2017 במדע
מראה
- ערך מורחב – 2017
אסטרונומיה וחקר החלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לראשונה הופקו תמונות מפורטות של כוכב שאינו השמש, כאשר הטלסקופ הגדול מאוד צילם את אנטארס.[1]
- 22 בפברואר – הודעת נאס"א על גילוי מערכת כוכבי לכת סביב הכוכב TRAPPIST-1 ובה שבעה כוכבי לכת סלעיים באזור ישיב.
- 26 בפברואר – ליקוי חמה טבעתי נצפה בדרום אפריקה ובדרום אמריקה.[2]
- 19 ביוני – נאס"א הודיעה על 219 כוכבי לכת שאותרו על ידי טלסקופ החלל קפלר, עשרה מהם בגודל הדומה לזה של כדור הארץ והם נמצאים באזור ישיב.[3]
- 21 באוגוסט – ליקוי חמה מלא נצפה בחצי הכדור הצפוני כולו. זה היה ליקוי החמה הראשון בארצות הברית היבשתית מאז 1979, והעלטה המוחלטת הייתה במסלול מפפואה גינאה החדשה ועד צפון קרולינה.
- 15 בספטמבר – הגשושית קאסיני צללה לתוך אטמוספירת שבתאי לאחר 13 שנות מחקר סביב כוכב הלכת.
- ממשלת סין העממית הכריזה כי בשנה זו תחל תוכנית החלל המאוישת שלה להנחתת טייקונאוט סיני על הירח.[4]
- גילוי חגורת אבק במערכת אלפא קנטאורי על ידי ALMA (Atacama Large Millimeter Array), מערך של רדיו-טלסקופים במדבר אטקמה שבצ'ילה.[5]
- גילויו של ULAS J1342+0928, הקוואזר המרוחק ביותר שנתגלה עד אז, מרחקו 13.2 מיליארד שנות אור. גילויו מהווה פריצת דרך במחקר אודות היקום המוקדם.
- רשת עצבית מלאכותית של חברת גוגל גילתה את קיומו של כוכב לכת שמיני, קפלר-90i (אנ'), הסובב את הכוכב קפלר-90 (אנ').[6]
- 5 בדצמבר – הגשושית ניו הורייזונס צילמה שני עצמים בחגורת קויפר, 2012 HE85 ו־HZ84 2012, בהיותה מרוחקת 6.06 מיליארד ק"מ (כ-40.5 יחידות אסטרונומיות) מכדור הארץ. בכך שברה את שיא הצילום המרוחק ביותר מאז נקודה כחולה חיוורת שצילמה הגשושית וויאג'ר 1 בשנת 1990.[7]
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה – ריינר וייס, בארי בריש וקיפ תורן (כולם מארצות הברית), על תרומתם המכרעת בפרויקט LIGO ועל זיהוי גלי הכבידה.
- פרס נובל לכימיה – ז'אק דובושה (שווייץ), יואכים פרנק (גרמניה/ארצות הברית) וריצ'רד הנדרסון (הממלכה המאוחדת), על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג (כולם מארצות הברית) על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי.
- פרס נובל לכלכלה - ריצ'רד ת'יילר (ארצות הברית) על תרומתו לכלכלה התנהגותית.
- פרס אבל – איב מאייר (Yves Meyer) (צרפת), על תרומתו המרכזית בפיתוח תורת הגלונים (Wavelets)
- פרס טיורינג - ג'ון הנסי (ארצות הברית), דייוויד פטרסון (ארצות הברית) על הגישה הכמותית להערכה ותכנון של ארכיטקטורת מחשבים והשפעתה על תעשיית המיקרופרוססורים.
