גל פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גל פרידמן
Flickr - Government Press Office (GPO) - Gold Medalist Windsurfer Gal Fridman and Bronze Medalist Judoka Arik Ze'evi.jpg
גל פרידמן (שמאל) ואריק זאבי בשובם מאולימפיאדת אתונה (2004)
לידה 16 בספטמבר 1975 (בן 43)
חדרה, ישראל
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
גובה 1.83 מטר[1]
ספורט
ענף ספורט שיט
תת-ענף גלישת רוח
מיסטרל
מועדון הפועל שדות-ים
מאמן גור שטיינברג
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
שיט
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 2004 מיסטרל
ארד אטלנטה 1996 מיסטרל
אליפות העולם
זהבפאטאיה 2002 מיסטרל
כסףחיפה 1996 מיסטרל
ארדקדיס 2003 מיסטרל
אליפות אירופה
כסףהאי וייט 1995 מיסטרל
כסףנויזידלרזה 2002 מיסטרל
ארדמורסיה 1997 מיסטרל
ארדמרסיי 2001 מיסטרל

גל פרידמן (נולד ב-16 בספטמבר 1975) הוא גולש רוח ישראלי אשר התחרה על גלשן מסוג "מיסטרל". הוא אלוף אולימפי (אתונה 2004) ואלוף עולם (2002). פרידמן הוא הספורטאי הישראלי היחיד שזכה במדליית זהב אולימפית והיחיד שזכה בשתי מדליות אולימפיות.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל פרידמן במהלך גלישה

גל פרידמן נולד בחדרה[2] לאורי ודגנית פרידמן, וגדל בפרדס חנה-כרכור. פרידמן החל להתאמן בגלישת רוח במועדון השיט בשדות ים כאשר היה בן 9, בעקבות אביו שהיה מראשוני הגולשים בארץ.[3][4] בגיל 13 התחיל להשתתף בתחרויות בינלאומיות ובגיל 16 הצטרף לנבחרת ישראל, שם התאמן תחת הדרכתו של גור שטיינברג. את שירותו הצבאי העביר פרידמן כספורטאי מצטיין.[3] בשנת 1989, כאשר היה בן 13, פרידמן התחרה באליפות העולם לנוער (עד גיל 19) שנערכה במונטריאול וזכה במדליית כסף[5][6] בשנת 1994 הוא השתתף לראשונה באליפות אירופה לבוגרים וסיים במקום ה-19 הכללי.[דרוש מקור] כמו כן הוא השתתף לראשונה באליפות העולם לבוגרים בתחרות שנערכה בעיירה גימלי שבקנדה וסיים במקום ה-35.

פרידמן הפך לגולש המוביל של ישראל כאשר דגם הגלשן הוחלף בשנת 1993 מדגם "לכנר", בו הצטיין עמית ענבר, לדגם "מיסטרל". מבנה גופו הצנום יחסית העניק לו יתרון בדגם החדש.[7] במרץ 1995, פרידמן זכה במדליה הראשונה שלו בטורנירים בינלאומיים כאשר זכה במדליית זהב באליפות אס"א הבינלאומית בגלישת רוח שנערכה באילת. באותה השנה הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בחופי האי וייט. שנה לאחר מכן הוא זכה במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בבת גלים, חיפה.[7]

הודות להישגיו אלה הוא נבחר לייצג את ישראל באולימפיאדת אטלנטה 1996, בה זכה במדליית הארד והפך לגולש הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית והספורטאי היחיד במשלחת הישראלית שזכה במדליה באולימפיאדה זו. בשיוט הראשון פרידמן חצה את קו הסיום במקום הראשון ואת השיוטים הבאים הוא המשיך לסיים במקומות הראשונים. בשיוט השישי הוא שוב ניצח, אבל סיים תשיעי בלבד בשיוט השביעי, מה שעירער את מעמדו ואת הסיכוי שלו לסיים בשלישייה הראשונה. בימי התחרויות האחרונים הרוח חדלה מלנשוב באתר השיט בסוואנה ובסופו של דבר נערכו בתחרות 9 שיוטים בלבד, במקום 11 כמתוכנן. בשיוט הלפני אחרון פרידמן סיים במקום הרביעי בזמן שקקלמנאקיס היווני סיים במקום הראשון ולמעשה הבטיח את הזהב. בשיוט התשיעי והאחרון פרידמן סיים במקום הראשון, אך לרוע מזלו קרלוס אספינולה הארגנטיני סיים אחריו במקום השני והבטיח את מדליית הכסף, מה שהותיר את פרידמן בשקלול כל השיוטים עם הארד המכובד.[8]

בטקס הנעילה של המשחקים, פרידמן נבחר להיות נושא הדגל של המשלחת.

