דידי הררי
![]() | |
הררי במאי 2016 | |
לידה |
26 ביוני 1956 (בן 66) ערוגות, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
![]() |
![]() ![]() |
דוד ("דידי") הררי (נולד ב-26 ביוני 1956) הוא קומיקאי, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הררי נולד במושב ערוגות, להורים יוצאי מרוקו. כשהיה בן שלוש עברה משפחתו לקריית גת, ואחר כך לבאר שבע, וכשהיה בן 12 עברה משפחתו לדימונה. באותה תקופה הגיעה לדימונה קהילת "העבריים מדימונה" והררי חבר אליהם. העבריים מדימונה חשפו אותו לראשונה לעולם המוזיקה, בעיקר למוזיקה שחורה והוא ניגן בגיטרה בס כחלק מהרכב "הגורים" - הרכב של נערים במתכונת "חמישיית ג'קסון", שהופיע יחד עם להקת "שליחי הנשמה" של העבריים מדימונה.[1] הוא אף טיפח תסרוקת אפרו גדולה כדי להזדהות עימם. הררי טוען כי דימונה השפיעה על אישיותו.[2]
בשנת 1975 התגייס לצה"ל, והתנדב לצנחנים.[3] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.
בתחילת שנות ה-80, הררי וחברתו באותה עת ג'יל פיינגולד, אותה הכיר לאחר שירותו הצבאי, עברו להתגורר בתל אביב.
הוריו של הררי לחצו עליו לרכוש מקצוע והוא החל ללמוד טכנאות שיניים. באותה תקופה התפרנס מעבודות מזדמנות כמו מורה לדרמה (בבית הספר רימון בכרמיאל[2]), מתקין אנטנות, חובש במגן דוד אדום ועוד.
ב-1996 כתב את שיר האליפות של מכבי תל אביב, "צהוב עולה זה מכבי", שהלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי וביצע איציק זוהר.
ב-2002 יצא לאור ספרו "300 בדיחות חמות" הכולל בדיחות שאסף וליקט.
בפברואר 2003 במסגרת תוכניתו "דידי לוקאלי" ראיין דידי את אילן רמון שהיה אז על מעבורת החלל "קולומביה".
ב-2013 כתב שיר אליפות נוסף למכבי תל אביב, "צהוב עולה", שהלחין זאב נחמה וביצעה להקת אתניX.
ב-2015 לקראת הבחירות לכנסת העשרים הצטרף לצוות הבחירות של הליכוד כיועץ לקמפיין.[4]
במסגרת עבודתו ברדיו הופק משחק קופסה בשם "תחנת שידור משחק הרדיו של דידי הררי" בהוצאת "ידע משחקים".
ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1982 פגש הררי במועדון הקולוסיאום בתל אביב את אהרון קפלן, דרכו הגשים את חלומו והפך ל-DJ במועדון. ב-1987 הביא שדר הרדיו הפופולרי, יקיר אביב את הררי לתוכניתו "שלושים בצל", ששודרה ברשת ג' וכללה מוזיקה פופולרית והומור ושם הגיש הררי פינה קומית.[1] יחד עם חבריו ה-DJ, אמיר כהן ואהרן קפלן, הקים הררי את הלהקה ההומוריסטית "פנצ'ר", שזכתה לאהדה רבה בקרב הציבור.[5] ב-1987 הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון. באותה תקופה הררי פנה למשרדי פרסום בכוונה להפוך לרעיונאי, והתגלה כבעל כישרון בתחום. בין השאר כתב את הסלוגנים: "הגעת לגיל שאפשר להתחיל", "אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו", "קיווי עסיסי עם ויטמין סי".[6]
באותה תקופה שרשת ג' שידרה את "שלושים בצל", גלי צה"ל, תחנת הרדיו המתחרה, שידרה את התוכנית "מה יש" בהנחייתם של ארז טל ואברי גלעד, ונפתחה תחרות בין השתיים.
הררי עבר קורס קריינות וביולי 1990 החל להגיש את תוכניתו הראשונה "עושים גלים" ברשת ג', לאחר מכן הגיש את "חולה רדיו". בתוכניות אלה אירח קומיקאים מתחילים דוגמת אקי אבני, ישראל קטורזה וכו' שגילמו דמויות קומיות שונות, ושוב התחרה מול אברי גלעד, ששידר את "העולם שמח" בגלי צה"ל.
ב-1995 הררי עזב את רשת ג' לטובת רדיו 103FM (רדיו ללא הפסקה), שם הוא מנחה עד היום את "דידי לוקאלי". התוכנית שברה שיא מדרוג ברדיו האזורי בישראל, והיא משודרת בשש תחנות אזוריות שונות באותו זמן בסינדיקציה. בזכות הפופולריות שלה, הררי הצליח לקדם זמרים אנונימיים שהפכו למצליחים בתחומם, כמו מאיה בוסקילה ואייל גולן. בנוסף, הררי הוציא שלושה דיסקים לחנויות: "חגיגה ים תיכונית", "החגיגה נמשכת" ו"חגיגה ים תיכונית 2008", בהם ליקט את כל האמנים שקידם באמצעות התוכנית.
