לדלג לתוכן

דידי הררי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דידי הררי
דידי הררי, מאי 2016
דידי הררי, מאי 2016
לידה 26 ביוני 1956 (בן 68)
ערוגות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1987
פרסים והוקרה פרס שדר הרדיו המצטיין לשנת 2014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד ("דידי") הררי (נולד ב-26 ביוני 1956) הוא קומיקאי, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי, ששימש כמנכ"ל תחנת "רדיו תל אביב".[1][2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הררי נולד במושב ערוגות, להורים יוצאי מרוקו. כשהיה בן שלוש עברה משפחתו לקריית גת, לאחר מכן לבאר שבע וכשהיה בן 12 עברה לדימונה. באותה תקופה השתקעה בדימונה קהילת "העבריים מדימונה" והררי בילה רבות בחברתם. במהלך היכרותו עם "העבריים מדימונה", נחשף בפעם הראשונה לעולם המוזיקה ובעיקר למוזיקה שחורה. הררי למד לנגן על גיטרה וניגן בגיטרה בס כחלק מהרכב "הגורים", הרכב של נערים במתכונת "חמישיית ג'קסון", שהופיע יחד עם להקת "שליחי הנשמה" של "העבריים מדימונה".[3][1] בתקופה זו, טיפח הררי תסרוקת אפרו גדולה, מתוך הזדהות רגשית עימם.[1] הררי טוען כי ילדותו בדימונה השפיעה רבות על אישיותו ועל דרך חייו.[4]

בשנת 1975 התגייס הררי לצה"ל והתנדב לצנחנים.[5] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.

בתחילת שנות ה-80 עבר הררי להתגורר בתל אביב יחד עם חברתו באותה עת, ג'יל פיינגולד, שאותה הכיר לאחר שירותו הצבאי.

הוריו של הררי לחצו עליו לרכוש מקצוע, והוא החל ללמוד טכנאות שיניים. באותה תקופה התפרנס מעבודות מזדמנות כגון מורה לדרמה (בבית הספר רימון בכרמיאל[4]), מתקין אנטנות וחובש במגן דוד אדום. ב-1982 פגש הררי במועדון הקולוסיאום בתל אביב את אהרון קפלן, ובעזרתו הגשים את חלומו והפך ל-DJ במועדון.[1]

ברדיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הררי במהלך הגשת תוכניתו ב-"103fm", אוקטובר 2018

ב-1987 הביא שדר הרדיו הפופולרי יקיר אביב את הררי לתוכניתו "שלושים בצל", ששודרה ברשת ג' וכללה מוזיקה פופולרית וקטעי הומור, ושם הגיש הררי פינה קומית.[3] יחד עם חבריו ה-DJ, אמיר כהן ואהרן קפלן, הקים הררי את הלהקה ההומוריסטית "פנצ'ר", והיא זכתה לאהדה רבה בקרב הציבור.[6] ב-1987 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון. באותה תקופה פנה הררי למשרדי פרסום בניסיון לפתח קריירה כרעיונאי, והתגלה כבעל כישרון בתחום. בין השאר, יצר הררי את סיסמאות הפרסום "הגעת לגיל שאפשר להתחיל", "אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו" ו"קיווי עסיסי עם ויטמין סי".[1][7]

בתקופה שבה שודרה ברשת ג' התוכנית "שלושים בצל" (שבה הופיע הררי) שודרה במקביל בגלי צה"ל התוכנית "מה יש", בהנחייתם של ארז טל ואברי גלעד. שידור התוכנית, שחלקה קווי אופי קומיים דומים, בתחנת הרדיו המתחרה יצרה תחרות בין השתיים.

הררי עבר קורס קריינות וביולי 1990 החל להגיש את תוכניתו הראשונה "עושים גלים" ברשת ג' ולאחר מכן הגיש את התוכנית "חולה רדיו". בתוכניות אלה אירח קומיקאים בתחילת דרכם, דוגמת אקי אבני וישראל קטורזה, שגילמו דמויות קומיות שונות. תוכניות אלו הציבו אותו שנית בתחרות מקצועית מול אברי גלעד, ששידר באותה עת את התוכנית "העולם שמח" בגלי צה"ל.

