופת המשבר וחזרה למאה המקומות הראשונים בשנת 1998, אז הגיעה שוב לשמינית גמר הרולאן גארוס ואף לחצי גמר מקצועני ראשון בפולין.

בשנת 1999 זכתה סמשנובה בתואר המקצועני הראשון שלה בסבב העולמי לנשים (WTA) בטשקנט. התואר ביסס אותה היטב ב-50 המקומות הראשונים. בשנת 2000 קטפה את התואר השני בטורניר קנוקה-הייסט בבלגיה, שם הביסה בגמר את הטניסאית הטובה בבלגיה, דומיניק ואן רוסט, שדורגה במקום ה-11 בעולם. הישג זה הקפיץ אותה לדירוג שיא - למקום ה-36, אך הוא לא הספיק לוועד האולימפי הישראלי, ששוב השאיר אותה מחוץ לאולימפיאדה.

לאחר ששוב לא נכנסה לאולימפיאדה, התדרדרה סמשנובה בדירוג, כמעט עד למקום ה-90 בעולם. אולם בקיץ 2001 הכירה את קלאודיו פיסטולסי, מאמן טניס איטלקי שהפך למאמנה ואחר כך לבעלה (ומאוחר יותר הם התגרשו). השידוך בין הטניס והאהבה התגלה כמוצלח בשנת 2002, כאשר סמשנובה פתחה את העונה בזכיות רצופות בשני טורנירים באוקלנד ובקנברה. ההצלחה המשיכה גם בשנת 2002. סמשנובה הגיעה לרבע גמר הטורניר באינדיאן ולס. שבוע אחר כך היא גברה על ז'סטין הנין, המקום ה-7 בעולם דאז, בטורניר מיאמי.

בעונת החימר השיגה ניצחון על קים קלייסטרס, בעלת המקום ה-3 בעולם, ואף הגיעה עד חצי גמר טורניר ברלין, אחד הגדולים בסבב העולמי.

סמשנובה המשיכה להלהיב, כשזכתה בטורניר וינה ובטורניר שנחאי כשהיא מנצחת בגמר את אנה קורניקובה. כל ההישגים הללו, במקביל לאי ההצלחה בטורנירי הגראנד סלאם, הביאו אותה למקום ה-15 בעולם בדירוג השנתי, ואף זיכו אותה בכניסה לאליפות סבב ה-WTA בסוף השנה, שם הודחה בסיבוב הראשון על ידי סרינה ויליאמס.

את שנת 2003 החלה סמשנובה עם קשיים, אף על פי שכבר הייתה במקום ה-15 בעולם. אולם היא התאוששה במהירות והגיעה שוב לשיא בסדרה מלהיבה של 14 ניצחונות רצופים, הכוללים שוב זכייה בשני טורנירים רצופים, הלסינקי וסופוט בפולין, וכמו כן ניצחונות על הרוסיות ורה זבונרבה ואנסטסיה מיסקינה. היא נעצרה רק ברבע גמר ניו הייבן על ידי ג'ניפר קפריאטי. אולם כל רצף הניצחונות הזה לא מנע ממנה הפסד בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה לקלודין שול. את שנת 2003 היא סיימה כשהיא שוב במקום ה-16 בעולם, אלא שאליפות סבב ה-WTA צומצמה ל-8 טניסאיות בלבד.

לאורך השנים, לא זכתה סמשנובה לפופולריות בישראל, למרות הישגיה המרשימים. בשנת 2004 הגיעה סוף סוף לאולימפיאדת אתונה, אך נוצחה בסיבוב הראשון. סמוך לתאריך זה עברה משבר גדול ונפרדה מבעלה-מאמנה.

בשנים 2004-‏2005, לא הצליחה סמשנובה להישאר בפסגת הדירוג, וירדה למקומות 30-40. בשנת 2006 איבדה את מקומה כטניסאית הבכירה בישראל לשחר פאר, ודורגה בסביבות המקום ה-60 בעולם. למרות הירידה בדירוג, זכתה בשנים אלו ב-4 טורנירים נוספים מהסבב העולמי לנשים (WTA), מה שהביא אותה להישג שיא נדיר של 12 ניצחונות מתוך 12 הופעות במשחקי הגמר. רצף זה נקטע כאשר נוצחה בגמר ה-13 במספר שהשתתפה בו, על ידי מגאן שונסי בטורניר "פורסט הילס" (ניו יורק, 2006).

ביוני 2007, כשהייתה בת 31, הכריזה על פרישה מטניס מקצועני לאחר שהובסה בטורניר וימבלדון.