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 10 בינואר – אוליבר סמיתיס, גנטיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2007 על חלקו בגילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע (נולד ב-1925)
- 7 בפברואר – הנס רוסלינג, רופא שוודי, אפידמיולוג, מומחה בסטטיסטיקה, בתזונה וברפואה ציבורית. מייסד קרן גאפמיינדר, גוף ללא כוונות רווח המפתח ומספק כלים חופשיים לניתוח נתונים על התפתחות האדם (נולד ב-1948)
- 8 בפברואר – פיטר מנספילד, פיזיקאי אנגלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2003 על גילויו ופיתוחיו בנוגע למכונת ה-MRI, דימות תהודה מגנטית (נולד ב-1933)
- 20 בפברואר – מילדרד דרסלהוז, פיזיקאית יהודיה אמריקאית (נולדה ב-1930)
- 21 בפברואר – קנת' ארו, כלכלן יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה ב-1972, על תרומתו לתאוריית שיווי המשקל הכללי בכלכלה, ולתאוריה של כלכלת רווחה (נולד ב-1921)
- 7 במרץ – הנס דֶמֶלט (Hans Dehmelt), פיזיקאי גרמני אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה ב-1989 על חלקו בפיתוח טכניקת מלכודת היונים (נולד ב-1922)
- 8 במרץ – ג'ורג' אולה, כימאי יהודי הונגרי ואמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1994 על מחקרו בהפקת קרבוקטיונים באמצעות סופר-חומצה (נולד ב-1927)
- 29 במרץ – אלכסיי אבריקוסוב, פיזיקאי יהודי רוסי-סובייטי ואמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2003 על חלקו בתרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על (נולד ב-1928)
- 4 באפריל – ג'ורג' מוסטוב, מתמטיקאי יהודי-אמריקאי. נודע בזכות תרומתו לתורה של חבורות לי, חתן פרס וולף במתמטיקה לשנת 2013 (נולד ב-1923)
- 7 ביולי – מרינה רַאטנֶר, מתמטיקאית יהודייה אמריקאית ילידת רוסיה, פרופסור אמריטה לאנליזה מתמטית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, כלת פרס אוסטרובסקי (1993) וחברת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נולדה ב-1938)
- 14 ביולי – מַרים מירזאח'אני, מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס לשנת 2014. תחומי המחקר שלה כללו תורת טייכמולר (אנ'), גאומטריה היפרבולית, תורה ארגודית (אנ') וגאומטריה סימפלקטית (נולדה ב-1977)
- 5 בספטמבר – ניקולס בלומברגן, פיזיקאי הולנדי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1981 על חלקו בפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר (נולד ב-1920)
- 30 בספטמבר – ולדימיר וויבודסקי, מתמטיקאי רוסי, מגודלי האלגבראיסטים המודרניים, זכה במדליית פילדס בשנת 2002 (נולד ב-1966)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליסף קוסמן, 2017: השנה המדהימה של SpaceX, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2017
- בר חיון, עולמות חדשים: סיכום שנת 2017 בחלל, באתר סוכנות החלל הישראלית, 29 בדצמבר 2017
- אליסף קוסמן, 2017 הייתה בין שלוש השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות, באתר "הידען", 20 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגרדיאן, מדענים הפיקו תמונות מפורטות ראשונות של כוכב הנמצא הרחק מחוץ למערכת השמש, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017
- ^ דניאלה רגב, צפו: ליקוי החמה הראשון של 2017, באתר ynet, 27 בפברואר 2017
- ^ NASA Releases Kepler Survey Catalog with Hundreds of New Planet Candidates, באתר נאס"א, 19 ביוני 2017(באנגלית)
אליסף קוסמן, טלסקופ החלל קפלר מצא 219 כוכבי לכת נוספים וחשף פער ברור בין כוכבי לכת ארציים ומיני-נפטונים, באתר "הידען", 20 ביוני 2017 - ^ China Wants Men on Moon by 2017 באתר Fox News
- ^ עודד כרמלי, עדויות ראשונות למערכת עולמות באלפא קנטאורי, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 5 בנובמבר 2017
- ^ עודד כרמלי, נאס"א וגוגל: נמצא כוכב לכת שמיני במערכת שמש רחוקה, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 15 בדצמבר 2017
- ^ התמונה שצולמה 6.1 מיליארד ק"מ מכדור הארץ, באתר ynet, 10 בפברואר 2018
שנים במדע - המאה ה-21 | |
---|---|
|