אנטוניו דה לה קלנצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנטוניו דה לה קלנצ'ה או האב קלנצ'הספרדית: Antonio de la Calancha‏; 1584 לה פלטה, כלומר סיודד דה לה פלטה דה לה נואבה טולדו" או צ'וקיסאקה Chuquisaca, בימינו סוקרה, - 1 במרץ 1654 לימה) היה כומר קתולי ונזיר אוגוסטיני, כרוניקן של האזור המשתייך בימינו לפרו ולבוליביה. הוא נולד בחבל "צ'ארקס" (הכולל את רוב בוליביה של היום) של מלכות המשנה של פרו ובספרי הכרוניקה שלו תיאר את כיבוש האימפריה של אינקה על ידי הספרדים ואת המנהגים והמסורות של האינדיאנים המקומיים, לרבות קצ'ואה, איימארה ואחרים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוניו דה לה קלנצ'ה נולד כבנם של מריה דה בנאווידס, אשה קריאולית ושל הקפטן פרנסיסקו דה לה קלנצ'ה, אנקומנדרו ממוצא ספרדי אנדלוסי. הצעיר ויתר על אחוזת אביו, האנקומיינדה אמבאנה שבמחוז לארקאחה, כדי להיכנס למסדר אוגוסטינוס הקדוש במנזר בעיר הולדתו לה פלטה, הידועה בשפת הקצ'ואה תחת השם צ'וקיסאקה. למד בהמשך במכללה האוגוסטינית סן אילדפונסו בלימה ואחר כך עשה לימודי דוקטורט בתאולוגיה באוניברסיטת סן מרקוס בלימה. בתום לימודיו הפך האב קלנצ'ה לאחד המטיפים המפורסמים בתקופתו.

הוא עלה בהדרגה בהייררכיה של מסדרו - "דפיניטור", אחר כך מזכיר אזורי ואחר כך רקטור של מכללת סן אילדפונסו שבה למד, ואב מנזר ו-Prior. בתוקף תפקידיו סייר רבות ברחבי מלכות המשנה של פרו - בפרו העליונה, שהיא בימינו בוליביה, ובפרו התחתונה, בהן סייר לאורך ולרוחב פעמיים בחייו. בשנים 1614-1610 התגורר בעיר פוטוסי, הפך לאב של מנזר בקוסקו, שהה בארקיפה בה סיים את תקופת ה"טירונות" (noviciado) שלו כנזיר, ובמיסקה, כמו כן בעיר טרוחיליו, שבה היה עד להריסת המקום על ידי רעידת אדמה משנת 1619.

כנסיית הגבירה הקדושה בקופקבנה, בוליביה

במשך השנים אסף כמות עצומה של נתונים ששימשו לו בספר הכרוניקה שלו "Crónica moralizada de la orden de San Agustín en el Perú" - כרוניקה מורליסטית של מסדר סן אוגוסטין בפרו, שפורסם בברצלונה בשנת 1631, שתורגם מאוחר יותר ללטינית (ברוליוס,1651) ולצרפתית והוצאה במהדורה חודשת בלימה בשנת 1653. המשיך גם לאחר מכן לאסוף ידע מתוך שאיפה לפרסם כרך נוסף, אך עבודה זו נשארה בלתי גמורה.

תלמידו, האב באנרדו דה טורס, השלים לערוך ופרסם את הכרך השני של הספר בשנת 1655 תחת הכותרת "Crónica de los Santuarios de Nuestra Señora de Copacabana y del Prado.2" -"כרוניקה של מתחמי הקודש של גבירתנו מקופקבנה ופראדו". קלנצ'ה נקשר מאוד לפולחן הגבירה מקופקבנה משום שהאמין כי בעזרתה החלים ב-28 באוקטובר 1627 אחרי שבוע של כאבי ראש מייסרים.

בשנת 1630 היה האב קלנצ'ה ראש המנזר האוגוסטיני בלימה ושנים אחדות אחר כך הקים את המנזר בפראדו.

אנטוניו דה לה קלנצ'ה הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 70 ב-1 במרץ 1654 בבוקר של יום ראשון השני של התענית, כשהתכונן לנהל את המיסה.