פרישה זמנית וחזרה לצמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, הוא זכה במדליית ארד באליפות אירופה שנערכה במורסיה שבספרד. בשנת 1998 הוא זכה במדליית כסף באליפות אס"א הבינלאומית בגלישת רוח שנערכה באילת ושנה לאחר מכן זכה באותה התחרות במדליית הזהב. למרות הישגיו אלה פרידמן הפסיד את המקום במשלחת הישראלית לאולימפיאדת סידני 2000 לעמית ענבר. בעקבות כישלונו להיכנס לסגל האולימפי, פרש לתקופה של כשנתיים, שבמהלכן התרכז ברכיבה על אופני הרים.[7]

פרידמן חזר להתחרות בגלישה במרץ 2001, וכבר באותה השנה זכה במדליית ארד באליפות אירופה שנערכה במרסיי[9] וסיים במקום הרביעי באליפות העולם.

אלוף עולם ואלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשנת 2002 שנערכה בפאטאיה שבתאילנד, פרידמן זכה במדליית הזהב לאחר שהוביל לאורך רוב התחרות והפך לישראלי הראשון שזוכה בתואר אלוף העולם בתחום גלישת הרוח בענף השיט. כבר בשיוט הלפני אחרון פרידמן הבטיח את מדליית הזהב כאשר סיים במקום הראשון ופתח פער מיריביו, בשיוט ה-11 והאחרון הוא סיים במקום ה-16 אולם לדירוג זה לא הייתה כל משמעות.[10][11] באותה השנה זכה פרידמן גם במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בנויזידלרזה.[12] בשנת 2003 הוא זכה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בקדיס לאחר שסיים את התחרות עם 57 נקודות שליליות, ארבע יותר מהמקום השני.[13]

באולימפיאדת אתונה 2004, גל פרידמן זכה במדליית הזהב הראשונה של ישראל במשחקים האולימפיים ובכך הפך לספורטאי הישראלי הראשון והיחיד עד כה שהוכתר כאלוף אולימפי. כמו כן הפך גם לספורטאי הישראלי הראשון שזוכה בשתי מדליות אולימפיות.[14] גל היה הגולש היחיד בתחרות שסיים בעשירייה הראשונה בכל אחד מהשיוטים.[15] בשיוטים הראשונים פרידמן סיים בצמרת ואף ניצח את השיוט החמישי והשמיני, יציבות זו הבטיחה לו מעשית מדליה כבר בשיוט הלפני אחרון.[16] לקראת השיוט האחרון פרידמן דורג במקום השני במרחק 3 נקודות מהמקום הראשון של יריבו הברזילאי ריקארדו סנטוס. כדי לזכות במדליית הזהב פרידמן היה צריך לסיים את השיוט האחרון בפער של שלושה מקומות מהברזילאי ולסיים לפני היווני ניקוס קקלמנאקיס. בשיוט ה-11 והאחרון פרידמן סיים במקום השני הרחק מהברזילאי שסיים במקום ה-17 ומהיווני שסיים במקום ה-10 ולמעשה הבטיח את זכייתו במדליית הזהב.[17][18][14]

בטקס הענקת המדליות נכחו שרת החינוך והספורט, לימור לבנת, השופט הישראלי בתחרות אהרון בוצר וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי שהעניק לגל את המדליה.

שנים אחרונות ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יוני 2005 נגנבה כספת מבית הוריו של פרידמן, ובה המדליות בהן זכה. מספר ימים לאחר מכן נמצאה מדליית הזהב על ידי ילדה בת 7 מפוריידיס בעת שטיילה עם משפחתה ביער עופר.[19] מדליית הארד מאטלנטה 1996 לא נמצאה.

לאחר הישגו באולימפיאדת אתונה, נכנס פרידמן ל"סגל היהלום" של ישראל כחלק מההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג 2008 אולם הוא לא הצליח להסתגל לדגם החדש של "ניל פרייד" שנכנס לשימוש בשנת 2005. בשנת 2006 הוא סיים במקום ה-32 באליפות אירופה ובמקום ה-19 באליפות העולם. בינואר 2007 הוא זכה בתחרות 'New Year International Regatta' שנערכה בלימסול שבקפריסין, אך בהמשך השנה סיים רק במקום ה-34 באליפות העולם שנערכה בקשקאיש. באליפות העולם בשנת 2008 שנערכה באוקלנד, הוא סיים במקום ה-29 והפסיד את המקום במשלחת הישראלית לאולימפיאדת בייג'ינג 2008 לשחר צוברי.

