אורי משגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי משגב
אין תמונה חופשית
לידה 15 באפריל 1974 (בן 48)
ישראלישראל חפציבה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־23 שנים)
עיסוק עיתונאי
סוג כתב פובליציסט, בלוגר וכתב "משגב לעם", בלוג באתר הארץ
קישורים חיצוניים
פייסבוק nhavip123
טוויטר UriMisgav
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוּרִי מִשְׂגַּב (נולד ב-15 באפריל 1974) הוא עיתונאי, פובליציסט, מרצה, מורה ובמאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מִשְׂגַּב נולד בקיבוץ חפציבה לחיים, מנהל וגזבר, ולחנה'לה, מזכירה טכנית. למד בתיכון אורט עמק חרוד. שירת בצה"ל כקצין מודיעין בחיל התותחנים. בעל תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר ביפו ונשוי לסיוון. לזוג ארבעה ילדים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 החל משגב את קריירת העיתונאות שלו כשהצטרף למערכת עיתון "העיר". בעיתון זה שימש משגב ככתב מגזין, פרשן מדיני-פוליטי, מבקר מוזיקה ובעל טור במדור הספורט. בהמשך מונה לתפקיד עורך מדור הספורט וסגן עורך העיתון. בשנת 2001 שימש ככתב העיתון בניו יורק וסיקר את פיגועי 11 בספטמבר.

ב-2004 הצטרף לחברת החדשות של ערוץ 10, ושימש ככתב מגזין ותרבות במהדורת החדשות המרכזית. בשנת 2005 הצטרף לשבועון "Time Out", וכיהן כסגן עורך העיתון. בשנת 2006 הצטרף לעיתון "הארץ", וכיהן בתפקיד עורך וכותב. בשנת 2007 עבר ל"ידיעות אחרונות" כחבר מערכת המוסף לשבת וכותב מאמרי דעה. בתום ארבע שנות עבודה, הופסקה עבודתו על ידי העורך הראשי רון ירון.[1] בשנת 2012 חזר משגב למערכת עיתון הארץ. הוא מפרסם בעיתון מאמרי דעה, טורי פרשנות וכן את הבלוג הפוליטי "משגב לעם".

בשנת 2014, ראה אור סרטו התיעודי "חייו מלאי שיר: סיפורו של אברהם חלפי". הסרט הופק לערוץ 8 על ידי חברת קסטינה תקשורת, והוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

משגב לימד בין השנים 20062015 בבית הספר הדמוקרטי "קהילה", ובעבר שימש כמרצה בחוג לתקשורת של מכללת ספיר, והוא מרבה להרצות בפורומים שונים על נושאים בתחום העיתונות והמוזיקה. בשנת 2010 ייסד משגב יחד עם האוזן השלישית את "אקדמיית הביטלס", שבמסגרתה הוא מרצה ברחבי הארץ על סיפור הלהקה וחבריה.

בשנת 2020 היה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים, אליה קרא בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו.[2]

דעותיו וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטוריו ב"הארץ" מביע משגב עמדות שמאליות ואנטי-דתיות. משגב עורר בעבר ביקורת ציבורית רחבה[3][4][5] כשכתב טור שבו הסביר מדוע לא מל את בנו,[6] וכן בטורים בהם קרא להפסיק את הלימוד וההנצחה של השואה בישראל בטענה כי הם "אינדוקטרינציה ציונית".[7] טור שכתב בו קרא לשופט בית המשפט העליון נעם סולברג "עבריין בינלאומי" מאחר שהוא גר ביהודה ושומרון, ספג גינוי חריף משרת המשפטים.[8] ב-27 ביולי 2017 עתר לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, בדרישה שיקבלו החלטה בפרשת מעונות ראש הממשלה, לאחר שחלפו 14 חודשים מהמלצת המשטרה על הגשת כתבי אישום. העתירה נמחקה חודשיים אחר כך לאחר שהודיע היועץ על כוונתו להגיש כתבי אישום בפרשה.

בחודש ינואר 2021 כתב בעיתון הארץ מאמר כנגד הציבור החרדי סביב מגפת הקורונה בו כתב כי ”החרדים הורסים ומביסים את המדינה. מי שיצית פה אינתיפאדה חילונית ייהפך לכוכב עליון... החרדים מסוכנים כיום להווה ולעתיד של ישראל יותר מהטילים של חיזבאללה ומהגרעין האיראני“.[9] בעקבות כך הוגשו כנגדו תלונות ובית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע כי המאמר גזעני, מסית ומעודד מלחמת אחים. בית הדין גם נזף בהארץ והורה להסיר את המאמר מאתר האינטרנט של העיתון.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]