אנלציט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנלציט
Analcite.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי NaAlSi2O6•H2O
מערך קריסטלוגרפי קובייתי; אורתורומבי ; טטרגונלי או מונוקליני
צורת הגביש בדרך כלל במערכים של גבישים במבנה אופייני של טרפזוהדרון (ליתר דיוק איקוסיטטרהדרון קובייתי (פאון בעל 24 פאות) עד 25 ס"מ, ולעיתים נדירות גם בצורת קובייה, וגם כגושים גרגיריים בעלי מבנה קונצנטרי
צבע לבן, חסר צבע, אפור, כשייתכנו כתמי צבע אדמדמים, ורדרדים, ירקרקים, או צהבהבים
ברק זגוגי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות גרועה מאוד בכיוון אחד
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה
קשיות 5.5-5 בסולם מוס
משקל סגולי 2.29-2.24
שרטוט לבן
מידע נוסף תופעת גבישים תאומים נפוצה. פיאזואלקטריות חלשה, נטען בחשמל סטטי בעקבות שפשוף או חימום
מינרלים נלווים קוורץ, אפופיליט, קלציט, היולנדיט, סטילביט, נתרוליט וזאוליטים אחרים.

אנלציט או אנלקימה הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) יוצר סלעים שצבעו לבן, אפור או חסר צבע. האנלציט מכיל סיליקט, אלומיניום, נתרן ומים במבנה גבישי קובייתי. נוסחת הרכבו הכימי היא: NaAlSi2O6H2O. כמויות זעירות של אשלגן וסידן יכולים להחליף את אטומי הנתרן. בסוג סינתטי המכונה Ag-analcite מחליף כסף את הנתרן.

בדרך כלל נוהגים לשייך את האנלציט לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים, אבל ההרכב הכימי של האנלציט דומה יותר לזה של קבוצת הפלדשפטואידים (מינרלים השייכים לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים שהם דמוי פצלת השדה, אך בעל מבנה שונה המכיל פחות סיליקה) והוא מופיע בטבע יחד איתם. עם זאת לאנלציט יש מבנה המכיל חללים גדולים (במונחים מולקולריים), האופייני לזאוליט. בחללים אלו מתיישבות בדרך כלל מולקולות של מים. החללים יוצרים תעלות ברוחב המאפשר ליונים עד גודל מסוים לעבור בתוכו ולכן יכול האנלציט לשמש כמסננת של חומרים כימיים.

מבחינת תכונותיו האופטיות האנלציט הוא איזוטרופי ולעיתים באופן אנומלי דו-צירי. והוא נטול פליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). האנלציט הוא פלואורסצנטי. בעקבות שפשוף או חימום נטען האנלציט במטען חשמל סטטי חלש.

לאנלציט יש מבנה גביש מיוחד בצורת איקוסיטטרהדרון קובייתי (פאון בעל 24 פאות). מבנה זה, המכונה בטעות לעיתים קרובות בספרות המינרלים כטרפזוהדרון, ייחודי לאנלציט ולשני מינרלים נוספים, קבוצת הגארנט והמינרל לוסיט. מבנה זה מאפשר זיהוי קל של המינרל. גבישים במבנה זה של קבוצת הגארנט קשים יותר ובעלי צבע עז ולגבישי הלוסיט ברק עמום והם מוטמעים בתוך מסת האם בעוד שגבישי האנלציט בולטים.

האנלציט משתתף בשתי שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל):

  • שורת האנלציט – פולציט - Na2(Al2Si4O12)•2H2O - (Cs,Na)2(Al2Si4O12)•2H2O
  • שורת האנלציט – ואירקיאיט - Na2(Al2Si4O12)•2H2O - Ca2(Al2Si4O12)•2H2O

האנלציט נתגלה על ידי רנה ז'יסט אאיאי בשנת 1797 ב-Acitrezza שבאיי הציקלופים (Isole dei Ciclopi) מזרחית לסיציליה (חלק ממערכת הר הגעש אטנה), ומקור שמו מיוונית "אנלקימוס" – חסר כוח, חלש, רמז לתכונתו להיטען במטען חשמלי סטטי חלש.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנלציט מופיע כמינרל עיקרי בבזלת אנלציטית ובסלעי יסוד בסיסיים אחרים כדוגמת פונוליט. הוא נוצר גם בחללים ובווסיקולות של סלעי יסוד עניים בסיליקה יחד עם פרהניט, קלציט, וזאוליטים. האנלציט נוצר גם בקרקעית אגמים כתוצר התמרה של פירוקלסטים או חרסיות, באבני חול ובאבני טין.

מקומות בהם ניתן למצוא אנלציט כוללים את איי הציקלופים (Isole dei Ciclopi) מזרחית לסיציליה ובנפת טרנטו שבצפון איטליה; העיירה פלינדרס (Flinders) במדינת ויקטוריה באוסטרליה ;איי קרגלן באוקיינוס ההודיימת סופיריור במחוז קופר שבמדינת מישיגן, בהר ברגן בניו ג'רזי ובעיירה גולדן במדינת קולורדו בארצות הברית ;בכף בלומידון בנובה סקוטיה ובאזור הר סנט-אילר (Mont Saint Hilaire) שבפרובינציית קוויבק בקנדה; ובאיסלנד.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., John Wiley and Sons, New York, p. 395-396, ISBN 0-471-80580-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.