אנטל דוראטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטל דוראטי
Doráti Antal
לידה 9 באפריל 1906
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בנובמבר 1988 (בגיל 82)
Gerzensee, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Deutsch Antal עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אירופה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1930–1988 (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Tonina Dorati עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1983)
  • פרס בארטוק-פאסטורי (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטל דוראטי (במקור דויטש, בהונגרית: Doráti Antal‏; 9 באפריל 190613 בנובמבר 1988) היה מנצח ומלחין יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראטי נולד בבודפשט, לאב שהיה כנר בתזמורת הפילהרמונית של בודפשט. הוא למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, הלחנה אצל זולטאן קודאי וליאו ויינר, ופסנתר אצל בלה בארטוק. בין חבריו לכיתה באקדמיה היו מתיאש שייבר ועדן פרטוש. הופעת הבכורה שלו בניצוח הייתה בשנת 1924 עם בית האופרה של בודפשט.

במהלך הקריירה שלו ניצח על תזמורת מינסוטה בשנים 1949 - 1960, על תזמורת רשות השידור הבריטית משנת 1963 עד 1966 ועל התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם. משנת 1970 עד 1975 ניצח על התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בוושינגטון ובין השנים 1975 ל-1978 היה מנצחה על הפילהרמונית המלכותית בלונדון.

דוראטי הלחין גם יצירות אחדות, ביניהן אופרה "הנבחרים", קונצ'רטו לצ'לו, רביעיית מיתרים ווריאציות לפסנתר על נושא של בארטוק.

את ההקלטה הראשונה שלו עשה עם הפילהרמונית של לונדון בשביל חברת HMV ("קול אדוניו", His Master’s Voice). במהלך הקריירה שלו הקליט דוראטי מעל 600 תקליטים.

דוראטי התאזרח בארצות הברית בשנת 1947.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראטי התפרסם בעיקר בהקלטותיו למוזיקה של צ'ייקובסקי. הוא היה המנצח הראשון שהקליט את כל שלושת הבאלטים של צ'ייקובסקי - אגם הברבורים, היפהפייה הנמה ומפצח האגוזים - בשלמותם. הקלטות אלה נערכו בשנת 1954, לחברת ההקלטות מרקורי, עם התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס, ששמה שונה בהמשך לתזמורת מינסוטה, כחלק מסדרת "נוכחות חיה" המפורסמת שלהם. כל שלושת הבאלטים הופצו תחילה בנפרד, אבל אחר כך הופצו מחדש באלבום של שישה תקליטים אריכי-נגן. דוראטי לא חזר להקליט את "אגם הברבורים", אבל הוא הקליט בסטריאו את "היפהפייה הנמה" (שוב במלואו) עם תזמורת הקונצרטחבאו לחברת פיליפס - כל זאת במשך תקופה של עשרים ושבע שנים. כמו כן הקליט את כל ארבע הסוויטות התזמורתיות של צ'ייקובסקי עם תזמורת פילהרמוניה החדשה והיה המנצח הראשון שהקליט את "הפתיחה 1812" עם תזמורת מיניאפוליס ובלוויית תותחים אמיתיים, תזמורת כלי נשיפה ממתכת ופעמוני כנסייה. בין הקלטותיו גם שש הסימפוניות של צ'ייקובסקי עם התזמורת הסימפונית של לונדון. הקלטותיו הועברו לתקליטורים.

נוסף לכל אלה, גם היה הראשון להקליט את הבלט "קופליה" של ליאו דליב, עם תזמורת מיניאפוליס. ההקלטה הדיגיטלית שעשה לפולחן האביב של סטרווינסקי זיכתה אותו ב"גראן פרי דו דיסק" הצרפתי.

דוראטי החזיק במשרת מנצח ראשי בתזמורות הבאות:

דוראטי ניצח על הופעת הבכורה העולמית של הקונצ'רטו לויולה של בארטוק, (שהושלם על ידי טיבור שרלי), עם התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס, בשנת 1949. הוא ערך הקלטות רבות, בייחוד יצירות מאת בארטוק וקודאי וההקלטה המלאה הראשונה של הסימפוניות שכתב יוזף היידן, עם תזמורת פילהרמוניה הונגריקה, וכן יצירות רבות אחרות משלו, ביניהן גם חלק מן האופרות.

מלבד היצירות המקוריות שהלחין, גם עיבד יצירות משל יוהאן שטראוס הבן לבלט נשף הסיום, כמו גם הלנה היפה וכחול הזקן של אופנבאך, ויריד בסורוצ'ינסק של מוסורגסקי.

האוטוביוגרפיה שלו Notes of Seven Decades יצאה לאור בשנת 1979. בשנת 1983 העניקה המלכה אליזבת השנייה לדוראטי תואר אביר כבוד של האימפריה הבריטית.

דוראטי מת בגרצנזה, שווייץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטל דוראטי בוויקישיתוף


הקודם:
ז'אק זינגר
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של דאלאס

1945-1949

הבא:
ולטר הנדל
הקודם:
דימיטרי מיטרופולוס
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס

1949-1960

הבא:
סטניסלב סקרובצ'בסקי
הקודם:
הנס שמידט-איסרשטדט
מנצחים ראשיים, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם

1966-1974

הבא:
גנאדי רוז'דסטוונסקי
הקודם:
אלדו צ'קאטו
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של דטרויט

1977-1981

הבא:
גינתר הרביג