ב-1995 עזב הררי את רשת ג' לטובת רדיו 103FM (תחנת "רדיו ללא הפסקה"), ובה הנחה את התוכנית "דידי לוקאלי". התוכנית שברה שיא מדרוג ברדיו האזורי בישראל והיא שודרה במקביל בשש תחנות אזוריות שונות בסינדיקציה. בזכות הפופולריות שלה, הצליח הררי לקדם זמרים אנונימיים שהפכו למצליחים בתחומם, כמו מאיה בוסקילה ואייל גולן. בנוסף, הוציא הררי שלושה דיסקים: "חגיגה ים תיכונית", "החגיגה נמשכת" ו"חגיגה ים תיכונית 2008", ובהם ליקט ביצועים של כל האומנים שקידם באמצעות התוכנית.

בפברואר 2003, במסגרת תוכניתו "דידי לוקאלי", ריאיין הררי את אילן רמון, ששהה באותה עת על סיפונה של מעבורת החלל "קולומביה".

בשנת 2016 הררי החל ללמד במסלול הרדיו של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.[8]

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוצא הררי לחל"ת ותוכניתו לא שודרה במשך חמישה חודשים.[9]

במרץ 2024 הודיע הררי על פרישתו מתחנת הרדיו 103fm, לאור בחירתו לתפקיד מנכ"ל רדיו תל אביב. הוא החל לשמש כמנהל התחנה כחודש לאחר מכן. נוסף על תפקידו כמנהל, הגיש הררי בתחנה שבניהולו תוכנית רדיו הדומה באופייה לזאת שהגיש במשך 29 שנים ב-103fm.[1]

בנובמבר 2024 פורסם תחקיר בעיתון "הארץ" ובו מספר עדויות על הטרדה מינית ותקיפה מינית מצידו של הררי.[10] בעקבות התחקיר הודיעה תחנת רדיו תל אביב כי הררי יצא לחופשה לאלתר, ולא ישמש מנכ"ל הרדיו.[11] ב-26 בדצמבר 2024 הודיע הררי על התפטרותו מרדיו תל אביב.[12]

דידי הררי ומיכל זוארץ בעת שהגישו את התוכנית "קיץ על החוף" בערוץ 2

בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הררי הנחה מספר תוכניות טלוויזיה: "עד פופ" בערוץ הראשון (1991), "קיץ על החוף" (1993), "זמנך עבר" בערוץ 3 (1997), "דידי טי.וי" בערוץ 2 (2000), "המלך הבא" ו"קול העם" בערוץ בריזה (2001), "המלכודת" בערוץ הראשון (2002) ואת "מת להיות", תוכנית לחיקוי זמרים מוכרים בערוצים 24, 10 וערוץ 2 (2004–2006). תוכניות אלו לא זכו להצלחה המסחררת להן זכו תוכניות הרדיו שלו. העיתונאי עמוס אורן אמר: ”דידי לא הצליח למצוא את ההבדל בין הגשה רדיופונית לטלוויזיונית. אם נעצום את העיניים - נשמע רדיו”.

ב-2005 הנחה לתקופה קצרה את התוכנית "שבת של כדורגל" אך פרש מתפקיד זה ומאותה שנה הוא משמש ככרוז באצטדיונים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל. באותה שנה הנחה הררי, יחד עם מורן אטיאס, את הקדם אירוויזיון והופיע בעיקר בקטעי המעבר שבין השירים ובראיונות עם האמנים מאחורי הקלעים.

החל מ-2008 דיבב את הדמות מאנקי בסדרת סרטי "קונג פו פנדה", תפקיד שדובב בגרסה האמריקאית בידי ג'קי צ'אן.

ב-2009, 2011 ו-2016 הנחה את התוכנית "חוזרים לשכונה" בערוץ 24.[13]

ב-2016 הצטרף לערוץ 20 והגיש תוכנית אירוח[14][15] ובאותה שנה הופיע בסדרה "צומת מילר".

בנובמבר 2017 הררי החל להנחות את "דידי בשישי" בערוץ רשת 13.

בין השנים 2019–2020 היה הפרזנטור בקמפיינים של לשכת סוכני הביטוח בישראל.