כיום סמשנובה היא מאמנת בכירה במרכז לטניס בישראל, ומאמנת בין היתר את חן אסטרוגו.

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות (19)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
דרג 1 (0)
דרג 2 (0)
דרג 3 (3)
דרג 4 (9)
סבב ה-ITF‏ (7)
מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 11 ביולי 1993 גרמניהFlag of Germany.svg ארלנגן, גרמניה חימר גרמניהFlag of Germany.svg איזבל קואטו 3-6, 1-6
2. 23 בנובמבר 1997 ישראלFlag of Israel.svg יפו, ישראל קשה ישראלFlag of Israel.svg ציפי אובזילר 3-6, 2-6
3. 12 באפריל 1998 יווןFlag of Greece.svg אתונה, יוון חימר הונגריהFlag of Hungary.svg רותי קוטי קיס 6-1, 2-6, 2-6
4. 17 במאי 1998 פורטוגלFlag of Portugal.svg פורטו, פורטוגל חימר צרפתFlag of France.svg אלקסיה דשום-בלרה 2-6, 2-6
5. 4 באוקטובר 1998 ארצות הבריתFlag of the United States.svg סנטה קלרה, ארצות הברית קשה ארצות הבריתFlag of the United States.svg איימי פרייז'ר 6-2, 4-6, 2-6
6. 13 ביוני 1999 אוזבקיסטןFlag of Uzbekistan.svg טשקנט, אוזבקיסטן קשה בלגיהFlag of Belgium (civil).svg לורנס קורטווה 3-6, 3-6
7. 17 באוקטובר 1999 ארצות הבריתFlag of the United States.svg לארגו, ארצות הברית קשה ארצות הבריתFlag of the United States.svg מריסה אירווין 6-7, 1-6
8. 23 ביולי 2000 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg קנוקה - היסט, בלגיה חימר בלגיהFlag of Belgium (civil).svg דומיניק ואן רוסט 2-6, 5-7
9. 6 בינואר 2002 ניו זילנדFlag of New Zealand.svg אוקלנד, ניו זילנד קשה רוסיהFlag of Russia.svg טטיאנה פאנובה 2-6, 2-6
10. 13 בינואר 2002 אוסטרליהFlag of Australia.svg קנברה, אוסטרליה קשה תאילנדFlag of Thailand.svg טמארינה טנאסוגארן 5-7, 6-7(2)
11. 16 ביוני 2002 אוסטריהFlag of Austria.svg וינה, אוסטריה חימר אוזבקיסטןFlag of Uzbekistan.svg אירודה טוליאגנובה 4-6, 1-6
12. 15 בספטמבר 2002 הרפובליקה העממית של סיןFlag of the People's Republic of China.svg שנגחאי, הרפובליקה העממית של סין קשה רוסיהFlag of Russia.svg אנה קורניקובה 2-6, 3-6
13. 2 באוגוסט 2003 פוליןFlag of Poland.svg סופוט, פולין חימר צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg קלרה זקופלובה 2-6, 0-6
14. 10 באוגוסט 2003 פינלנדFlag of Finland.svg אספו, פינלנד חימר קרואטיהFlag of Croatia.svg ילנה קוסטניץ' 6-4, 4-6, 0-6
15. 22 במאי 2004 אוסטריהFlag of Austria.svg וינה, אוסטריה חימר אוסטרליהFlag of Australia.svg אלישיה מוליק 2-6, 6-3, 2-6
16. 17 ביולי 2005 איטליהFlag of Italy.svg מודנה, איטליה חימר איטליהFlag of Italy.svg טטיאנה גראבין 6-6, היריבה פרשה
17. 31 באוגוסט 2005 הונגריהFlag of Hungary.svg בודפשט, הונגריה חימר קולומביהFlag of Colombia.svg קטלינה קסטנו 2-6, 2-6
18. 11 ביוני 2006 צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg פרוסקיוף, צ'כיה חימר איטליהFlag of Italy.svg רומינה אופרנדי ללא משחק
19. 30 ביולי 2006 הונגריהFlag of Hungary.svg בודפשט, הונגריה חימר ספרדFlag of Spain.svg לורד דומינגז לינו 1-6 ,3-6

פיינאליסטית (1)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 26 באוגוסט 2006 ארצות הבריתFlag of the United States.svg פורסט היל קלאסיק, ניו יורק, ארצות הברית קשה ארצות הבריתFlag of the United States.svg מגאן שונסי 1-6, 6-0, 6-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]