אניטה פללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אניטה פָלֵלי (נולדה ב-7 באוגוסט 1958 כאנה הללי) היא שחקנית, זמרת ודוגמנית ישראלית. היא ידועה בין השאר בשל קולה הגבוה ובשל מראהּ הכולל תסרוקות צבעוניות, איפור וביגוד יוצאי דופן.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 שיחקה פללי בסרט "מסג'יסט הצמרת", וזכתה לפרסום רחב יותר ב-1982 כאשר השתתפה בתצוגות אופנה של לבני נשים והייתה לדוגמנית הצמרת הראשונה שהביאה את החוטיני לישראל. לאורך שנות ה-80 נהגה להופיע בערבי זוגות בהנחיית מאיר רמז שהיו פופולריים באותה העת. בתחילת שנות ה-90 חזרה לתודעת הקהל כאשר התראיינה בתוכנית "חכם בלילה" בהנחיית רון לוינטל בערוץ 2 הניסיוני, ושרה את שירה של אילנית "כבר אחרי חצות". בשנת 1992 שיחקה בתפקיד משנה של רקדנית בסרטו השני של אבי ביטר "קורבן האהבה". היא הופיעה גם בסרטיו של הזמר משה כהן "מבט כואב 1" (ב-1994) ו"מבט כואב 2" (ב-1997), בתפקיד גלוריה. בשנת 1997 שיחקה בתפקיד משנה (של רקדנית, בדומה לתפקידה ב"קורבן האהבה") בסרט הקולנוע הישראלי "עפולה אקספרס". ב-2000, שיחקה את דמותה של חוה בסרטו הקצר של ויקטור בראון "גן עדן פרק ב'". לאורך שנות ה-90 פללי הדריכה נימוסין והליכות בתחרויות יופי מקומיות ברחבי ישראל והכתירה את המנצחות.

לקראת סוף שנות ה-90 זכתה לפרסום רב, יחסית, לאחר מות כלבתה גלורי מפגיעת רכב בראשה, כאשר התארחה בפינה בתוכנית האירוח "חלומות בהקיציס" והציגה את גלורי המפוחלצת. בתוכנית נהגו איל קיציס (המנחה) וטל פרידמן לארח אורחים מוקצנים, בהם פללי. בעקבות חשיפה זו העיתון "לאשה" הכריז עליה כ"התחת של המדינה"[1], כמחווה לקריירה שלה בשנות השמונים כדוגמנית לבני נשים. בתחילת שנת 1997 השתתפה פללי ב"מופע הקברט של נינו" שהעלה שדרן הרדיו והמוזיקאי נינו אורסיאנו, לצדו של אורסיאנו והידועניות גילה גולדשטיין, קים קונקשיין ומלכת הדראג נופית תדהר בגילומו של אבינוף פרומר. עבור המופע הקליטה גרסת כיסוי לשירה של אילנית "כבר אחרי חצות" ושיר מקורי בשם "אני לא בוניטה", שנודע לאחר מכן בשם "שיר שמח". שנה לאחר מכן השתתפה בתוכנית הרדיו של אורסיאנו "סינדרלה יוצאת מהארון" ברדיו השרון (רדיו 99) שהתבססה על מופע הקברט ובה ביצעה גם מספר שירים, בהם גרסת כיסוי לשיר נוסף של אילנית, "אי שם", והשיר "הלו נינו" בדואט עם גולדשטיין[2].

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה פללי במספר תוכניות אירוח ובידור, בהן "אקזיט", "טיאר ברשת", "פספוסים" ובשעשועון "מסדר זיהוי" בערוץ 10[3]. בשנת 2004 הופיעה פללי בקמפיין לשירות טלפוני בידורי של המותג "Esc" (אסקייפ) בבעלותה של חברת פלאפון, בו אמרה את המשפט "אניטה, זאת אני, תעני!". כמו כן, החלה בעבודה על אלבום משותף עם עודד שחף (אחיו של המאפר ירין שחף). האלבום, שהיה אמור להיקרא בשם "מדיננה בג'ננה", נגנז לאחר הוצאת שני שירים מתוכו - שיר הנושא שהולחן על ידי איתן מסורי וזכור בעקבות הבית "איש איש איש, אל תהיה כריש, רוצה אותך פטיש, מינימום כריש" והשיר "כאב" שפללי כתבה והלחינה בעצמה ושאותו ביצעה קודם לכן באחת הפעמים בהן התארחה בתוכנית "חלומות בהקיציס". לאחר מכן הופיעה פללי במועדוני נוער ברחבי ישראל עם שירי הדיסק הגנוז, שיריה המקוריים וכן גרסאות כיסוי לשירי אילנית.

פללי ידועה בין השאר בחיבתה לחיות ומתנדבת בארגון צער בעלי חיים. לאורך השנים היא נהגה להביא להופעותיה בשידור חי את גלורי, כלבתה המפוחלצת, ואת כלבה השני פופי[4].

לאורך השנים, סבלה מביקורות וכתבות שנויות במחלוקת בשל קולה הגבוה, מראה החיצוני, סיפור חיבתה לפוחלצי חיות והופעותיה עם גלורי כלבתה המפוחלצת הן בשידור חי והן בחייה האישיים, וכן בשימושים חוזרים במילה "כמובן", מילות סלנג ושיבושי מילים (כגון "להשפיך" במקום "לשפוך", "זקפות" במקום "זקוף", "גֶאווה" במקום "גַאווה" ו"מה שרצוני" או "מה רצוני" במקום "מה שאני רוצה") בראיונות איתה. דבר זה התבטא בין השאר בגיחוכי הקהל בהופעותיה בשידור חי, זאת על אף שפללי עצמה ציינה והדגישה לא פעם שהופעותיה פרובוקטיביות במכוון ושהיא אינה נפגעת מהתגובות והביקורות המופנות אליה. באחד מפרקי "חלומות בהקיציס" שבו התארחה לצדם של דידי הררי וסיגל שחמון, נשאלה פללי בידי הררי לגבי נכונותה של שמועה שנפוצה אשר לפיה הייתה בעברה גבר בשם "פיני בלילי" שעבר ניתוח לשינוי מין ופללי צחקה בקול גדול ופסלה את נכונות השמועה[5], ושהיא ילדה בת ב-1989, אם כי כאשר התארחה לצד אבי ביטר בתוכניתו של שי אביבי "מקרה לילה" סיפרה שהחלום שלה הוא למצוא בן זוג ולהביא איתו ילד לעולם. בחלק מראיונותיה סיפרה פללי שלאורך שנות הקריירה שלה היו מספר מעריצים גברים שהתקשרו אליה וביקשו להיות "עבדים" (משרתים) שלה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gilad Padva (2006). Unruly Womanliness, Gender Dysphoria and Anita Faleli's Iconography. Feminist Media Studies 6(1), 25-45.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחלק מהמקורות המילה "תחת" מוחלפת במילה "ישבן".
  2. ^ קטעים נבחרים מהתוכנית "סינדרלה יוצאת מהארון" באתר במה חדשה
  3. ^ אריאנה מלמד, מסדר ביזוי, באתר ynet, 14 ביוני 2007
  4. ^ ראיון עם אניטה פללי ועודד שחף ובו פללי מציגה את הכלב פופי
  5. ^ בפועל דבריו של הררי נאמרו כבדיחה על שמו של הכדורגלן פיני בלילי והדמיון לכאורה בין שם משפחתו לשם משפחתה של פללי