בשנת 2008 פרש מגלישה מקצועית והפך להיות מאמן באיגוד השייט ובין היתר אימן את נמרוד משיח. במאי 2013, הוחלט באיגוד השייט ליצור נבחרת עם מאמן אחד במקום מאמן אישי לכל גולש כפי שהיה עד אז. פרידמן כבר מונה לתפקיד המאמן הלאומי של נבחרת גלישת הרוח,[20] אך הגולשים סירבו להחליף את מאמניהם האישיים במאמן יחיד ולבסוף מינויו של פרידמן בוטל.[21]

פרידמן הוא חובב צילום ובשנת 2017 החל לעבוד כצלם חתונות.[22] בין היתר באותה השנה הוא התמנה לצלם הבית של קבוצת הכדורסל מכבי חיפה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התחתן פרידמן עם מיכל פלג, בת שדות ים, שהייתה חברתו במשך עשר שנים. הם מתגוררים בקיבוץ שדות ים ולהם שתי בנות ובן.

פרידמן הוא טבעוני. כשנשאל מדוע בחר בטבעונות, השיב "רק אחרי שהבנתי איזה סבל אנחנו גורמים לחיות בשביל שיהיה לנו טעים, אז נמנעתי לגמרי. לפני זה, פשוט רק הרגשתי שזה לא עושה לי טוב באימונים לאכול והרגשתי כבד עם בשר".[23]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרת האנימציה איש משפחה בעונה 12 פרק 9 הוזכר פרידמן כאחד משלושה ספורטאים יהודים גדולים.
  • בתוכנית המערכונים הסאטירית אנחנו במפה, נשאלו אנשי ספורט על גל פרידמן במערכון שנקרא "אגדות מהעבר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופיל וסטטיסטיקות באתר sports-reference.com
  2. ^ גל פרידמן, באתר הספרייה היהודית המקוונת
  3. ^ 3.0 3.1 נגה שנער-שויער, "תעודת בגרות לא מכינה לחיים. מספורט אפשר ללמוד הרבה יותר", 4 באוקטובר 2016, ynet
  4. ^ רותי רוסו, "סיפורו של אלוף: פרופיל של גל פרידמן", 26 באוגוסט 2004, nrg
  5. ^ תוצאות אליפות העולם לנוער 1989, אתר איגוד השיט הבינלאומי
  6. ^ בארבע עיניים עם גל פרידמן, 31 דצמבר 2013, 'מגזין אופניים'
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 שחר בן הלוי, הגל השקט, 25 באוגוסט 2004, ynet
  8. ^ הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, 21 ביולי 2016, ynet
  9. ^ עוד מדליית ארד לגל פרידמן, 12 באוגוסט 2001, וואלה! NEWS
  10. ^ גל פרידמן - אלוף העולם בגלשני מיסטרל, 15 בדצמבר 2002, ynet
  11. ^ הגולש גל פרידמן זכה היום באליפות העולם במיסטרל, 15 בדצמבר 2002, גלובס
  12. ^ מיסטרל: מדליית כסף לפרידמן באליפות אירופה, 14 בספטמבר 2002, ynet
  13. ^ שייט: לי קורזיץ' אלופת העולם במיסטרל, 21 בספטמבר 2003, ynet
  14. ^ 14.0 14.1 גל פרידמן זכה במדליית זהב אולימפית בתחרות המיסטרל, 25 באוגוסט 2004, וואלה! NEWS
  15. ^ הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, 21 ביולי 2016, ynet
  16. ^ ניר שועלי וסער הס, גל פרידמן הבטיח מדליה בגלשני המיסטרל, 23 באוגוסט 2004, nrg
  17. ^ היסטריה בים: גל פרידמן זכה במדליית זהב היסטורית, 25 באוגוסט 2004, ynet
  18. ^ גל פרידמן זכה במדליית הזהב, 25 באוגוסט 2004, nrg
  19. ^ דוד רטנר, ילדה בת 7 מפורדיס מצאה את מדליית הזהב של גל פרידמן, 11 ביוני 2005, TheMarker
  20. ^ גל פרידמן מונה למאמן הלאומי בגלשנים, 27 במאי 2013, ONE
  21. ^ יניב טוכמן, גל פרידמן: "מינו אותי למאמן הנבחרת. אבל אז באו הספורטאים ואמרו: לא מוכנים", 16 באוקטובר 2016, וואלה! NEWS
  22. ^ אורן אהרוני, הג'וב החדש של גל פרידמן: צלם חתונות, 10 ביולי 2017, ynet
  23. ^ איריס קול, ראיון עם גל פרידמן על טבעונות, באתר רדיו ללא הפסקה.