בשנת 2014 זכה הררי בפרס שדר הרדיו המצטיין על תוכניתו "דידי לוקאלי" במסגרת פרסי הרדיו לעיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב.[7]
משנת 2016 מלמד הררי במסלול הרדיו של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.[8]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הררי הנחה את "עד פופ" בערוץ הראשון (1991), "קיץ על החוף" (1993), "זמנך עבר" בערוץ 3 (1997), "דידי טי.וי" בערוץ 2 (2000), "המלך הבא" ו"קול העם" בערוץ בריזה (2001), "המלכודת" בערוץ הראשון (2002) ואת "מת להיות", תוכנית לחיקוי זמרים מוכרים בערוצים 24, 10 וערוץ 2 (2004–2006). אך תוכניות אלו לא נחשבו כמוצלחות. העיתונאי עמוס אורן אמר: ”דידי לא הצליח למצוא את ההבדל בין הגשה רדיופונית לטלוויזיונית. אם נעצום את העיניים - נשמע רדיו”.
ב-2005 הנחה את "שבת של כדורגל", אך פרש מתפקיד זה, ומאותה שנה הוא משמש ככרוז באצטדיונים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל. באותה שנה הוא הנחה יחד עם מורן אטיאס את הקדם אירוויזיון והופיע בעיקר בקטעי המעבר שבין השירים ובראיונות עם האמנים מאחורי הקלעים.
ב-2008 דיבב את הדמות מאנקי בסרטים קונג פו פנדה ב-2011 בקונג פו פנדה 2 וקונג פו פנדה 3 תפקיד שנעשה במקור על ידי ג'קי צ'אן.
ב-2009, 2011 ו-2016 הנחה את התוכנית "חוזרים לשכונה" בערוץ 24.[9]
ב-2016 הצטרף לערוץ 20 והגיש תוכנית אירוח[10][11] ובאותה שנה הופיע בסדרה "צומת מילר".
בנובמבר 2017 הררי החל להנחות את "דידי בשישי" בערוץ רשת 13.
בין השנים 2019–2020 היה הפרזנטור בקמפיינים של לשכת סוכני הביטוח בישראל.
ביום העצמאות תשפ"א, 2021, הנחה הררי את טקס הדלקת המשואות, יחד עם יעל בר זוהר.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הררי היה נשוי מ-1989 למירית עד למותה ממחלת הסרטן בספטמבר 2020. הוא אב לשלוש בנות וסב לנכדים. מתגורר במושב בצרה.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דידי הררי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דידי הררי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דידי הררי, באתר ספוטיפיי
דידי הררי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דידי הררי, דף שער בספרייה הלאומית
- להאזנה לקטעים נבחרים ולתוכניות מלאות של תוכנית הרדיו "דידי לוקאלי" באתר 103FM.
- ערן סויסה, "האוזן התעייפה קצת ממזרחית": ריאיון עם דידי הררי, באתר nrg, 5 בספטמבר 2010
- דידי הררי מתראיין(הקישור אינו פעיל) בתוכנית "אישי עם גיל ריבה"
רז שכניק, ביבי לוקאלי, באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוקטובר 2015
- דני קושמרו, צוחק מי שצוחק אחרון, באתר מאקו, 13 במאי 2016
- אורלי גולדקלנג וצביקה קליין, מוצש, מהפכה של שמחה: דידי הררי מרוצה מאי פעם, באתר nrg, 16 באוקטובר 2016
- רפי רשף בתכנית ראיונות אחד על אחד עם דידי הררי, אינטימי: "בהחלט חטאתי בחטא ההיבריס" , באתר של "רשת 13", 28 במרץ 2017 (במקור, מאתר "nana10")
רז שכניק, דידי גלובאלי, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוקטובר 2017
- ניר וולף, דידי קינג, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
- רן בוקר, דידי הררי: "אין לאף אחד מונופול על התרבות בישראל", באתר ynet, 1 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 על פי ראיון של יואב קוטנר עם דידי הררי בתוכנית "אחרי 20 שנה", בערוץ 20, 12 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 103FM - דידי לוקאלי – דידי הררי, 103fm.maariv.co.il
- ^ ניר וולף, דידי קינג, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017.
- ^ רוני זינגר, דידי הררי מצטרף למטה ההסברה של הליכוד כיועץ בכיר, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2015
- ^ איפה הם היום? חברי להקת 'פנצ'ר', ביניהם גם דידי הררי, נזכרים בתקופה המשעשעת!, בראיון רדיו לגבי גזית, 11 בנובמבר 2010
- ^ מתוך דף הפייסבוק עובדות לא חשובות
- ^ רן בוקר, דידי הררי ורועי כ"ץ זכו בפרסי הרדיו, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
- ^ רשימת סגל מרצים במסלול רדיו, שידור והפקת תוכן
- ^ לי-אור אברבך, לא רק רדיו: דידי הררי חתם על חוזה טאלנט עם ערוץ 24, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2009
- ^ יונתן כיתאין, דידי הררי מצטרף לערוץ 20: יגיש תוכנית אירוח מוזיקלית, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2016
- ^ דידי ב-20 - לצפייה בתוכניות
- ^ אחרי מאבק ממושך בסרטן הלבלב: מירית הררי הלכה לעולמה - וואלה! תרבות, באתר וואלה!News, 2020-09-20