ביום העצמאות תשפ"א, 2021, הנחה את טקס הדלקת המשואות, יחד עם יעל בר זוהר.

בשנת 2022 השתתף בספיישל VIP של תוכנית הבישול ״מאסטר שף״ והגיע למקום השלישי.[16]

במאי 2023 התחרה בעונה השנייה של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים", לצד הרקדנית קארין סורוצ'ינסקי, והודח שלישי מהתוכנית.[17][18]

יצירתו, ספרו ושיריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 זכה הררי בפרס שדר הרדיו המצטיין על תוכניתו "דידי לוקאלי" במסגרת פרסי הרדיו לעיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב.[19]

ב-2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, שימש כיועץ לקמפיין של הליכוד.[20]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הררי היה נשוי למירית מ-1989 ועד למותה ממחלת הסרטן בספטמבר 2020. התמודדותה עם המחלה פורסמה בציבור. הררי אב לשלוש בנות וסב לנכדים. מתגורר במושב בצרה.[21]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דידי הררי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 סרטונים פז שוורץ, "מרגיש בבית": דידי הררי לא מתחרט על המעבר לתחנת הרדיו היריבה, באתר חדשות 13, 24 במאי 2024; במקור, מתוך "זמן שישי"
  2. ^ רן בוקר, דידי הררי מונה לתפקיד מנכ"ל רדיו תל אביב, באתר ynet, 12 במרץ 2024
  3. ^ 1 2 על פי ראיון של יואב קוטנר עם דידי הררי בתוכנית "אחרי 20 שנה", בערוץ 20, 12 באוגוסט 2014
  4. ^ 1 2 103FM - דידי לוקאלי – דידי הררי, באתר 103fm.maariv.co.il
  5. ^ ניר וולף, דידי קינג, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017.
  6. ^ איפה הם היום? חברי להקת 'פנצ'ר', ביניהם גם דידי הררי, נזכרים בתקופה המשעשעת!, בראיון רדיו לגבי גזית, 11 בנובמבר 2010
  7. ^ מתוך דף הפייסבוק "עובדות לא חשובות"
  8. ^ רשימת סגל מרצים במסלול רדיו, שידור והפקת תוכן
  9. ^ ערן סויסה, משדר אופטימיות: רגע אחרי המעבר לרדיו ת"א, דידי הררי פונה לחטופים באופן אישי בשידור - ויש לו מסר למדינה, באתר ישראל היום, 13 במאי 2024
  10. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, נשים שעבדו תחת דידי הררי מעידות שהוא מטריד מינית, באופן סדרתי. תחקיר, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2024
  11. ^ עידו דוד כהן, בעקבות הפרסום ב"הארץ", דידי הררי ייצא לחופשה מתוכניתו ברדיו תל אביב, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2024
  12. ^ רן בוקר, סופית: דידי הררי עוזב את רדיו תל אביב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
  13. ^ לי-אור אברבך, ‏לא רק רדיו: דידי הררי חתם על חוזה טאלנט עם ערוץ 24, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2009
  14. ^ יונתן כיתאין, ‏דידי הררי מצטרף לערוץ 20: יגיש תוכנית אירוח מוזיקלית, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2016
  15. ^ דידי ב-20 - לצפייה בתוכניות
  16. ^ דידי הררי: "קיבלתי עזרה מחברה טובה שלי, התעלקתי לה על הבית כי אני תחרותי", באתר ‏מאקו‏, 30 באוקטובר 2022
  17. ^ "רוקדים עם כוכבים": זהו המפורסם הוותיק שמצטרף לשורת המתחרים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2023
  18. ^ "אחת הסיבות שבאתי לפה זה כי מירית אהבה ריקוד", באתר ‏מאקו‏, 30 במאי 2023
  19. ^ רן בוקר, דידי הררי ורועי כ"ץ זכו בפרסי הרדיו, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
  20. ^ רוני זינגר, דידי הררי מצטרף למטה ההסברה של הליכוד כיועץ בכיר, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2015
  21. ^ אחרי מאבק ממושך בסרטן הלבלב: מירית הררי הלכה לעולמה, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דידי_הררי&oldid=40597332"