מפעלו ההיסטורי והטרום-אנתרופולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הכרוניקה שלו כולל אוצר של ידע על הדת, המנהגים והמסורות של האינדיאנים משטחי בוליביה ופרו, על הגאוגרפיה של האזור, ובמיוחד על מוצאם ועל תולדותם של הילידים.

האב קלנצ'ה ידע את שפת הקצ'ואה, אם כי האטימולוגיה של המלים שדיבר עליה היא מוטלת בספק. הוא הסתמך גם על ספרי הכרוניקנים המפורסמים שעמדו לרשותו - פולו דה אונדגרדו, מיגל קבליו דה בלבואה, פרננדו אוונדאניו, הישועים טרואליה, ואסקס ואריאגה, ספרי ההיסטוריון פרנסיסקו טיטו יופנקי, ספרו של אלונסו רמון גאווילאן (על האחרון סמך בעיקר לגבי אזור האגם טיטיקאקה), על כתבי יד שלא פורסמו, אוספי אמונות אלילים ומנהגים.

קלנצ'ה שם לב לדמיון הפיזי בין האינדיאנים ובין האוכלוסיות ממזרח וממרכז אסיה שנקראו בעבר "מונגולידים" או טטרים. את ההסברים לכך הסיק דרך תאוריות ה"תנ"כיות" הנאיוויות והאקסטרווגנטית של אנטוניו דה מונטסינוס. בדומה למחברים אחרים, סבר קלנצ'ה כי התחלת ההיסטוריה של האינדיאנים היא בתקופת ה"איליו" ושל ה"ברבריזם", כשלא הייתה קיימת אריסטוקרטיה אלא "דמוקרטיה" בלבד. בכרוניקה שלו מוצאים סיפורים ואגדות רבים, מסורות על האלילים והדתות של הילדים, על "מסרים" של אלילים, על השפות שהיו בשימוש באותו אזור. כל אלה מתערבבים פרטים אלה מועברים בצורה די מפוזרת, ומתערבבים עם מוסרי השכל דתיים והערות פדגוגיות של המחבר. האב קלנצ'ה מתייחס בכרוניקה שלו גם לקיפו (quipu), המערכת המנמוטכנית ששימשה את האינקה בעזרת חבלים, חבלים משניים, צבעים וקשרים. לדבריו בקיפו יכלו לסמל באמצעות צבעים גם שמות פרטיים ושל מקומות ואזורים.[1]

לאנטוניו דה לה קלנצ'ה חבים את התיאור הראשון משנת 1633 של טיפול בעזרת הכינין כתרופה למלריה. מסיונרים ישועים בפרו למדו לדבריו לטפל במלריה בעזרת חומר אבקתי בצבע קנמון שהופק מקליפת העץ שנקרא arbol de calenturas (עץ גלי החום) (שמות אחרים :בשפה ילידית -"קינה", בסיווג של בוטנאים - Ganna periodes, ושנודע גם בשם Cinchona). האבקה שקיבלה את השם "קליפת הישועים" ניתנה במשקה והקלה על החום ועשתה נסים נגד המלריה.

סגנונו מנופח ומצועצע, מושפע על ידי זרם הגונגוריזם. ספריו משכו בקורת (למשל מצדו של ריווה -אגיארו Riva-Agüero) בגלל הערבוביה של הערות נאיוויות והטפות בלתי נגמרות [2]

קישורים חיצוניים ומקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Catholic Encyclopedia vol 3, 1908 NYC,

Ciencia y Cultura, nr.27, La Paz nov. 2011 ,Fray Antonio de la Calancha O.S.A. 1, Dr. Edwin Claros Arispe 2 Historia del santuario de Nuestra Señora de Copacabana (1653)

Tarmo Kulmar On the writing systems of Ancient Peru, the possibility of the Quellqa and the Quipu as an intruments of power of the Incas Institute of Estonian Language, Estonian Folklore Archives 2008 Institute of Estonian Language, Estonian Folklore Archives עמוד 5

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]