אי שם
שיר אירוויזיון בביצוע אילנית | ||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יצא לאור | 1973 | |||||||||
שפה | עברית | |||||||||
אורך | 3:01 | |||||||||
כתיבה | אהוד מנור | |||||||||
לחן | נורית הירש | |||||||||
| ||||||||||
שיר באירוויזיון | ||||||||||
תהליך הבחירה | בחירה פנימית | |||||||||
מקום בגמר | 4 | |||||||||
ניקוד בגמר | 97 |
אי שם הוא השיר עמו ייצגה הזמרת אילנית את ישראל באירוויזיון 1973. את השיר כתב אהוד מנור[1] והלחינה ועיבדה נורית הירש[2].
זהו השיר הראשון שישראל שלחה לאירוויזיון. לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1973, השיר הושמע אחרון (ה-17 במספר), וזכה במקום הרביעי.
בחירת השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-70 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה באירוויזיון. זמרות ישראליות ייצגו מדינות אירופיות באירוויזיון עוד קודם לכן. בשנת 1963, בטרם היו שידורי טלוויזיה בישראל (ישראל החלה את שידורי הטלוויזיה ב-2 במאי 1968), ייצגה אסתר עופרים את שווייץ עם שיר בשפה הצרפתית, וכרמלה קורן את אוסטריה. אילנית ואמרגנה שלמה צח גילו באקראי כי רשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון, כיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. לפיכך, הם העדיפו לפנות לרשות השידור ולהציע לה כי אילנית תייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באדינבורו ב-1972. ברשות השידור נענו להצעה, אולם ההרשמה לתחרות כבר נסגרה, ולפיכך השתתפותה הראשונה של ישראל נדחתה בשנה אחת.
בזכות מהלך זה, החלה ישראל להשתתף בתחרות בשנת 1973. ועדה מטעם רשות השידור הופקדה על בחירת השיר, ואילנית נבחרה להיות הזמרת הראשונה שתייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג עם השיר "אי שם". היא נשלחה במימון פרטי ביוזמתו של אורי אלוני שהיה אז עורך השבועון להיטון.
באירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר "אי שם" הגיע למקום הרביעי באירוויזיון, הישג מכובד למדינה שמשתתפת בתחרות בפעם הראשונה. הופעתה של אילנית הייתה עם שמלת פסים (וללא אפוד מגן מתחתיה, למרות מה שחשבו אז). הקדימו את השיר אן מארי דוד, מוסדדס מספרד וקליף ריצ'רד.
השתתפותה של ישראל ניכרה גם מאחורי הקלעים עקב הצורך להדק את האבטחה על המשלחות, מכיוון שכשבעה חודשים קודם לכן נרצחו ספורטאים ישראלים במהלך אולימפיאדת מינכן. בפעם הראשונה בתולדות התחרות הוצבו שומרים בכניסה לאולם, והמשלחת הישראלית לוותה כל הזמן בשומרי-ראש[3][4].
לאחר האירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר זכה להצלחה גם במצעדי הפזמונים בישראל, ובמצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל ושל גלי צה"ל דורג במקום השני. השיר נכלל באלבום הסולו השני של אילנית, שיצא באותה שנה וכלל גם להיטים כ"ללכת שבי אחרייך" ו"אחי גיבורי התהילה", שנכתבו שניהם בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר ההופעה יצאה במופע היחיד הראשון שלה "רסיטל עם אילנית".
אילנית עצמה זכתה בתואר "זמרת השנה" ב-1973.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "אי שם" באתר מיוזיק בריינז
- "אי שם" באתר בית לזמר העברי
- אי שם, באתר אקו"ם
- אי שם באירוויזיון 1973, בביצוע אילנית, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]